• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

נושא מרתק, אך דורש זהירות

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
לגבי הזלזול לא הבנתי מה שכתבת, אצטט שוב את דבריו: "לכתחילה המצב הראוי היה שכל אדם שנתקל בשאלה הלכתית ישב ללמוד את הנושא הדק היטב, ויפסוק לעצמו איך שדעתו נוטה, בהתאם לכללי ההוראה".
 
ציטוט מחפיר מה"פורום של ת"ח עצומים ברמה מטורפת ללא גוזמא": האם שיעורו של ראש הרבנות הראשית הוא גם לבני תורה?!...
@יוסי כריסי לא הדליק לך נורה אדומה?...
אולי ידידנו הרב @מוישי ס"ט יראה אשכול זה, ואשמח מאוד אם יוכל לענות על הדברים. כי לו נאה ולו יאה...
ממש יפה לציין את זה כדוגמא לאשכול (ולפורום) כשכולם שם גינו את דבריו.
ורוב הדיון הוא הרבה יותר ענייני
כדאי לראות שם את הדיון לפני שמחליטים לפסול את הפורום (לתשומת לב הרב @abc123 ) בגלל ציטוט חלקי של כותב אחד שם.....

הדיונים שם בנושא הגרע"י (בדרך כלל) ענייניים, אך לא חד צדדיים, שכן זה פורום יותר כללי, ולא פורום ייעודי כמו כאן.

(הרב @לביא , קצת עזרה?! :) )
 
לגבי הזלזול לא הבנתי מה שכתבת, אצטט שוב את דבריו: "לכתחילה המצב הראוי היה שכל אדם שנתקל בשאלה הלכתית ישב ללמוד את הנושא הדק היטב, ויפסוק לעצמו איך שדעתו נוטה, בהתאם לכללי ההוראה".
אם באמת ובתמים לא הבנת, אפשט דבריי -

כשאדם חותר למצוא את פסק ההלכה, הוא צריך לחתור לאמת גרידא, לא לחפש לא לאסור ולא להתיר, לחפש מה הדין.

מנסיון, כשאני באמת ובתמים מחפש ומברר את הסוגיות ממקורן, מעיין בראשונים כדבעי בלי לדלג על פסיק, ויוצא לי הדין לאסור או להתיר, היפך ממה שאני מכיר, אני עושה כך - אני מסתכל על הב״י, נו״כ, האחרונים ואחרוני אחרונים, מסתכל בסברותיהם וטענותיהם. בד״כ המצב הוא שיש אוסרים ויש מתירים. ולרוב כשאני רואה את תשובות אחרוני האחרונים ושרוב דעתם היפך מה שאני רואה, אני מסתכל על טענותיהם ואף טענות המיעוט. המציאות היא, שלרוב אחרי העיון בשורשי הדין, חלק מהטענות חזקות ביותר, ואילו חלק מהטענות חלשות ביותר. וכך יוצא שאני מחזק את מה שאני מכיר.
לצורך העניין, אם תחילה היה בדעתי להתיר, בסופו של דבר אני רואה שטענות המתירים חלשות ביותר, וניתן לדחותן או לתרצן בנקל, לעומת טענות האוסרים.

בציור אחר אמנם, בו דעתי היה מלכתחילה שיש להתיר, גם אם טענות האוסרים חזקות מאד, עיני השכל לא רואות זאת, ותמיד יש נטייה להצמד לטענות המתירים, כי כך דעתי משוחדת.

על כגון דא נאמר ״כי השוחד יעוור עיני חכמים״.

ברור לי שהגר״מ לוי לא מדבר באחד שמחפש להקל, אלא באחד שמחפש לחתור לאמת, ויצא לו להקל, וראה שטענות המתירים חזקות יותר.

---

לצורך הבהרה, בני תורה שיכולים לברר בצורה כזו את הדין, דיבר הגר״מ לוי.
בד״כ כשאני מברר את ההלכה בצורה הזו, זה לוקח לי זמן בדיוק כמו הזמן שלוקח לי ללמוד תשובה של ג׳ עמודים ביבי״א.

כעת תחזור על כל מה שכתבתי, בבקשה.
הדיונים שם בנושא הגרע"י (בדרך כלל) ענייניים, אך לא חד צדדיים, שכן זה פורום יותר כללי, ולא פורום ייעודי כמו כאן.
במחילה, אך כל עוד שהנושא לא נמצא במפוקחים בפורום דהתם, הדיונים מאד חד-צדדיים ומגמתיים, ולא נותנים פתח ופה למי שרוצה לכתוב דבר בעד הגר״ע.
הניק שלי כאן הוא כמו התם, וצא וראה בדיונים שהשתתפתי בהם בנושא הזה (והנה גם מה שביקשת שאנשים מכאן יגיבו שם) ותראה עד כמה שאני לא מנסה להסביר את תשובות הגר״ע, אנשים בוחרים לברוח מהסוגיא כי ״הם לא מבינים איך תרצתי את השאלה״, וזה עוד דוגמא מנושא במפוקחים התם.
(הייתי מביא את הקישור במדויק, אך הפורום שם לא עולה לי כרגע)
 
מה זה 'לא נותנים פתח ופה' אם אתה כותב מקשיבים וקוראים, אם יש אחד שהחליט לתקוף בכל זאת הוא לא מלמד על הכלל
אם היו שם יותר חברים בדעות כאלה זה היה יותר דו צדדי, אבל כרגע כשאתה אחד מול הרבה זה נראה ממש חד צדדי.


הפורום עכשיו (לעיון) עולה כאן: https://old.tora-forum.co.il/ עקב שידרוג (בסיוע המנהלים דפה)
הנושא המדובר: https://old.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=38661
עיין כאן:
מה שניסיתי לדון בדעת מרן על ברכת הנותן ליעף כח.
שים לב שאני חזרתי בי מכמה נקודות אחרי עיון, ובכ״ז המקשים המשיכו להתעקש עד שהאחרון כתב ״בוא נסיים את הדיון כאן, כי לא הבנתי איך אתה מתרץ״, למרות שהמשכתי להבהיר את עצמי שוב ושוב.
וזה עוד בנושא של מפוקחים, אני יכול להעלות כאן pdf של נושא, שנמחקו בו התגובות הקטלניות רק אחרי חצי שנה (!) בהן איזה איש שוק אחד זלזל במרן ובכל הספרדים באשר הם.
אני מסכים שמדובר במיעוט, אך הם שולטים בשיח ברמה גבוהה כ״כ, שמנהלי הפורום לא מפריע להם בכלל.

לגבי הנושא הנ״ל אינני יודע, כבר שבוע וחצי לא נכנסתי לאינטרנט ב״ה.
 
עיין כאן:
מה שניסיתי לדון בדעת מרן על ברכת הנותן ליעף כח.
שים לב שאני חזרתי בי מכמה נקודות אחרי עיון, ובכ״ז המקשים המשיכו להתעקש עד שהאחרון כתב ״בוא נסיים את הדיון כאן, כי לא הבנתי איך אתה מתרץ״, למרות שהמשכתי להבהיר את עצמי שוב ושוב.
וזה עוד בנושא של מפוקחים, אני יכול להעלות כאן pdf של נושא, שנמחקו בו התגובות הקטלניות רק אחרי חצי שנה (!) בהן איזה איש שוק אחד זלזל במרן ובכל הספרדים באשר הם.
אני מסכים שמדובר במיעוט, אך הם שולטים בשיח ברמה גבוהה כ״כ, שמנהלי הפורום לא מפריע להם בכלל.

לגבי הנושא הנ״ל אינני יודע, כבר שבוע וחצי לא נכנסתי לאינטרנט ב״ה.
דווקא נראה דיון ענייני למדי (יחסית לפורום אינטרנטי........) הרבה יותר מהדיון על הקולות המדובר כאן.
(אא"כ 'ענייני' זה רק שאם אומרים שהגרע"י אמר נגמר הדיון כמו בפורום כאן)
רק שבסוף הגיע מישהו שלא הקשיב יותר מדי והחליט ש'נראה לי שמיצינו.' כי לדעתו 'לא ענית על השאלה', אבל גם זה אחרי דיון בלי השמצות והתלהמויות.
לא ביטלו דברים רק כי הגר"ע אמר, אלא דנו בזה ממש (תשווה את זה לויכוחי חסידים ומתנגדים שם ותבין למה אני מתכוון......)

רק שוב, חסר שם עוד עם דעה לצד הזה והכל יהיה מאוזן
 
אני לא יודע איפה אתה מסתובב, אבל זו לא התמונה שאני רואה. המדברים שם ברובם הם כאלה שלא מכירים בזה שיש את מרן זצ"ל ושדברי תורתו 'לגיטימיים' עפ"ל. אז אל תנסה להצטדק ולהעמיד פני הקוזק הנגזל, אנא.
איני יודע היכן כבודו מסתובב, אבל אני לדוגמא מדי פעם נכנס לפורום לתורה, והניסוח שם אחר לגמרי.
ובד"כ אין שם את הנטיה שיש כאן - לפנות לגופו של אדם [כמו 'אז אל תנסה להצטדק ולהעמיד פני הקוזק הנגזל'... וכדו'] אלא לגופן של דברים.

ואגב - כל הקיטלוג ל'מכירים תורתו של מרן' ו'לא מכירים תורתו של מרן' - הוא לדעתי לא במקום. אנחנו לא צריכים להתבייש במה שאנחנו, או במרן, ולא צריכים לקטלג ב'אנחנו' ו'הם', וגם לא לזרוק להם עפר לפה. צריכים להשיב עניינית, והאמת תורה דרכה.
מי שמתנהג ומגיב בצורה מכובדת - מתייחסים לדבריו. מי שמגיב מתלהם ומשפיל - בכלל לא מקשיבים לו, ומתייחסים אליו כאל 'שכונה', והיותינו ספרדים מוסיף מייד להתייחסות הזו עוד כמה ביטויים שעוברים להם בראש, ולמה לתת להם את הלגיטימציה שיאמרו 'נו, מה היית מצפה מ...'

איזהו מכובד - המכבד את הבריות.
 
בתור אחד מהכותבים בפורום הנ"ל שמשתדל להביא לשם את ההכרה במרן (דרך אגב, לא יזיק אם דווקא יבואו החברים כאן לכתוב גם שם ואז יהיה קצת יותר איזון)
אני מכיר את הפורום הזה שנים ואכן יש הרבה שמכבדים אבל הרבה מהכותבים ובעיקר מאלה הקולניים יותר לא מחשיבים אותך כקליפת השום, פעם הייתי כותב שם וגם היום אני לפעמים כותב שם. אבל פעמים רבות אני מרגיש שזו מטרה אבודה ולא כדאי להתאמץ כי אין מי שיקשיב.
ממש יפה לציין את זה כדוגמא לאשכול (ולפורום) כשכולם שם גינו את דבריו.
הלוואי וזו היתה האמת. אתה מוזמן לעיין שם שוב אם שכחת. מלבד כמה צדיקים בסדום כולם המשיכו לדון בזה כאילו זה נושא רגיל ולגיטימי. וזה רק נושא אחד מני רבים.
ובד"כ אין שם את הנטיה שיש כאן - לפנות לגופו של אדם [כמו 'אז אל תנסה להצטדק ולהעמיד פני הקוזק הנגזל'... וכדו'] אלא לגופן של דברים.
התייחסתי למה שעשית ולמה שטענת, ואתה העמדת פני 'הקוזק הנגזל', זה לא נחשב לדבר לגופו של אדם אלא לגופה של טענה, פשוט.
ואגב - כל הקיטלוג ל'מכירים תורתו של מרן' ו'לא מכירים תורתו של מרן' - הוא לדעתי לא במקום
זכותך לחשוב כך.
וזכותי לומר שבמחילה אתה לא מבין על מה אתה מדבר.
 
דווקא נראה דיון ענייני למדי (יחסית לפורום אינטרנטי........) הרבה יותר מהדיון על הקולות המדובר כאן.
(אא"כ 'ענייני' זה רק שאם אומרים שהגרע"י אמר נגמר הדיון כמו בפורום כאן)
רק שבסוף הגיע מישהו שלא הקשיב יותר מדי והחליט ש'נראה לי שמיצינו.' כי לדעתו 'לא ענית על השאלה', אבל גם זה אחרי דיון בלי השמצות והתלהמויות.
לא ביטלו דברים רק כי הגר"ע אמר, אלא דנו בזה ממש (תשווה את זה לויכוחי חסידים ומתנגדים שם ותבין למה אני מתכוון......)

רק שוב, חסר שם עוד עם דעה לצד הזה והכל יהיה מאוזן
זה בגלל שזה נמצא במפוקחים.
לפני שזה עבר למפוקחים ועבר לעריכה, זה לא היה שונה מהנושא של ״קולות״.
 
כמה מתלמידי הראש"ל הגדולים נשותיהם הולכות עם פאות.
תוכל לכתוב כמה שמות, אפי' באישי? אני מכיר הרבה מאוד, ולא שמעתי על אחד מתלמידי מרן הגדולים שאשתו עם פאה.
לענ"ד המחבר דייקן מאוד ומו"צ יכול להקל בשעת הצורך במקרים דומים.
ראה בשו"ת הראש"ל מש"כ על דבריו. (וגם אם דבר זה היה נכון, אדם שלא מבין שלא כל מה שמורים ליחיד במקרה ספציפי, כותבים בספר לכל העולם, זה מראה שאינו יכול להיות בר סמכא).
ב. ראה בגמ' ראש השנה י"ד וערובין ו' וברש"י שם, שרק בשני דברים סותרים נאמר על המיקל כב"ה וכב"ש שהוא רשע, אבל בשני דינים נפרדים לית לן בה, דסבירא ליה בהא כב"ש ובהא כב"ה, וזה פשוט. ולכן הלומד סוגיות הלכתיות ובסוגית אחת מבין שהלכה כמרן הגר"ע ובאחרת מבין שהלכה כגדול אחר, אין שום בעיה בזה.
ועיין בקונטרס יד כהן (חומר בקודש, עמ' 745) בשם ספר "בתורתך" (פרק מ"ה) מהגר"מ לוי זצ"ל: "שיטה זו - להחליט על רב מסויים, וכמוהו ללכת בכל פסיקותיו והוראותיו - אינה נכונה, כיוון שלכתחילה המצב הראוי היה שכל אדם שנתקל בשאלה הלכתית ישב ללמוד את הנושא הדק היטב, ויפסוק לעצמו איך שדעתו נוטה, בהתאם לכללי ההוראה. ואם לאחר שלמד את הנושא עדיין מסופק בדעתו, יחמיר על עצמו. ההליכה לפי פוסק מסויים כהלכה למשה מסיני בבחינת "עשה לך רב" מיועדת רק לנשים וקטנים ועמי הארץ שאינם מסוגלים לפסוק לעצמם, לגבם שייך "להסתלק מן הספק". אך אברכים ובני תורה שהם בני סמכא לבדוק את הדין, אינם רשאים להשתמט בטענה זו, שהיא עצת היצר". עכ"ל.
וכן כתב הגר"ש משאש, וכן הובא בשם הגרש"ז אויערבאך, וכן הביא מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף בשם הר"י בן הרא"ש בשו"ת "זכרון יהודה" (סי' נ"ד), ראה בספר "עין יצחק" (חלק ג' עמ' נ"ה), ש"אין חיוב לילך אחר חכם אחד, וגם במיעוט נגד רבים יכולים לנהוג כדעת המיעוט, דהפס' אחרי רבים להטות אינו מדבר אלא בדין שנחלקו בו רבים ויחיד שנעשה כרבים, אבל מי שמחבר ספר בענין דינים והוראות, שאם רובו כדין נלך אחר כולו, חלילה וחס?"
ראשית החזו"א שהביאו מרן זיע"א במאור ישראל, כותב להדיא דמי שמצטרף ל"קהילת" בית שמאי, או מצטרף ל"קהילת" בית הלל. יכול לנהוג כדבריהם לקולא ולחומרא, גם כשמבין אחרת.
שנית לדברי הגרמ"ל, אז למה הוא הולך אחרי הב"י בהכל? שבכל סוגיא יעיין ויראה האם מסכים לב"י או לרמ"א. אלא שהתשובה פשוטה, שיש פערים גדולים בין התלמיד לרב בבחינת ראשונים ואחרונים, הוא לא יכול להכריע כנגדו. (ולנ"ד כיון שמרן זיע"א לא הניח כמותו, אין כמעט מושג של לחלוק עליו, כי אם כמעט רק בבחינת "אילו היה רואה").
אני מסתובב בעוד פורומים תורניים, והניסוח שם שונה, השפה יותר מעודנת, פחות מתנשאת, 'מכילה' את האחר שחושב אחרת ממני או צועד בדרך שונה מדרכי.
לכן יש פורומים שנחסמו ע"י נטפרי.... (לא הפורום הזה, שלא כל אחד יכול לכתוב כמעט על כל רב, כמו בכמה פורמים אחרים!!!).
לא דילגתי על אף פסיק בדבריך, הגר"מ לוי רוצה לומר שאם רוצה להקל נגד רבו והוא מסופק, שיחמיר ולא יקל. אבל אם ברורה לו ההלכה, יכול גם להקל נגד רבו.
יש בידי עוד מובאות וציטוטים כחול הים, אף אחד לא חילק בין קולא לחומרא.
כשמרן חלק על הבא"ח הוא לא חילק בין קולא לחומרא, ולא סמך על הבירור שלו אלא בירר בעצמו. וכך כל אחד צריך לעשות בכל סוגיה.
ובירחון "אספקלריא" (157, עמ' קי) כתב הרב שמואל בלויא וזה לשונו: "ראיתי פעם בשם מרן הגרש"ז אויערבאך, שבעבר כל אחד היה לומד הלכה בעיון בעצמו, ובשאלות שלא היה מצליח להגיע למסקנה, היה שואל רב. וכך כולם היו מרוויחים; הלומד היה מרוויח שהוא יודע המקורות והשיטות, והרב היה מרוויח שהשואל היה עוזר לו להגיע למסקנה הנכונה. היום שואלים מיד את הרב, וכך גם השואל אינו יודע הסוגיא, והרב אינו מקבל את העזרה מהשואל כיצד להכריע".
נראה לי שאתה שוכח נקודה אחת, שבשביל לפסוק חייב להגיע להוראה, וא"כ לא כל אברך שיצא לו "אחרי בירור וליבון הסוגיא" אחרת מרבו (גם אם זה לא מרן זיע"א) היתר להקל, כי אם לא הגיע להוראה אין בעיונו ובירורו כלום.
 
להזכירך נקודה קטנה. בפורום כאן, פורום מורשת מרן, העלה פעם חצוף מחוצץ דבר בלע חמורים נגד המקובל הגדול הרב יעקב הלל שליט''א, והצטרפו אליו עוד הרבה מחו''ר הפורום, ומעטים מאש שמחו על כבודו של הרב הלל, ורק אחרי ששלחתי דיוח על תוכן לא ראוי מחקו את דבריו של אותו החצוף [שממשיך עד היום לכתוב כאן [ניסים מ.], ואם נשפוט רק ע''פאיזה שרשור ספציפי בודאי שנגיע למסקנא עגומה, מוטב לדון באופן כללי, וגם אם בנושא אחד יש שכשלו בלשונם, אי''ז סותר שיש שם הרבה ת''ח גדולים. ולא נעים לי, אבל חוץ מהחוצפות שיש שם, בתוך הדברים יש חלקים שהם דברי טעם, ובודאי הנושא ראוי לדיון מעמיק כראוי.
אתה מוזמן לעקוב, ולראות שבד"כ חברי הפורום כאן קוטלים אותו.
 
בשביל איסור לשון הרע לא צריך איסור של יהרג.

מה הקשר???????.
אם הולכים בדרכו של מרן אסור לחלוק, שטויות.

תפסיקו לדבר רע על אנשים, ובלי קשר, למה לומר עליהם משפט לא יפה, זה מידות רעות, ומה הקשר נציגי ש"ס להלחם במלחמה נגד הורסי הדת לפאה נוכרית פשוט רק לדבר שלילי, זה מידות רעות ה' ירחם.
הענין הוא לא לחלוק, לא מדובר על ת"ח שהגיעו להוראה, ובד"כ גם לא על אנשים שבכלל למדו את הסוגיא.
 
תוכל לכתוב כמה שמות, אפי' באישי? אני מכיר הרבה מאוד, ולא שמעתי על אחד מתלמידי מרן הגדולים שאשתו עם פאה.
את הדברים שמעתי מידיד שלמד בישיבת חזון עובדיה והיה מקורב מאוד לרב יצחק (אשתו לא הולכת עם פאה). אין לי מושג את מי אתה מכיר, אבל חזון עובדיה קיימת עשרות שנים ובוודאי אינך מכיר את כל המחזורים.
 
ראה בשו"ת הראש"ל מש"כ על דבריו. (וגם אם דבר זה היה נכון, אדם שלא מבין שלא כל מה שמורים ליחיד במקרה ספציפי, כותבים בספר לכל העולם, זה מראה שאינו יכול להיות בר סמכא).
כבודו במקומו מונח, לדעתי אמר זאת כדי שלא יסמכו על דבריו הלכה למעשה. הוא לא הראשון שכתב שו"ת "מעשה רב", והוא גם הצהיר שמדובר בתשובות לעיון בעלמא ולא לפסיקת הלכות. ולמרות כל ההצהרות וההסתייגויות, המו"צ שמתבונן בזה יכול להסיק את המסקנה מהדברים לאחר מחשבה ועיון מעמיק.
אני מאמין שאם היה מדובר בנושא הקרוב ללבך, היית מברך על הפרסום ולא טוען שאינו בר סמכא.
 
את הדברים שמעתי מידיד שלמד בישיבת חזון עובדיה והיה מקורב מאוד לרב יצחק (אשתו לא הולכת עם פאה). אין לי מושג את מי אתה מכיר, אבל חזון עובדיה קיימת עשרות שנים ובוודאי אינך מכיר את כל המחזורים.
כתבת "תלמידיו הגדולים", ואותם אני מכיר, גם אלו שלא היו בזמני בישיבה.
 
כתבתי מה שהוא אמר לי, ואין לו שום אינטרס לשקר. אמר שהוא מכיר אישית, ומדובר בחבריו הקרובים.
גם אינני מבין כיצד אתה מתיימר לדעת מה לובשת אשתו של כל אחד מתלמידיו הגדולים.
 
כבודו במקומו מונח, לדעתי אמר זאת כדי שלא יסמכו על דבריו הלכה למעשה. הוא לא הראשון שכתב שו"ת "מעשה רב", והוא גם הצהיר שמדובר בתשובות לעיון בעלמא ולא לפסיקת הלכות. ולמרות כל ההצהרות וההסתייגויות, המו"צ שמתבונן בזה יכול להסיק את המסקנה מהדברים לאחר מחשבה ועיון מעמיק.
אני מאמין שאם היה מדובר בנושא הקרוב ללבך, היית מברך על הפרסום ולא טוען שאינו בר סמכא.
אף אחד לא טוען שכל מה שכתוב שם זה שקר, אבל "בר סמכא" זה אומר שאפשר לסמוך על כל מה שכתב שם. והוא אינו כזה. ולכן אם כתב שם משהו שמובן לי אני מסתייע ממנו, אבל אם זה דבר תמוה, אני לא חייב לקבל אותו.
 
ראשית החזו"א שהביאו מרן זיע"א במאור ישראל, כותב להדיא דמי שמצטרף ל"קהילת" בית שמאי, או מצטרף ל"קהילת" בית הלל. יכול לנהוג כדבריהם לקולא ולחומרא, גם כשמבין אחרת.
אני לא יודע מה הביא מרן במאור ישראל, אבל הדברים מפורשים בגמ' וברש"י שלא מדובר באדם שמצטרף לקהילה כלשהי אלא נוהג בדין זה כבית שמאי ובדין זה כבית הלל. ואין בזה שום פסול כי מדובר בשני דינים נפרדים, ולא בדין שיוצאים ממנו שני קצוות מנוגדים (כמו לדוגמא, להכניס את השבת כדעת הגאונים ולהוציא כר"ת, או להיפך).
 
כתבתי מה שהוא אמר לי, ואין לו שום אינטרס לשקר. אמר שהוא מכיר אישית, ומדובר בחבריו הקרובים.
גם אינני מבין כיצד אתה מתיימר לדעת מה לובשת אשתו של כל אחד מתלמידיו הגדולים.
מנין לי לדעת שאין לך אינטרס לשקר?
אני לא יודע לא מי אתה, ולא מי התלמיד שאמר לך זאת שאוכל לבדוק זאת מולו.
 
אני לא יודע מה הביא מרן במאור ישראל, אבל הדברים מפורשים בגמ' וברש"י שלא מדובר באדם שמצטרף לקהילה כלשהי אלא נוהג בדין זה כבית שמאי ובדין זה כבית הלל. ואין בזה שום פסול כי מדובר בשני דינים נפרדים, ולא בדין שיוצאים ממנו שני קצוות מנוגדים (כמו לדוגמא, להכניס את השבת כדעת הגאונים ולהוציא כר"ת, או להיפך).
אני כתבתי את הדבר ההפוך, שמי שמצטרף לקהילה יכול לעשות בה הכל כפי המרא דאתרא.
 
אף אחד לא טוען שכל מה שכתוב שם זה שקר, אבל "בר סמכא" זה אומר שאפשר לסמוך על כל מה שכתב שם. והוא אינו כזה. ולכן אם כתב שם משהו שמובן לי אני מסתייע ממנו, אבל אם זה דבר תמוה, אני לא חייב לקבל אותו
אם אי אפשר לסמוך, המשמעות היא שהמחבר שיקר. ומי שקורא את דבריו כבר מבין שלא מדובר באדם שיש לו אינטרס להתיר פאה אלא ההיפך הגמור. ואני אינני רואה בזה דבר תמוה. ומילא היה זה דבר אחד, אבל דבר שחוזר ונשנה שוב ושוב, בוודאי אין כאן שקר.
מנין לי לדעת שאין לך אינטרס לשקר?
אני לא יודע לא מי אתה, ולא מי התלמיד שאמר לך זאת שאוכל לבדוק זאת מולו.
גם אני לא יודע מי אתה, ולתת לך את שמו של אותו אחד איני יכול מטעמים מובנים. לכן אינך חייב להאמין לי.
אני כתבתי את הדבר ההפוך, שמי שמצטרף לקהילה יכול לעשות בה הכל כפי המרא דאתרא.
ובגמ' וברש"י מפורש שאפשר לנהוג בדין זה כרב פלוני ובדין אחר כרב פלוני (כמו איזה רב נהג הרב עובדיה לפסוק?)
ולנ"ד כיון שמרן זיע"א לא הניח כמותו, אין כמעט מושג של לחלוק עליו, כי אם כמעט רק בבחינת "אילו היה רואה"
אפשר לומר זאת על כל גדול בישראל, וכמובן שאי אפשר להשוות בין גדול לגדול. ועם כל זאת, מצינו שגדולי עולם חלקו אחד על השני וכפי שהרחיב מרן בהקדמתו לספריו.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון