• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מקומות שמרן זצ"ל החמיר בהם

לא חזר בו בזה !!
[עי' ויען שמואל, לא זוכר איזה חלק, שם הביאו את התמליל שיחת טלפון ממנה רצו לדייק שמרן חזר בו, וכל רואה יבין שכוונת הרב הייתה רק שאם רוצה לסמוך על השיטות החולקות, בסדר לא נורא]
כבר האריכו כאן במקומות אחרים, והביאו שאחר כל הפירסומים שחזר בו נכנס אליו בנו רבי אברהם עם אחד מחברי הדקטוריון של פעל הפיס, ואחר מו"מ מרן אמר שדבריו הראשונים שרירין וקיימים.
 
הרב אברהם יוסף אמר שבכלל לא חזר בו, אלא סבר לבסוף כבתחילה.
שמעתי דעתו ממנו
אך כתבתי מה הראשל שליט'א סובר
כמו שאמר בשיעור לפני אברכים
וכמו שרואים בתשובה שלו שהובאה בעלון אור השבת.
וזה לא פעם ראשונה שיש שמועות מה דעת מרן הרב עובדיה
וכאן זה לא סתירה חד משמעית
אלא כמו שהראשל אמר שזה לא נקרא שחזר בו אלא לימוד זכות
 
שמעתי דעתו ממנו
אך כתבתי מה הראשל שליט'א סובר
כמו שאמר בשיעור לפני אברכים
וכמו שרואים בתשובה שלו שהובאה בעלון אור השבת.
וזה לא פעם ראשונה שיש שמועות מה דעת מרן הרב עובדיה
וכאן זה לא סתירה חד משמעית
אלא כמו שהראשל אמר שזה לא נקרא שחזר בו אלא לימוד זכות
וע"Z אמרתי, שכל שנחלקו בדעתו בתורה שבע"פ, לכאו' יש לנו לתפוס את מש"כ בספרו, דאין ספק מוציא מידי ודאי.
 
וע"Z אמרתי, שכל שנחלקו בדעתו בתורה שבע"פ, לכאו' יש לנו לתפוס את מש"כ בספרו, דאין ספק מוציא מידי ודאי.
סברא יפה אך לא כתובה ומי אנו שנכריע בין הבנים של מרן

שהרב בוטבול נשאל על סתירות בשם מרן זצל
השיב שיש כללים ידועים
נידון תורה לחומרא דרבנן לקולא
נידון ברכות אז להקל.

וגם כאן יש לדון אם הממלא לוטו לפימרן זצל עבר על איסור תורה

ב. וכ''ז למי שאין לו רב אך מי שפוסק כמו הרראשל בודאי יש לו לסמוך ולימוד זכות שהרי הראשל כתב שלא לסמוך על שמועות ומזהיר זאת תדיר ואם בכל זאת בנידון של הפיס סמך בודאי שאין אנו יכולים להוכיח או למחות בממלא
 
וילקו''י התיר
לא מדוייק. בילקו"י ברכות הרב התיר רק חיות האכלת יד ולא כל חיית מחמד. כלב או חתול וכד' עדיין בכלל האיסור (יש לדון לגבי כלבים קטנים מאוד שהבנתי שמחזיקים אותם לרוב בידיים, אם הוא בכלל ההיתר). וודאי שבפשטות מרן זיע"א לא חילק, אך לומר שהילקו"י התיר מה שמרן זיע"א אסר בצורה גורפת זה לא נכון. ודו"ק.
 
לא מדוייק. בילקו"י ברכות הרב התיר רק חיות האכלת יד ולא כל חיית מחמד. כלב או חתול וכד' עדיין בכלל האיסור (יש לדון לגבי כלבים קטנים מאוד שהבנתי שמחזיקים אותם לרוב בידיים, אם הוא בכלל ההיתר). וודאי שבפשטות מרן זיע"א לא חילק, אך לומר שהילקו"י התיר מה שמרן זיע"א אסר בצורה גורפת זה לא נכון. ודו"ק.
אה''נ ועדיין בעוניי לא ברור ההיתר
 
אה''נ ועדיין בעוניי לא ברור ההיתר
למה לא ברור אם יורשה לי? ההיתר הוא כיון שאלו חיות שעומדות להשתמשות בידיים, זה נקרא שייחדת אותם לשימוש, וכמו שבגו"צ מועיל ייחוד (בעניותינו כתבנו בזה בזמנו לגבי טלטול חיות מחמד לילדים עם בעיות רגשיות ויצא לנו להתיר, עוד טרם התפרסם פסקו של הראשל"צ שליט"א, וראינו שגם בלי ההיתר של בעיות רגשיות אפשר יהיה להקל, ושמחנו עד למאוד שזכינו לכוון לדעתו הרמה), גם בחיות מחמד מועיל ייחוד, וכל מה שדיברו המרה"ח או"ז והרא"ש זה בחיות שעומדות לנוי ושעשוע אך לא לשימוש ידני, ואע"פ שמדברי הרא"ש שבתשובת המהר"ח או"ז (סימן פב) משמע שלא מועיל ייחוד, אולם בתוס' רא"ש משמע שכן יועיל, וכן משמעות התוס' בשבת מה: וכ"ש לדברי ה"ר יוסף שם. וע"ע במרדכי סימן שטז'. ואע"פ שמהשו"ע בסימן שח' סעיף מה' לגבי כדור משמע שלא מועיל ייחוד במוקצה מחמת גופו בכה"ג (לאחד מהטעמים, ואולי זו כוונת כת"ר), עכ"פ אפשר לחלק בנידו"ד ולומר שמגדלים חיות אלו במיוחד לשימוש זה, וא"כ, דמי לכדורים של ימינו שמיוצרים במיוחד לכך (ונראה מדברי מרן זצ"ל בחזו"ע ח"ג עמ' צט' שהסכים לכך). ויש עוד להתיישב בדבר, בדעת מרן השו"ע.
 
נערך לאחרונה:
מה יש לדון? משחק בקוביא זה גזל דרבנן- שו"ע חו"מ סימן ש"ע סעיף א'.
ישר כח על הערה

אמנם מצינו כמה פעמים שאף בדרבנן נוקטים לחומרא ולא לקולא כי עיקר האיסור או המצוה היא מהתורה וצ''ע אם גם בגזל דרבנן יותר חמור מאשר כל ספק דרבנן לקולא
 
חזור
חלק עליון