מחאה נמרצת! חובת קריאה! ישנו בחור ישיבה ברמת שלמה ספרדי שכתב:

[nati]

ידידי היקר הובא לעיל זה היה ביום שני.

בעלון הראשל''צ שליט''א אמר שהיה ביום שישי

 

[nati]

ידידי היקר הובא לעיל זה היה ביום שני.

לעיל ביום שלישי

 

[יצחק כהן הי"ו]

בעלון הראשל''צ שליט''א אמר שהיה ביום שישי

איפה כתוב,
זה הוא היה ביום שני. מה שידוע לי ומה שמרן אמר.

 

[יצחק כהן הי"ו]

זה שהוא כתב מודעה גיליון אך שתקראו לזה, אני מסכים.

אבל ללכת למרן הראשון לציון ולהגיד לו שהוא טועה בהלכה ומה הוא (מרן הרב) יענה על מה שהוא כתב זה חוצפה.

 

[העברי]

כעת, אחר שראיתי הדברים שכתב,
אני מוכרח לומר כי אינו ראוי אפילו לתשובה.
ודבריו אין בהם ממש לכל לומד ומעיין !
לא טען שום דבר חדש !

בזאת ננוחם, כי עקבתא דמשיחא היא - וחוצפא יסגי.

 

[אליהו חמוי]

באותו ענין מה שפרסמתי בישיבתי בעבר [בבחינת מראה מקום קצר]
בחורי ישיבה.

שאלה: האם בחורי ישיבה צריכים להדליק נר חנוכה בישיבה

תשובה: למנהג בני אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק הרי שגם בחורי ישיבה ידליקו בברכה אולם בני עדות המזרח הנוהגים כדעת השו''ע שאבי המשפחה מדליק ומוציא את כל הסמוכים על שלחנו אין צריכים להדליק ולהשתתף ואף אם ירצו להחמיר על עצמם אין להם לברך ויש חולקים וכל אחד כהוראת רבותיו יעשה ועכ''פ ישמעו הברכות מאחר ויכונו לצאת י''ח[1]

---

[1] הנה נודעו בשערים חלוקי המנהגים בענין ההדלקה בנרות חנוכה כי בני עדות המזרח נוהגים בזה כדעת השו''ע [בסי' תרעא סעי' ב] שבעל הבית מדליק לכולם ומוציא את כל בני ביתו הסמוכים על שלחנו [משנ''ב שם ס''ק ח] "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" ולפ''ז כתבו כמה פוסקים שבחורי ישיבה שאינם גריםם בביתם תדיר אינם נחשבים סמוכים על שלחן הוריהם וצריכים להדליק בברכה וכמ''ש בשו''ת ישכיל עבדי [ח''ז השמטות סי' ח אות א] שבחורי ישיבה אינם נחשבים לאכסנאי ''מאחר 'ואין בעה''ב קבוע שישתתפו עמו בפרוטה וכל בחורי הישיבה בבחינת בעה''ב כי הם קבועים שם לתמיד ולכן ישתתפו כולם ביחד ויתנו כמה פרוטות לקנות נרות ושמן ואחד ידליק ויוציא את כולם'' ע''ש [והובא בהע' 8 ביחו''ד שם וכתב ע''ד 'וליתא'] וכן דעת הגרי''ש אלישיב [אשרי האיש ח''ג עמ' רעא] שבחורי ישיבה ספרדים אינן סמוכים על שלחן אביהם ואינם יוצאים בהדלקתו ע''ש וכן הובא בשלמי תודה [סי' יט אות א] בשם החזו''א והגר''נ קרליץ ועי' בילק''י [שם עמ' תפז] מה שהביא בשמו ומה שהשיב ע''ד וכן דעת הגר''ש דבילצקי [הובא בילק''י עמ' תצ] שאם לומדים חוץ לעיר ידליקו ואם אינם מוצלאים מי שיוציאם בברכות רשאים לברך בעצמם ועי' מ''ש להשיב על דבריו בילק''י [שם] וכן כתב הגר''י עדס בקונטרס דבר יעקב חנוכה [והשיב על דבריו באורך בקונטרס נר חנכה לבחורי ישיבות]
אולם מאידך גיסא דעת הגרע''י [בשו''ת יחו''ד ח''ו סי' מג ובחזו''ע חנוכה עמ' קמד] והאול''צ [ח''ד פמ''ז ריש הע' א] שבחורי ישיבה נחשבים סמוכים על שלחן הוריהם וממילא יוצאים י''ח בהדלקתם וכמו שכתב לבאר זאת בשו''ת אור לציון שם שמאחר ובזמן שאין לימודים שם, חוזרים הם לבית הוריהם ואפילו אם אינם שבים אלא לאחר ששה חודשים, מכל מקום חשוב הוא ביתם, שלא יצאו את הבית אלא כדי ללמוד בישיבה באותו זמן, וכשהם חולים או כשיש סיבה אחרת שלא יכולים להיות בישיבה, הרי הם חוזרים לביתם, ואם כן חשובים הם סמוכים על שלחן הוריהם. והוסיף שם שכל זה אינו אלא כשהוריהם מתגוררים בארץ, אבל אם הוריהם נמצאים בחוץ לארץ, הרי אף אם יחלה וכדו', אינו חוזר לביתו, ואף אם מאיזו סיבה צריך לעזוב ישיבה זו, לא יחזור לביתו, אלא יחפש מקום אחר, וא"כ יש לומר דבכה"ג אינו חשוב כסמוך על שלחן הוריו, ולכן ידליק במקומו בברכה. עכ''ל ולפ''ז כתבו שבחורי ישיבה ספרדים אי''צ להדליק נרות חנוכה בישיבתם
ומאחר ונחשביעם סמוכים על שלחן הוריהם הרי שהם בכלל מ''ש השו''ע [בסי' תרעז סעי' א] "אכסנאי שאין מדליקים עליו בביתו צריך ליתן פרוטה לבעל הבית" ומבואר שאם מדליקים עליו בביתו הרי יוצא י''ח בהדלקת ביתו אף שאיננו נוכח שם בעת ההדלקה [ועי' במש''כ בשו''ת אז נדברו [ח''ג סי' נג וחי''א סי' לד] ובשו''ת תשובות והנהגות [ח''ד סי' קסט] שאין דין זה נאמר בהדלקת הורים אלא דוקא בהדלקת אשתו כגופו ע''ש ועי' בילק''י חנכה [עמ' תפ-תפא] מה שהשיב על דבריהםושנעלמו מעיניהם דברי הראשונים] ואין בזה לחוש לחשדא מאחר והכל יודעים שאנו מדליקים בפנים כמ''ש הרמ''א [בסי' תרעא סעי' ח]
זאת ועוד כי כתבו האחרונים [עי' כה''ח סי' תרעז ס''ק ג] דכל מה שאמרו שאכסני צריך להשתתף עם בעל הבית זה דוקא באכסנאי שמחשב עם בעל הבית כל הוצאות האכילה ושתיה אבל אם אוכל בקבלנות כך וכך מעות ליום או לשבוע או לחודש אינו צריך להשתתף בפרוטות ולפ''ז כתב בשו''ת יחו''ד [ח''ו סי' מג ד''ה ויש] שה''ה לבחורי ישיבה דכל מחסורם על הנהלת הישיבה תמורת תשלום חודשי מהורי הבחורים הרי שיוצאים י''ח בהדלקת הנרות שמדליקים בבית המדרש ואינם צריכים להשתתף בפרוטות דאנן סהדי שהנהלת הישיבה מקנה להם זכות במקצת דמי הנרות והשמן של חנכה כמ''ש האחרונים הנ''ל גבי אכסנאי [ואף בהדלקה שבבית הכנסת אדם יוצא י''ח כמ''ש הב''י [בסי' תרעא סעי' ז] שנתקנה בכדי להוציא את האורחים שאין להם בית ואף לפמש''כ הריב''ש [הובא בב''י שם] שהוא רק משום פרסומי ניסא ואין אדם יוצא בה מ''מ יש לחלק בין בית הכנסת שאינו מיועד אלא לתפילה לבין בית המדרש דחשיב 'ביתא דרבנן' כמ''ש בשו''ע [סי' קנא סעי' ג] והילכך אף לנידון זה נחשב כדירתם ושפיר יוצאים בזה י''ח]
[וע''ע בסוף ההע' ביחו''ד שם די''ל שיוצאים י''ח בהדלקת ראש הישיבה דחשיבי סמוכים על שלחנו ע''ש ועי' בשו"ת אול''צ שם דפליג שלא מסתבר לפוטרם מטעם זה, שאם אמנם היו הוצאות הישיבה מממונו הפרטי של ראש הישיבה, וגם היה אוכל בעצמו עמהם שם בישיבה, היה מקום לומר שנפטרים בהדלקתו מדין אכסנאי, אבל כיום אין הדבר כן, ועל כן אין לפוטרם מטעם זה ע''ש.]
ומאחר ויוצאים י''ח בהדלקת הוריהם או הדלקת הישיבה הרי שאף אם יכוונו שלא לצאת י''ח לא יועיל כמ''ש החיד''א [בברכ''י בסי' תרעז] שדוקא כאשר הדבר תלוי בו שצריך כונה לצאת י''ח הרי שכל שלא יכוין רשאי לברך בעצמו אבל כאן "בנרות חנוכה אין הדבר תלוי בכוונתו כלל שעיקר המצוה נר איש וביתו ואפי' לא יכוין לצאת בהדלקת אשתו הרי הוא פטיר ועטיר בהדלקת ביתו וממילא הוא יוצא לכן יש בזה איסור ברכה שאינה צריכה כשחוזר ומברך לעצמו'' ע''כ והובא בשו''ת רב פעלים [ח''ב סי' נ ד''ה ובהיותי והלאה] וכן הוא בשו''ת אול''צ שם ובשו''ת יחו''ד [שם ד''ה אשר] ושם כתב שכן הסכים עמו מורו ורבו ר' עזרא עטייה [וכן כתב בשו''ת אור לציון בשם הגר''ע עטייה]
והעלה ביחו''ד שם שבחורי ישיבה אינם צריכים להדליק נרות חנוכה בפנ''ע וכן אי''צ להשתתף בפרוטות ואף אם ירצו להחמיר על עצמם מ''מ אין להם לברך משום איסור ברכה לבטלה וידליקו בלא ברכה עכ''ד גם בשו''ת אור לציון [ח''ד פמ''ז אות א] העלה שבחורי ישיבה שמדליקים עליהם בביתם אין צריכים להדליק בישיבה ואם רוצים להדליק ידליקו בלי ברכה ע''ש וכן דעת הגר''מ מאזוז [אור תורה תשמ''ה סי' כד] וכן הוא בשו''ת תפילה למשה [ח''ב סי' נא] וכן דעת הגרש''ז אויערבך [שלמי מועד עמ' רג] שבחורי ישיבה ספרדים אי''צ להדליק בישיבה ע''ש וכן היה מורה ובא חכם שלום כהן זצ''ל והגראי''ל שטינמן זצ''ל ולהבדיל הגר''ש בעדני והגר''מ צדקה שליט''א והגרב''צ מוצפי [כמ''ש בספר הדלקת נר חנוכה לבחורי ישיבות במסקנה דמילתא] וכאמור כי היא הוראת הגרב''צ אבא שאול והגרע''י אלא שנכון לשמוע הברכות מאחר כמ''ש הגרמ''מ שם וכן כתב באול''צ שם
ומאידך בני אשכנז אזלי בתר הוראות הרמ''א [שם] ונוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק ואם אינם בביתם רשאים לכוין שלא לצאת י''ח ע''י ההדלקה שבביתם ויוכלו לברך כמ''ש הרמ''א [בסי' תרעז סעי' ג] ועי' במשנ''ב שם [ס''ק טז] שאין הדבר לכתחילה ונכון יותר לצאת י''ח בברכות מאחר מ''מ המנהג כיום שמדליקים בישיבתם בברכה וכמ''ש בפסק''ת [סי' תרעז אות י] [גם לפמ''ש בשו''ת אז נדברו ותשובות והנהגות הנ''ל אין דברי המשנ''ב ענין לנד''ד דהכא יוצא ע''י הוריו]

 

[תכל'ס]

וכן דעת הגרש''ז אויערבך [שלמי מועד עמ' רג] שבחורי ישיבה ספרדים אי''צ להדליק בישיבה ע''ש

בהליכות שלמה כתב להדליק בלי ברכה.

 

[תכל'ס]

א. וזאת למודעי כי הבחור הנל מהישיבה ברכס - רמת שלמה. הוא חצוף
כי הוא הגיע היום בבוקר לאור חביב בבוקר למרן שליטא והביא את הטענות וכו ומרן שליטא קרא לו חצוף.

יכול להיות שהוא התחצף למרן הראש"ל ולכן קרא לו, אם קרא לו, חצוף.
לגופו של עניין גם אם עיקר המנהג הוא כמש"כ באול"צ וחזו"ע, עכ"פ דעת הגרי"ש אלישיב היא שגם לדעת השו"ע צריך להדליק בברכה, והגרש"ז אוירבאך כתב כנ"ל עכ"פ להדליק בלי ברכה. (ובישיבה שבה למדתי רוב הספרדים נהגו כך לצאת לכ"ע).
כ"א יעשה כמנהגו, אבל למה להרחיק לכינויי גנאי ובריונות ו"מחאות נמרצות", במקום לענות לגופו של עניין וגופם של דברים?.

 

[דניאלי]

באותו ענין מה שפרסמתי בישיבתי בעבר [בבחינת מראה מקום קצר]
בחורי ישיבה.

שאלה: האם בחורי ישיבה צריכים להדליק נר חנוכה בישיבה

תשובה: למנהג בני אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק הרי שגם בחורי ישיבה ידליקו בברכה אולם בני עדות המזרח הנוהגים כדעת השו''ע שאבי המשפחה מדליק ומוציא את כל הסמוכים על שלחנו אין צריכים להדליק ולהשתתף ואף אם ירצו להחמיר על עצמם אין להם לברך ויש חולקים וכל אחד כהוראת רבותיו יעשה ועכ''פ ישמעו הברכות מאחר ויכונו לצאת י''ח[1]

---

[1] הנה נודעו בשערים חלוקי המנהגים בענין ההדלקה בנרות חנוכה כי בני עדות המזרח נוהגים בזה כדעת השו''ע [בסי' תרעא סעי' ב] שבעל הבית מדליק לכולם ומוציא את כל בני ביתו הסמוכים על שלחנו [משנ''ב שם ס''ק ח] "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" ולפ''ז כתבו כמה פוסקים שבחורי ישיבה שאינם גריםם בביתם תדיר אינם נחשבים סמוכים על שלחן הוריהם וצריכים להדליק בברכה וכמ''ש בשו''ת ישכיל עבדי [ח''ז השמטות סי' ח אות א] שבחורי ישיבה אינם נחשבים לאכסנאי ''מאחר 'ואין בעה''ב קבוע שישתתפו עמו בפרוטה וכל בחורי הישיבה בבחינת בעה''ב כי הם קבועים שם לתמיד ולכן ישתתפו כולם ביחד ויתנו כמה פרוטות לקנות נרות ושמן ואחד ידליק ויוציא את כולם'' ע''ש [והובא בהע' 8 ביחו''ד שם וכתב ע''ד 'וליתא'] וכן דעת הגרי''ש אלישיב [אשרי האיש ח''ג עמ' רעא] שבחורי ישיבה ספרדים אינן סמוכים על שלחן אביהם ואינם יוצאים בהדלקתו ע''ש וכן הובא בשלמי תודה [סי' יט אות א] בשם החזו''א והגר''נ קרליץ ועי' בילק''י [שם עמ' תפז] מה שהביא בשמו ומה שהשיב ע''ד וכן דעת הגר''ש דבילצקי [הובא בילק''י עמ' תצ] שאם לומדים חוץ לעיר ידליקו ואם אינם מוצלאים מי שיוציאם בברכות רשאים לברך בעצמם ועי' מ''ש להשיב על דבריו בילק''י [שם] וכן כתב הגר''י עדס בקונטרס דבר יעקב חנוכה [והשיב על דבריו באורך בקונטרס נר חנכה לבחורי ישיבות]
אולם מאידך גיסא דעת הגרע''י [בשו''ת יחו''ד ח''ו סי' מג ובחזו''ע חנוכה עמ' קמד] והאול''צ [ח''ד פמ''ז ריש הע' א] שבחורי ישיבה נחשבים סמוכים על שלחן הוריהם וממילא יוצאים י''ח בהדלקתם וכמו שכתב לבאר זאת בשו''ת אור לציון שם שמאחר ובזמן שאין לימודים שם, חוזרים הם לבית הוריהם ואפילו אם אינם שבים אלא לאחר ששה חודשים, מכל מקום חשוב הוא ביתם, שלא יצאו את הבית אלא כדי ללמוד בישיבה באותו זמן, וכשהם חולים או כשיש סיבה אחרת שלא יכולים להיות בישיבה, הרי הם חוזרים לביתם, ואם כן חשובים הם סמוכים על שלחן הוריהם. והוסיף שם שכל זה אינו אלא כשהוריהם מתגוררים בארץ, אבל אם הוריהם נמצאים בחוץ לארץ, הרי אף אם יחלה וכדו', אינו חוזר לביתו, ואף אם מאיזו סיבה צריך לעזוב ישיבה זו, לא יחזור לביתו, אלא יחפש מקום אחר, וא"כ יש לומר דבכה"ג אינו חשוב כסמוך על שלחן הוריו, ולכן ידליק במקומו בברכה. עכ''ל ולפ''ז כתבו שבחורי ישיבה ספרדים אי''צ להדליק נרות חנוכה בישיבתם
ומאחר ונחשביעם סמוכים על שלחן הוריהם הרי שהם בכלל מ''ש השו''ע [בסי' תרעז סעי' א] "אכסנאי שאין מדליקים עליו בביתו צריך ליתן פרוטה לבעל הבית" ומבואר שאם מדליקים עליו בביתו הרי יוצא י''ח בהדלקת ביתו אף שאיננו נוכח שם בעת ההדלקה [ועי' במש''כ בשו''ת אז נדברו [ח''ג סי' נג וחי''א סי' לד] ובשו''ת תשובות והנהגות [ח''ד סי' קסט] שאין דין זה נאמר בהדלקת הורים אלא דוקא בהדלקת אשתו כגופו ע''ש ועי' בילק''י חנכה [עמ' תפ-תפא] מה שהשיב על דבריהםושנעלמו מעיניהם דברי הראשונים] ואין בזה לחוש לחשדא מאחר והכל יודעים שאנו מדליקים בפנים כמ''ש הרמ''א [בסי' תרעא סעי' ח]
זאת ועוד כי כתבו האחרונים [עי' כה''ח סי' תרעז ס''ק ג] דכל מה שאמרו שאכסני צריך להשתתף עם בעל הבית זה דוקא באכסנאי שמחשב עם בעל הבית כל הוצאות האכילה ושתיה אבל אם אוכל בקבלנות כך וכך מעות ליום או לשבוע או לחודש אינו צריך להשתתף בפרוטות ולפ''ז כתב בשו''ת יחו''ד [ח''ו סי' מג ד''ה ויש] שה''ה לבחורי ישיבה דכל מחסורם על הנהלת הישיבה תמורת תשלום חודשי מהורי הבחורים הרי שיוצאים י''ח בהדלקת הנרות שמדליקים בבית המדרש ואינם צריכים להשתתף בפרוטות דאנן סהדי שהנהלת הישיבה מקנה להם זכות במקצת דמי הנרות והשמן של חנכה כמ''ש האחרונים הנ''ל גבי אכסנאי [ואף בהדלקה שבבית הכנסת אדם יוצא י''ח כמ''ש הב''י [בסי' תרעא סעי' ז] שנתקנה בכדי להוציא את האורחים שאין להם בית ואף לפמש''כ הריב''ש [הובא בב''י שם] שהוא רק משום פרסומי ניסא ואין אדם יוצא בה מ''מ יש לחלק בין בית הכנסת שאינו מיועד אלא לתפילה לבין בית המדרש דחשיב 'ביתא דרבנן' כמ''ש בשו''ע [סי' קנא סעי' ג] והילכך אף לנידון זה נחשב כדירתם ושפיר יוצאים בזה י''ח]
[וע''ע בסוף ההע' ביחו''ד שם די''ל שיוצאים י''ח בהדלקת ראש הישיבה דחשיבי סמוכים על שלחנו ע''ש ועי' בשו"ת אול''צ שם דפליג שלא מסתבר לפוטרם מטעם זה, שאם אמנם היו הוצאות הישיבה מממונו הפרטי של ראש הישיבה, וגם היה אוכל בעצמו עמהם שם בישיבה, היה מקום לומר שנפטרים בהדלקתו מדין אכסנאי, אבל כיום אין הדבר כן, ועל כן אין לפוטרם מטעם זה ע''ש.]
ומאחר ויוצאים י''ח בהדלקת הוריהם או הדלקת הישיבה הרי שאף אם יכוונו שלא לצאת י''ח לא יועיל כמ''ש החיד''א [בברכ''י בסי' תרעז] שדוקא כאשר הדבר תלוי בו שצריך כונה לצאת י''ח הרי שכל שלא יכוין רשאי לברך בעצמו אבל כאן "בנרות חנוכה אין הדבר תלוי בכוונתו כלל שעיקר המצוה נר איש וביתו ואפי' לא יכוין לצאת בהדלקת אשתו הרי הוא פטיר ועטיר בהדלקת ביתו וממילא הוא יוצא לכן יש בזה איסור ברכה שאינה צריכה כשחוזר ומברך לעצמו'' ע''כ והובא בשו''ת רב פעלים [ח''ב סי' נ ד''ה ובהיותי והלאה] וכן הוא בשו''ת אול''צ שם ובשו''ת יחו''ד [שם ד''ה אשר] ושם כתב שכן הסכים עמו מורו ורבו ר' עזרא עטייה [וכן כתב בשו''ת אור לציון בשם הגר''ע עטייה]
והעלה ביחו''ד שם שבחורי ישיבה אינם צריכים להדליק נרות חנוכה בפנ''ע וכן אי''צ להשתתף בפרוטות ואף אם ירצו להחמיר על עצמם מ''מ אין להם לברך משום איסור ברכה לבטלה וידליקו בלא ברכה עכ''ד גם בשו''ת אור לציון [ח''ד פמ''ז אות א] העלה שבחורי ישיבה שמדליקים עליהם בביתם אין צריכים להדליק בישיבה ואם רוצים להדליק ידליקו בלי ברכה ע''ש וכן דעת הגר''מ מאזוז [אור תורה תשמ''ה סי' כד] וכן הוא בשו''ת תפילה למשה [ח''ב סי' נא] וכן דעת הגרש''ז אויערבך [שלמי מועד עמ' רג] שבחורי ישיבה ספרדים אי''צ להדליק בישיבה ע''ש וכן היה מורה ובא חכם שלום כהן זצ''ל והגראי''ל שטינמן זצ''ל ולהבדיל הגר''ש בעדני והגר''מ צדקה שליט''א והגרב''צ מוצפי [כמ''ש בספר הדלקת נר חנוכה לבחורי ישיבות במסקנה דמילתא] וכאמור כי היא הוראת הגרב''צ אבא שאול והגרע''י אלא שנכון לשמוע הברכות מאחר כמ''ש הגרמ''מ שם וכן כתב באול''צ שם
ומאידך בני אשכנז אזלי בתר הוראות הרמ''א [שם] ונוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק ואם אינם בביתם רשאים לכוין שלא לצאת י''ח ע''י ההדלקה שבביתם ויוכלו לברך כמ''ש הרמ''א [בסי' תרעז סעי' ג] ועי' במשנ''ב שם [ס''ק טז] שאין הדבר לכתחילה ונכון יותר לצאת י''ח בברכות מאחר מ''מ המנהג כיום שמדליקים בישיבתם בברכה וכמ''ש בפסק''ת [סי' תרעז אות י] [גם לפמ''ש בשו''ת אז נדברו ותשובות והנהגות הנ''ל אין דברי המשנ''ב ענין לנד''ד דהכא יוצא ע''י הוריו]

תודה לך שהצלת את המצב.
אני מדפדף 5 עמודים בנושא זה כדי למצוא בשר בנושא והנה הכל בלי שום תוכן כלל, רק התקטנויות העלבות הדדיות וכו'
אני במקום המנהלים פה מרחיק פה כמה ניקים לצמיתות אחרי אזהרה (או לפחות ממנה מי שימחוק כל הודעה מטופשת) או סוגר את הפורום..

 

[דניאלי]

כל הכבוד למנהלי הפורום!
המשיכו בדרך זו ואף בהילוך יותר גבוה
אל תוותרו לאף אחד!
ובזכות זו תעלה רמתו של הפורום
ותזכו להפיץ הרבה תורה ודעת

 

[אליהו חמוי]

בהליכות שלמה כתב להדליק בלי ברכה.

יישר כח נעיין בל''נ

 

[יצחק כהן הי"ו]

כל הכבוד למנהלי הפורום!
המשיכו בדרך זו ואף בהילוך יותר גבוה
אל תוותרו לאף אחד!
ובזכות זו תעלה רמתו של הפורום
ותזכו להפיץ הרבה תורה ודעת

ישר כח על הדברים

 

[nati]

כל הכבוד למנהלי הפורום!
המשיכו בדרך זו ואף בהילוך יותר גבוה

באיזו דרך?

ותזכו להפיץ הרבה תורה ודעת

אמן

 

[בשורות טובות]

מרן שליט"א גם השבוע דיבר על הדלקה לבחורי ישיבה והביא את הגרש"ז אוירבך

 

[ללמוד התורה]

וכמובן עלינו להזכיר שיש דעות רבות בין הפוסקים להחמיר בקרב בני הישיבות,
ולכה"פ להשתתף בהדלקה ע"י פרוטה וכמבו' בגמ' שבת גבי אכסנאי (ופרטי הדינים בזה אי בעי' פרוטה או כדי שמן חצי שעה האריכו הפוסקים)
כמו"כ דעת הגר"י עדס ידועה ואכמ"ל.

מרנן החזו"א, הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ, זצוק"ל,
ומרנן הגר"י עדס, הגר"ש זעפרני, הגאון המקובל רבי יעקב עדס, הגר"י טשזנר, הגר"ח כהן, בגר"א אוחנה שליט"א.
סוברים שחייבים בהדלקת נ"ח בברכה.
אמרו חז"ל הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים. ופרש"י דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור, על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה.
הנה לכל השיטות "מותר" להדליק ולכן שידליקו לכה"פ בלי ברכה. היות ויש שיטות שמחויבים להדליק. ולכו"ע אין איסור להדליק.

 

[יש תקוה]

מרנן החזו"א, הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ, זצוק"ל,
ומרנן הגר"י עדס, הגר"ש זעפרני, הגאון המקובל רבי יעקב עדס, הגר"י טשזנר, הגר"ח כהן, בגר"א אוחנה שליט"א, והרשימה עוד ארוכה.
סוברים שחייבים בהדלקת נ"ח בברכה.
אמרו חז"ל הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים.
הנה לכל השיטות "מותר" להדליק, וזה גם סגולה גדולה. ולכן שידליקו לכה"פ בלי ברכה. היות ויש שיטות שמחויבים להדליק. ולכו"ע אין איסור להדליק.

לכן הנושא היה כל כך בוער בעצמותיו של חכם שלום זיע"א שהתבטא בחריפות כנגד הנוהגים להדליק (אף בלא בברכה). וידוע מה שאמר מרנא חכם בן ציון על הדלק"נ בישיבה... וכ"ש שאנו רואים כמה הנושא הזה חשוב למרן מו"ר ועט"ר הראש"ל שליט"א.

צריך להבין לבד ששיטה שמעלימה לשונות של ראשונים - במחילה מהרבנים הכותבים וכו' שעפר אני לכפות רגליהם, לא נחשב כשיטה. (יעו' מש"כ הגריח"ס במגיד דבריו ליעקב לפני כשבועיים על הגאון עיקרי הד"ט - מהשד"ח ועוד ודון מינה ואוקי באתרין).
פשוט היום הלך רוח הוא מה שיש שכתבו להחמיר לך כשיטתם, ולא כן הוא! והדברים פשוטים ואינם צריכים לפנים.

 

[יש תקוה]

מה הבעיה: בלהדליק בלי ברכה?

אה"נ, אף שאפשר להגיד בזה כמה פשטים,
אבל חכם בן ציון התבטא על כך שזה בל תשחית... וחכם שלום (שמעתי מכ"ר!) צעק על אחד שהדליק, אמר לו הבחור (בעזות) מה הבעייה זה בלי ברכה - חכם שלום התעצבן עליו ואמר לו מה שאמר, ואותו בחור ברח משם כל עוד נפשו בו...

 

[ללמוד התורה]

והעלה ביחו''ד שם שבחורי ישיבה אינם צריכים להדליק נרות חנוכה בפנ''ע ואף אם ירצו להחמיר על עצמם מ''מ אין להם לברך משום איסור ברכה לבטלה וידליקו בלא ברכה עכ''ד גם בשו''ת אור לציון [ח''ד פמ''ז אות א] העלה שבחורי ישיבה שמדליקים עליהם בביתם אין צריכים להדליק בישיבה ואם רוצים להדליק ידליקו בלי ברכה ע''ש וכן דעת הגר''מ מאזוז [אור תורה תשמ''ה סי' כד] וכו'.

 

[יש תקוה]

נו ראיתי...
אבל זה מה שבעל פה

 

[יושב בישיבה]

זה כמו ללבוש תכלת בציצית על אף שאין בזה איסור
ובאמת שאלו להגרח"ק מדוע לא ללבוש, והשיב שהוא כמזלזל בכל דברי רבותינו דס"ל שאין זה התכלת...
ודון מינה לנידון הנ"ל דעד כמה דס"ל לרבותינו שאין בזה ענין מי יבוא להכריע בזה וכ"א יש לו לנהוג כפי רבותיו בזה
ואנו אין לנו אלא דברי מרן זצ"ל, ובפרט שבדרכו אזיל רבינו האול"צ, ושמעתי שכ"ה דעת הגריח"ס ועוד רבים רבים מרבותינו...