- סטָטוּס
חסיד מרן זיע''א
Member
ברור שזה לשון גוזמא.
מי שמכיר את לשונו של הגר"מ מאזוז מבין את זה לבד.
ואתן לכיו"ב דוגמא: בא דרשן ודורש בציבור: מעשה בסוחר אחד וכו' ובא אליו לאחר הדרשה אחד משומעי לקחו ושואלו: "היכן היה מעשה זה"? "מיהו אותו אותו בעל מעשה"? וכו'. ואותו דרשן משיב לו: לא הבנת, מדובר במשל, על מנת שהמסר יובן ולא היה מעשה כזה במציאות, והדברים נאמרו דרך המחשה בלבד.
האם נאמר שאותו דרשן שקרן? לא. מאחר שהדבר ידוע שדרך הדרשנים להביא מעשיות שלא היו ולא נבראו, שעשויים להיות בדרך הטבע, על מנת להמחיש מסרים מסויימים.
מאידך לפעמים אכן אותו מעשה היה בפועל, אך ככלל אין הוכחה מהלשון 'מעשה' שאכן היה סיפור כזה במציאות.
חוזרני לעניין ראשון, מאחר שמצאנו בכמה פעמים בדברי הגר"מ מאזוז לשון 'איני יכול' שהינה לשון גוזמא המתארת את הקושי (כמה דאת אמר: 'תשמע אין סיכוי לעלות את ההר הזה'! ותיכף לאחר מכן יוצא במסע טיפוס...), גם כאן ניתן בשופי לפרש כך ואין זה דוחק אלא שגרת לשון.
והדברים פשוטים.
חסיד מרן זיע''א
Member
ושמא באתרא הדין "מורשת מרן" הכוונה ל"מרן שליט"א", לא למרן זצ"ל.
חסיד מרן זיע''א
Member
וזה בדיוק העניין, וכמו שהוכיח כאן הרב @אהרן כהן ש'תורת החילוק' יש גם ללומד בשיטת כס"ר בגלל שזה נקנה גם מגוף העיון והעמקות בהבנת כל מילה בתוס' ומה הם הבינו בקושיא ומה השתנה בסברתם בתירוץ וכו'.
כס"ר מדברים נגד חילוקים שאינם מדוקדקים בלשון הראשונים אלא סברות בעלמא עם עומס בלשון הראשונים וכד' שאתה מוציא מהפשט. אבל אם הדבר מבוסס בלשונותם של ראשונים ובסברתם, שפיר דמי, ואדרבה.
א. הלשון קשה מאד
ואע'פ שגבא טורא בין הרב יצחק להרב מאזוז להשתדל לענות בצורה מכובדת.
ב.אין קשר בין ההנהגה הקפדנית בישיבה [ואפשר שנפלו בחורים] לכך שיש שם ת''ח גדולים ועיין ערך הוראה ברורה ועוד ספרים.
עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
במה מדובר?
לשמור ולעשות
Well-known member
כמה טרח להסביר למה לא צריך להתנצל על מה שכתב עפ"ל על מרן שליט"א, ובכל זאת מתנצל.
[ניסה להשוות עצמו למרן זיע"א שביבי"א חי"א יישב כמה לשונות שכתב על הפוסקים, אבל לא קרב זא"ז, ועפ"ל הוא כינוי ידוע ומפורסם לגנאי, ופשוט שלא דומה לנלחץ אל הקיר וכדומה שכתב מרן, שגדולי הפוסקים כתבו כן זע"ז. ואין כאן המקום].
שמדברים על אמת, צריך שתהיה אמת.
וכשמדברים על שלום, צריך שיהיה שלום, אבל באמת.
"יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום".
ואני כותב כן מתוך ידיעה מה עומד מאחרי מאמר זה שכולו בא רק בשביל הערה זו, ובתוך המאמר משחיל עוד תוכחות למרן.
לא הבנתי מה רע בהתנצלות זו
וגם עפ''ל כתבו הפוסקים זה על זה
ובכלל כל הענין שאם כתבו הפוסקים אפשר לכתוב אינו מובן
שאם הוא דבר חריף מה זה משנה אם נכתב או לא
הלא יש בספרי הפוסקים מילים קשות מאד
עיין בקונטרס הסמיכה למהרלבח ומרי בירב לדוגמא
מקור?
אחר חיפוש בשו"ת בר אילן לא נראה לי שהפוסקים כתבו כן.
דבק בתורת מרן
Active member
האם זהו כבודו בצעירותו ובזקנותו? (רק בגלל שכבודו כתב כך עניין אותי מאוד דרך אגב - אני זה שהדגשתי את הדברים בדברי כבודו להדגיש למה בדקתי)
אני בל''נ אבדוק
אבל עיקר הענין לא מובן
מה זה משנה אם זה נזכר בפוסקים או לא
הלא אם זה לשון חריפה מה יתן לך ומה יוסיף לך שכבר כתבו כך
לשון שכתבוה הפוס' גם אם היא חריפה אבל זה אמר שהיא לשון מקובלת בתוך מסגרת הויכוח, לשון שלא נכתבה ע"י הפוסקים זה אומר שהיא לשון שאינה מקובלת גם בעת הויכוח וגם בעת ה"את והב".
מאי משמע מקובלת..?
משמעו כפשוטו.
ישועה ורחמים
Active member
זה סקופ רציני
יושב בישיבה
Active member
שנים אני חוקר מי זה הרב משען והנה התקדמנו עוד צעד בדרך אליו.
אם מוחמד לא בא אל ההר ההר יבוא אל מוחמד.....
א. איני יודע מי המציא את הכלל הזה
ב. יש ויכוחים עזים בפוסקים עם לשונות קשים מאד עיין קונטרס הסמיכה לדוגמא
ואם תכתוב לשון כזה על אדם שגדול ממך זה חוצפה
ו איני יודע מי המסגר שעשה את המסגרת המומצאת הנ''ל
זה לא "כלל", זה מציאות.
יש לך עוד דוגמאות כאלו?!
שם זה היה בגדר מחאה, וודאי שבמחאה יש לשונו יותר חריפות. כמו בתשו' הב"י למבי"ט שמחה בו על כמה דברים שרצה להקל.
- סטָטוּס
