באותו ענין מה שפרסמתי בישיבתי בעבר [בבחינת מראה מקום קצר]
בחורי ישיבה.
שאלה: האם בחורי ישיבה צריכים להדליק נר חנוכה בישיבה
תשובה: למנהג בני אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק הרי שגם בחורי ישיבה ידליקו בברכה אולם בני עדות המזרח הנוהגים כדעת השו''ע שאבי המשפחה מדליק ומוציא את כל הסמוכים על שלחנו אין צריכים להדליק ולהשתתף ואף אם ירצו להחמיר על עצמם אין להם לברך ויש חולקים וכל אחד כהוראת רבותיו יעשה ועכ''פ ישמעו הברכות מאחר ויכונו לצאת י''ח
[1]
[1] הנה נודעו בשערים חלוקי המנהגים בענין ההדלקה בנרות חנוכה כי בני עדות המזרח נוהגים בזה כדעת השו''ע [בסי' תרעא סעי' ב] שבעל הבית מדליק לכולם ומוציא את כל בני ביתו הסמוכים על שלחנו [משנ''ב שם ס''ק ח] "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" ולפ''ז כתבו כמה פוסקים שבחורי ישיבה שאינם גריםם בביתם תדיר אינם נחשבים סמוכים על שלחן הוריהם וצריכים להדליק בברכה וכמ''ש בשו''ת ישכיל עבדי [ח''ז השמטות סי' ח אות א] שבחורי ישיבה אינם נחשבים לאכסנאי ''מאחר 'ואין בעה''ב קבוע שישתתפו עמו בפרוטה וכל בחורי הישיבה בבחינת בעה''ב כי הם קבועים שם לתמיד ולכן ישתתפו כולם ביחד ויתנו כמה פרוטות לקנות נרות ושמן ואחד ידליק ויוציא את כולם'' ע''ש [והובא בהע' 8 ביחו''ד שם וכתב ע''ד 'וליתא'] וכן דעת הגרי''ש אלישיב [אשרי האיש ח''ג עמ' רעא] שבחורי ישיבה ספרדים אינן סמוכים על שלחן אביהם ואינם יוצאים בהדלקתו ע''ש וכן הובא בשלמי תודה [סי' יט אות א] בשם החזו''א והגר''נ קרליץ ועי' בילק''י [שם עמ' תפז] מה שהביא בשמו ומה שהשיב ע''ד וכן דעת הגר''ש דבילצקי [הובא בילק''י עמ' תצ] שאם לומדים חוץ לעיר ידליקו ואם אינם מוצלאים מי שיוציאם בברכות רשאים לברך בעצמם ועי' מ''ש להשיב על דבריו בילק''י [שם] וכן כתב הגר''י עדס בקונטרס דבר יעקב חנוכה [והשיב על דבריו באורך בקונטרס נר חנכה לבחורי ישיבות]
אולם מאידך גיסא דעת הגרע''י [בשו''ת יחו''ד ח''ו סי' מג ובחזו''ע חנוכה עמ' קמד] והאול''צ [ח''ד פמ''ז ריש הע' א] שבחורי ישיבה נחשבים סמוכים על שלחן הוריהם וממילא יוצאים י''ח בהדלקתם וכמו שכתב לבאר זאת בשו''ת אור לציון שם שמאחר ובזמן שאין לימודים שם, חוזרים הם לבית הוריהם ואפילו אם אינם שבים אלא לאחר ששה חודשים, מכל מקום חשוב הוא ביתם, שלא יצאו את הבית אלא כדי ללמוד בישיבה באותו זמן, וכשהם חולים או כשיש סיבה אחרת שלא יכולים להיות בישיבה, הרי הם חוזרים לביתם, ואם כן חשובים הם סמוכים על שלחן הוריהם. והוסיף שם שכל זה אינו אלא כשהוריהם מתגוררים בארץ, אבל אם הוריהם נמצאים בחוץ לארץ, הרי אף אם יחלה וכדו', אינו חוזר לביתו, ואף אם מאיזו סיבה צריך לעזוב ישיבה זו, לא יחזור לביתו, אלא יחפש מקום אחר, וא"כ יש לומר דבכה"ג אינו חשוב כסמוך על שלחן הוריו, ולכן ידליק במקומו בברכה. עכ''ל ולפ''ז כתבו שבחורי ישיבה ספרדים אי''צ להדליק נרות חנוכה בישיבתם
ומאחר ונחשביעם סמוכים על שלחן הוריהם הרי שהם בכלל מ''ש השו''ע [בסי' תרעז סעי' א] "אכסנאי שאין מדליקים עליו בביתו צריך ליתן פרוטה לבעל הבית" ומבואר שאם מדליקים עליו בביתו הרי יוצא י''ח בהדלקת ביתו אף שאיננו נוכח שם בעת ההדלקה
[ועי' במש''כ בשו''ת אז נדברו [ח''ג סי' נג וחי''א סי' לד] ובשו''ת תשובות והנהגות [ח''ד סי' קסט] שאין דין זה נאמר בהדלקת הורים אלא דוקא בהדלקת אשתו כגופו ע''ש ועי' בילק''י חנכה [עמ' תפ-תפא] מה שהשיב על דבריהםושנעלמו מעיניהם דברי הראשונים
] ואין בזה לחוש לחשדא מאחר והכל יודעים שאנו מדליקים בפנים כמ''ש הרמ''א [בסי' תרעא סעי' ח]
זאת ועוד כי כתבו האחרונים [עי' כה''ח סי' תרעז ס''ק ג] דכל מה שאמרו שאכסני צריך להשתתף עם בעל הבית זה דוקא באכסנאי שמחשב עם בעל הבית כל הוצאות האכילה ושתיה אבל אם אוכל בקבלנות כך וכך מעות ליום או לשבוע או לחודש אינו צריך להשתתף בפרוטות ולפ''ז כתב בשו''ת יחו''ד [ח''ו סי' מג ד''ה ויש] שה''ה לבחורי ישיבה דכל מחסורם על הנהלת הישיבה תמורת תשלום חודשי מהורי הבחורים הרי שיוצאים י''ח בהדלקת הנרות שמדליקים בבית המדרש ואינם צריכים להשתתף בפרוטות דאנן סהדי שהנהלת הישיבה מקנה להם זכות במקצת דמי הנרות והשמן של חנכה כמ''ש האחרונים הנ''ל גבי אכסנאי
[ואף בהדלקה שבבית הכנסת אדם יוצא י''ח כמ''ש הב''י [בסי' תרעא סעי' ז] שנתקנה בכדי להוציא את האורחים שאין להם בית ואף לפמש''כ הריב''ש [הובא בב''י שם] שהוא רק משום פרסומי ניסא ואין אדם יוצא בה מ''מ יש לחלק בין בית הכנסת שאינו מיועד אלא לתפילה לבין בית המדרש דחשיב 'ביתא דרבנן' כמ''ש בשו''ע [סי' קנא סעי' ג] והילכך אף לנידון זה נחשב כדירתם ושפיר יוצאים בזה י''ח
]
[וע''ע בסוף ההע' ביחו''ד שם די''ל שיוצאים י''ח בהדלקת ראש הישיבה דחשיבי סמוכים על שלחנו ע''ש ועי' בשו"ת אול''צ שם דפליג שלא מסתבר לפוטרם מטעם זה, שאם אמנם היו הוצאות הישיבה מממונו הפרטי של ראש הישיבה, וגם היה אוכל בעצמו עמהם שם בישיבה, היה מקום לומר שנפטרים בהדלקתו מדין אכסנאי, אבל כיום אין הדבר כן, ועל כן אין לפוטרם מטעם זה ע''ש.]
ומאחר ויוצאים י''ח בהדלקת הוריהם או הדלקת הישיבה הרי שאף אם יכוונו שלא לצאת י''ח לא יועיל כמ''ש החיד''א [בברכ''י בסי' תרעז] שדוקא כאשר הדבר תלוי בו שצריך כונה לצאת י''ח הרי שכל שלא יכוין רשאי לברך בעצמו אבל כאן "בנרות חנוכה אין הדבר תלוי בכוונתו כלל שעיקר המצוה נר איש וביתו ואפי' לא יכוין לצאת בהדלקת אשתו הרי הוא פטיר ועטיר בהדלקת ביתו וממילא הוא יוצא לכן יש בזה איסור ברכה שאינה צריכה כשחוזר ומברך לעצמו'' ע''כ והובא בשו''ת רב פעלים [ח''ב סי' נ ד''ה ובהיותי והלאה] וכן הוא בשו''ת אול''צ שם ובשו''ת יחו''ד [שם ד''ה אשר] ושם כתב שכן הסכים עמו מורו ורבו ר' עזרא עטייה [וכן כתב בשו''ת אור לציון בשם הגר''ע עטייה]
והעלה ביחו''ד שם שבחורי ישיבה אינם צריכים להדליק נרות חנוכה בפנ''ע וכן אי''צ להשתתף בפרוטות ואף אם ירצו להחמיר על עצמם מ''מ אין להם לברך משום איסור ברכה לבטלה וידליקו בלא ברכה עכ''ד גם
בשו''ת אור לציון [ח''ד פמ''ז אות א] העלה שבחורי ישיבה שמדליקים עליהם בביתם אין צריכים להדליק בישיבה ואם רוצים להדליק ידליקו בלי ברכה ע''ש וכן דעת
הגר''מ מאזוז [אור תורה תשמ''ה סי' כד]
וכן הוא בשו''ת תפילה למשה [ח''ב סי' נא] וכן דעת הגרש''ז אויערבך [שלמי מועד עמ' רג] שבחורי ישיבה ספרדים אי''צ להדליק בישיבה ע''ש
וכן היה מורה ובא חכם שלום כהן זצ''ל
והגראי''ל שטינמן זצ''ל ו
להבדיל הגר''ש בעדני והגר''מ צדקה שליט''א
והגרב''צ מוצפי [כמ''ש בספר הדלקת נר חנוכה לבחורי ישיבות במסקנה דמילתא] וכאמור כי היא הוראת הגרב''צ אבא שאול והגרע''י אלא שנכון לשמוע הברכות מאחר כמ''ש הגרמ''מ שם וכן כתב באול''צ שם
ומאידך בני אשכנז אזלי בתר הוראות הרמ''א [שם] ונוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק ואם אינם בביתם רשאים לכוין שלא לצאת י''ח ע''י ההדלקה שבביתם ויוכלו לברך כמ''ש הרמ''א [בסי' תרעז סעי' ג] ועי' במשנ''ב שם [ס''ק טז] שאין הדבר לכתחילה ונכון יותר לצאת י''ח בברכות מאחר מ''מ המנהג כיום שמדליקים בישיבתם בברכה וכמ''ש בפסק''ת [סי' תרעז אות י] [גם לפמ''ש בשו''ת אז נדברו ותשובות והנהגות הנ''ל אין דברי המשנ''ב ענין לנד''ד דהכא יוצא ע''י הוריו]