המשך בירור בדברי הראשונים ומו"מ בספר זית רענן הנ"ל
דעת חד מן קמאי – המובא בירחון מוריה
בירחון מוריה (שנה ח' ב-ג עמ' ד) הביאו דברי אחד מרבותינו באשכנז מתקופת הראשונים, שהביא קושיית המרדכי, וכתב ליישבה, וזה לשונו: כורכן בבת אחת ואוכלן, פי' כזית מצה חרוסת ומרור, ושיעור כזית חצי ביצה, וקשיא היאך מחזיק בית הבליעה כל כך הא אמרינן שיעור בית הבליעה כביצה, וי"ל כשהאוכל מרוסק מחזיק יותר מכביצה (עד כאן מהמרדכי). ולי הכותב אינו קשה, כי ראיתי זיתים בא"י ובירושלים אפילו ששה אינם גדולים כביצה, ע"כ.
הרי שדעתו של חד מן קמאי הנ"ל ע"פ מה שראה והבין הוא שכזית הוא פחות בגדלו משישית ביצה. והובאו דבריו ג"כ בכמה ספרים וירחונים (יוסף לקח סי' מא, זית רענן עמ' צג, ארחץ בנקיון כפי סי' לד, מדות ושעורי תורה בניש עמ' תקכו, קובץ בית אהרן וישראל קכט במאמרו של הרב בלר, קובץ אוצרות התורה תשס"ה מאמרו של הרב פולק, ועוד).
והוכיחו מזה ג"כ מחברי זמננו הנ"ל שהבין הראשון הנ"ל שכל מה שהתוס' והמרדכי הבינו שאנו משערים כזית בחצי ביצה הוא מחמת שלא ראו מהו זית, וע"ז יישב שהוא ראה מהו הזית, והוא קטן בגדלו משישית ביצה, וממילא בנפול היסוד נפל הבניין ופשוט שהזית הוא קטן.
אולם לקושטא דמילתא שדברי הראשון הנ"ל צ"ב שלכאו' מה יישב את קושית המרדכי ע"פ מה שהוא ראה במקומו שהזית קטן, והרי המרדכי הקשה על מעשה דהלל היאך הצליח ג' כזיתים, והרי הזית הוא חצי ביצה, כלומר שבזמן הלל היה הזית חצי ביצה, והוא ע"פ הוכחת התוס' בהכרח מסוגיות הש"ס שכן היה הזית של רבותינו, וא"כ מה יהגה לנו מזור לומר שהזית בזמנו שהוא כ1400 שנה (מזמן המרדכי לערך) לאחר הלל, נמצאו בא"י זיתים קטנים יותר ובית הבליעה אז הכיל ששה כזיתים, הרי שיעור הזיתים לתוס' לא נקבע על ידם לפי מציאות כלשהי אלא לפי הגמרא הנ"ל שבית הבליעה הוא כב' זיתים, ואם היה רוצה לתרץ שהואיל והוא ראה שהזית הוא קטן א"כ מסתבר שכך היה בזמן התלמוד שמדוע נומר שהזית השתנה, א"כ היה לו לומר את זה להדיא, ולא לומר רק מה המציאות בזמנו, ועיקר חסר מהספר, וצ"ע. וראיתי שכבר העירו כן ע' בספר שבח פסח (פולגר, עמ' תריט), אור תורה (תשס"ח סי' י), ובקובץ טובים השנים (ד, עמ' רכ).
עוד ראיתי בקובץ שואל ומשיב (ז, סי' צח עמ' תרנו) שהעיר ע"ז שלכאורה מי אמר שהזיתים שראה בנונים הם אולי ראה זיתים קטנים, ועוד שאחר החרבן א"י שוממה הייתה ולא גדלו בה זיתים וכמו שכתב להוכיח הגרא"ח נאה בתחילת ספר שיעורי תורה (בקונטרס פתחי שערים שער ב' אות ד'). וגם נראה שהמרדכי ראה והכיר את הפירות שלא היו מצויים בצרפת שכן המרדכי גופיה כתב (בפסחים סי' תקצא) שבמחוז ארץ ספרד היו גדלים התאנים ולא בצרפת, ע"כ. (ומיהו י"ל ששמא ידע שגדלים שם ומ"מ לא ראה אותם), ומסתבר שגם את הזית ראה שהזית והגרוגרת תלויים זה בזה, שהיכן שגדל גרוגרת גדל גם זית ואם ראה הגרוגרת ראה גם הזית.
ולכן הסיק שם בזה"ל: ונראה לענ"ד שאין לסמוך על דעתו של הה"כ שם שכתב על סמך עצמו שהוא תלמיד הרא"ש בלי שום ראיה לדבריו, ע"כ. וכן נטה להסיק ג"כ בקובץ טובים השנים (ד, עמ' רכ) שנראה שאי"ז הגהה מחד מן קמאי.
נמצא שמאחר ואין לנו הכרעה ברורה בזה אם הוי מדברי חד מן קמאי או לא, לכן נראה שא"א לומר ולהוכיח מדבריו מידי, שהרי אי"ז אלא כת"י שלא נודע מהיכן הוא, ולאו מר בריה דרבינא חתים עליה. (ובעיקר הדבר אם התוס' ראו זיתים אי"ה נאריך בזה להלן)
דעת המהרי"ל
הנה בספר מהרי"ל כתב כמה וכמה פעמים שנה ושילש שכזית הוא חצי ביצה, וכדעת רבותינו בעלי התוספות.
זאת יצא ראשונה בסדר ההגדה (דט"ז ע"א): ואח"כ יכוף אותם (המצות) ויבצע משניהם, ויאכל כזית מכל אחד דהיינו כביצה שלמה, דכזית חצי ביצה, ע"כ.
וכ"כ עוד (שם): ויאכל כזית מרור שיעור חצי ביצת תרנגולת, ע"כ.
וכ"כ עוד (שם ט"ז ע"ב): אפיקומן אוכלין אחר גמר הסעודה, ואמר מהרי"ל דצריך לאכול כשיעור ב' זיתים, דהיינו כביצה תרנגולת, דחביבה היא משאר מצוות דשיעורם בכזית שהוא חצי ביצה, ע"כ.
וכ"כ עוד (הלכות יום הכפורים): כזית הוא חצי ביצה תרנגולת, כותבת הוא פחות מכביצה וכו', ע"כ.
וכ"כ עוד (הלכות חלה): תפריש האישה חלת האור, וכתב רש"י דשיעורה כזית, והוא כחצי ביצת תרנגולת, ע"כ.
וכ"כ עוד (הלכות ערובי תבשילין): ואנן קיימא לן פת לפחות כביצה והם שני זיתים, ע"כ.
וכן כתבו הפוסקים שדעת המהרי"ל ברורה שכזית הוא חצי ביצה, וכמ"ש הנודע ביהודה (או"ח סי' לח), והכה"ח (רס"י תפו), יחו"ד (ח"א סי' טז), חזו"ע פסח ח"ב (עמ' מב). [וראה עוד להלן בסמוך מה שנביא מדברי מהרי"ל]
דעת רבנו שמשון
בספר מהרי"ל היוצא לאור ע"י מכון ירושלים הביאו בשינוי נוסחאות (סדר הגדה או' לג) בזה"ל: אמרו לפניו (היינו לפני מהרי"ל) שכתב הר' שמשון שראה זיתים בירושלים קטן מאוד, ואמר מהר"י סגל דאינו כן, כי הוא ראה בעיניו זית גדולה כמעט כשיעור ביצת תרנגולת בינונית משלנו, מסתמא הר' שמשון איירי באותן שרגילין לכובשן שהם קטנים מאוד, ע"כ.
וראיתי בספר זית רענן (עמ' צה) שכתב ללמוד מזה כמה דברים, חדא שלא היה במקומם כלל זיתים, ולכן נשאו ונתנו מה הם הזיתים שהיו בירושלים, ועוד יש ללמוד שמהרי"ל לא העלה בדעתו לומר שהתקטנו הזיתים (כדברי הרש"ל) אלא סבר שהזית האגורי שעושים ממנו שמן הוא גדול גם בזמנו והוא הזית האגורי של חז"ל, וממילא סבר שמה שר' שמשון ראה הוא זית קטן. וממילא היום שאנו יודעים שאדרבה עושים את השמן רק מהזיתים הקטנים א"כ הוא הגודל של כזית האגורי וכמו שראה ר' שמשון, ואף המהרי"ל היה מודה לזה, עכת"ד.
והנה קודם שנבוא להשיב ולעמוד על דבריו, אבאר בקצרה את המשא ומתן בדברי מהרי"ל לפי הנראה לענ"ד: שהנה המעיין יראה שמדברי רבנו שמשון אין כלל ראיה ששיעור הזית הוא קטן, שהנה לפי המובא מבואר שטענו למהרי"ל שר' שמשון ראה זית קטן, ולא מבואר כלל שדעתו לשער כפי הזית הקטן שראה, אלא יתכן שסיפור דברים שנו כאן, כלומר שרבנו שמשון הלך לא"י וראה שם זיתים קטנים, ושמע השומע שר' שמשון ראה זית קטן וטען מעצמו למהרי"ל שהיאך הוא סובר ששיעור הזית הוא חצי ביצה, וע"ז השיב לו מהרי"ל שהוא בעצמו "ראה בעיניו" זית גדול כשיעור ביצה, כלומר שיש כמה וכמה סוגים של זיתים, גדולים כביצה, וקטנים פחות מחצי ביצה, וממילא דברי התוס' שרירים וקיימים שכזית בנוני הוא כחצי ביצה, ומה שראה רבנו שמשון איירי באותן שרגילים לכובשם שהם קטנים מאד, וממילא נאמר שאף רבנו שמשון יסכים שהזית הבנוני הוא חצי ביצה, ומדוע לנו לומר שיחלוק ע"ז והרי לא ראינו בדבריו כלל גילוי דעת שהוא סובר ששיעור כזית הוא כפי הזית הקטן שראה, אלא יתכן שרק סיפר השומע שר' שמשון ראה זית קטן. [ואמנם אכן השומע סיפר למהרי"ל עניין זה כי כנראה הבין שרבנו שמשון הייתה כוונתו שבזה יש לשער שיעור כזית, אך המהרי"ל דחה אותו שאין מזה הכרח כלל וכנ"ל]
ועתה נבוא לדברי ה'זית רענן' שאחה"מ דבריו אינם נכונים, דמ"ש שמהרי"ל סבר שהזית האגורי שעושים ממנו שמן הוא גדול גם בזמנו והוא הזית האגורי של חז"ל, וממילא סבר שמה שר' שמשון ראה הוא זית קטן, ע"כ. הוא תמוה מאד, שהיאך יחשוב המהרי"ל שהזית הגדול שראה שהוא שיעור "ביצה" הוא הזית האגורי שהתכוונו אליו חז"ל, והרי אדרבה הוא ראיה לסתור ופירכא לשיטתו שהרי הוא סובר כדעת התוס' שכזית הוא חצי ביצה, והיאך יסבור כאן שהוא "גודל ביצה", וגם שיעויין בלשון מהרי"ל שכתב: כי הוא ראה בעיניו "זית גדולה" כמעט כשיעור ביצת תרנגולת בינונית משלנו, ע"כ. הרי שידע שהזית שהוא ראה הוא נקרא "גדול", והוא לא הזית האגורי של חז"ל שהוא "בנוני". ועל כרחך לבאר כפי מה שביארנו שסבר מהרי"ל שהואיל ויש זית גדול כביצה, ממילא יש לומר שהזית הבנוני הוא חצי ביצה וכדברי התוספות.
גמ"ש בספר הנ"ל שהיום אנו יודעים שהשערתו של המהרי"ל (שהזית הגדול שהוא ראה הוא האגורי שעושים ממנו שמן, ור' שמשון ראה זיתים של כבישה והם קטנים) "אינה נכונה", שאדרבה עושים את השמן רק מהזיתים הקטנים וא"כ הוא הגודל של כזית האגורי וכמו שראה ר' שמשון שהוא זית קטן, ואף המהרי"ל היה מודה לזה אם היה יודע, ע"כ. ובאמת שלפמ"ש לעיל בביאור דברי מהרי"ל א"כ אף אי נימא שהזיתים גדולים אין עושים מהם שמן, מ"מ לק"מ שהרי מעולם לא אמר מהרי"ל שהזיתים הגדולים שהוא ראה מהם עושים שמן, ורק בא להוכיח מזה שיש זיתים גדולים, וממילא נאמר שהזיתים הבנוניים מהם עושים שמן והם הזיתים האגורים, שהרי מסתבר שגם בהם עושים שמן ולא רק מהקטנים, (וממילא גם מה שדחה מהרי"ל שהזיתים שראה ר' שמשון הם קטנים והם לכבישה, לאו דווקא שלא עושים מהם שמן, אלא שהם לא הזיתים של חז"ל שעליהם אמרו שהם אגורי שמהם עושים שמן).
[ובאמת שבעיקר מה שכתב בזית רענן "שרק" מהזיתים הקטנים עושים שמן, לא ידעתי מנין לו, שלפי מה שהוברר לי ממבינים בדבר שאכן עושים שמן מזיתים קטנים, אך בהחלט אפשר וגם עושים שמן גם מזיתים גדולים (וממילא אפשר שבזמן מהרי"ל עיקר השמן היה מזיתים גדולים). וגם ראיתי מה שהביאו באתר "זני הזיתים" שע"י ענף הזית במועצת הצמחים, שכתבו שם על זן זית ישראלי הנקרא "ברנע" Barnea שפריו גדול יחסית ומשתמשים בו בעיקר להפקת שמן ולא לכבישה]
נמצא שיש לנו עדות ברורה וחזקה מדברי המהרי"ל שהוא בעיניו ראה זית בגודל ביצה, וממילא הזית הבנוני הוא בגודל חצי ביצה, והבין המהרי"ל שאף רבנו שמשון יסכים עם זה שהזית הוא כחצי ביצה.
