נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?
אי אפשר לנהוג כר״ת מעיקר הדין. אלא״כ אתה מקל לכתחילה בצאה״כ בער״ש, מחכה כל יום לצאה״כ עבור ק״ש דר״ת. וכיו״ב.
ואתה לא יכול לומר ״אני סומך על הגאונים בק״ש״, כי אם כן זה אומר שאתה לא נוהג ר״ת מעיקר הדין אלא לחומרא. (ראה עמ׳ 3 בנושא)
מכון באר שלמה
Active member
ככל הנראה אני נחשב כאף אחד בהקפדתי מעיקר הדין על 72 זמניות.
ולשאלתך:
אני מחכה כל יום לצאה"כ (90 זמניות) ע"מ לקרוא קריאת שמע. (אע"פ שר"ת מתיר לקרוא קרי"ש מפלג בדיעבד).
בפורים הקפדתי לשמוע מגילה (ולהוציא את הצום) רק אחרי צאת הכוכבים דר"ת (90 זמניות).
אני מקבל בתחילת שקיעה בער"ש תוספת שבת, ע"פ דברי רבינו האר"י הקדוש.
אני מתפלל מנחה בדיעבד עד 40 דקות לאחר תחילת שקיעה.
במקרה של תינוק שייוולד עד 70 דקות לאחר השקיעה בער"ש אמול אותו בראשון ולא בשבת. (כפסק האגרות משה).
ואני מכיר מאות בני תורה שנוהגים כרבנו תם מעיקר הדין, אלא שבדאוריתא (ורובם אף בדרבנן) מחמירים כשיטת מהר"ם אלשקר בשיטת הגאונים.
נערך לאחרונה:
תמצית היוצא
New member
נערך לאחרונה:
בדרכי האבות
Active member
אור יעקב
Active member
"מאות בני תורה" - מוזר שאני עד היום לא נתקלתי ביותר מאחד או שניים שנוהגים כר"ת מעיקר הדין... (אא"כ חסידות מסויימת)
אפי' שזה ספק דאורייתא של ברכות לבטלה!? (לענ"ד נראה שאפי' שאתה נוהג כר"ת מעיקר הדין עדיף שתתפלל תשלומין מאשר תעשה איסורי דאורייתא של ברכות לבטלה לפי הגאונים...)
האם אתה מברך על תפילין של ר״ת?
בדרכי האבות
Active member
מכון באר שלמה
Active member
לא הבנתי מה ההקשר שאתה עושה בין תפילין דר"ת לביה"ש דר"ת!
לידיעתך, שיטת רבנו תם בבין השמשות היא השיטה הרווחת בין הראשונים! וממש אינה נחלת רבנו תם בלבד!
לעומת זאת בתפילין שיטתו של רבינו תם, היא יחידאי, והטעם שאנו מניחים ר"ת הוא ע"פ הזוה"ק וחכמת האמת!
בהלכה אני פוסק בדר"כ ע"פ שו"ע ורמ"א, ושניהם פסקו בבין השמשות כשיטת רבנו תם והראשונים דעימיה, בתפילין הם פסקו כרש"י.
אגב, בגלל המחלוקת של התפילין מקובל שכשאומרים שיטת רבנו תם רש"י חולק. אז בביה"ש שיטת רש"י (ברכות ב.) היא ה' מילין. שהוא לכה"פ 90 דקות!
אגב ב', התפילין דרבנו תם שלנו פסולות לשיטת רבנו תם.
אור יעקב
Active member
אתה באמת נחשב כאף אחד "בהקפדתך" מעיקר הדין.
אם רק היית מחמיר עוד ניחא...
אבל להתפלל תפילת מנחה אחר השקיעה ולברך ברכות לבטלה לפי המנהג?? זה לא נקרא "הקפדה" אלא בדיוק הפוך...
מכון באר שלמה
Active member
לכתחילה בוודאי כדאי להחמיר להתפלל עד תחילת שקיעה.
אך בדיעבד רבינו האר"י הקדוש התפלל מנחה עד רבנו תם, ואני נוהג כמוהו.
מכון באר שלמה
Active member
כנראה שהנושא לא מעניין אותך,
אני מכיר באופן אישי מאות בני תורה, מכל הקהילות והחוגים 'ספרדים' 'ליטאים' 'חסידים'. שאחר שלמדו את הסוגייה נוהגים כרבנו תם.
יתכן שחלקם לא יתפללו מנחה אחר השקיעה אף בדיעבד, כי הם חוששים למנהג (השיטה המכונה גאונים), אך הם פוסקים כר"ת, גם אם מחמירים גאונים.
אור יעקב
Active member
אם אתה נוהג כמותו תנהג כמוהו עד הסוף ותתפלל מנחה צמוד לשקיעת החמה כמו שהיה נוהג...
ואם אתה חושש ומתפלל קודם השקיעה של הגאונים אז גם בדיעבד אל תתפלל אחרי!!!
אור יעקב
Active member
כנראה אתה לא חקרת את הנושא טוב...
יש כמות נכבדה של בני תורה שמחמירים כמו ר"ת (בקריש"ע, מגילה, צאת הצום, ועוד. וכן היה מנהג הגרע"י זצוק"ל לקרוא קריש"ע אחר צאת הכוכבים דר"ת)
אבל ללכת כר"ת מעיקר הדין (שזה כולל להתפלל מנחה אחר צאת הכוכבים של הגאונים, ולהדליק נרות בדיעבד אחר השקיעה ועוד.) אין זה מצוי כמעט כלל!!! (אא"כ כמו שכתבתי בחסידויות מסוימות...)
מכון באר שלמה
Active member
אני אכן נוהג כמותו,
לכתחילה מתפלל מנחה צמוד לשקיעת החמה (תחילת שקיעה כמוכח בכתביו).
ובדיעבד מתפלל עד סוף שקיעה, (כפי שהוא עשה בדיעבד).
לא הבנתי מה הבעיה.
מכון באר שלמה
Active member
חקרתי את הנושא לעומקו ב"ה,
אך ברשותך.
למעשה אין הבדל בין מי שנוקט כרבנו תם ומחמיר כמנהג המכונה גאונים אף בדרבנן, לבין מי שנוקט כמנהג המכונה גאונים ומחמיר כר"ת אף בדרבנן!
שניהם מקפידים על שני הצדדים לחומרא! (מילה, היא נידון אחר, ואף לשיטת ר"ת ומרן השו"ע יש בה דינים שונים משאר מונחי ביהמ"ש, ועל כן אין להביא ממנה ראיה).
מסכים איתך שלא מצוי כאלו שמקילים נגד המנהג המכונה גאונים, ובפרט שבדאוריתא שאיני מכיר מי שמקל.
אך לפסוק כר"ת לא מחייב מבחינתי אי החמרה כגאונים, אלא מהו עיקר הדין. (לדוג' בתחילת שקיעה מקבלים תוספת שבת).
מכון באר שלמה
Active member
לדוג' בעיני לראות שיש בפורום חרדי 7 המצהירים על עצמם כמחללי שבתות, זה מזעזע! ותעודת עניות לפורום!
יתכן שמי שלוקח את רבנו תם רק לחומרא ופוסק כמנהג המכונה גאונים, לא רואה את אותם אנשים כמחללי שבתות דאורייתא!
אור יעקב
Active member
יש הבדל עצום!!!
אם מישהו נוהג כגאונים ורק "מחמיר" כר"ת, מיקל בדברים דרבנן לצורך.
אולם מי שנוהג כר"ת ו"מחמיר כגאונים" לא מיקל בשום אופן, וגם הוא יתפלל מנחה אחר צאת הכוכבים (כי הוא סובר מעיקר הדין כמו ר"ת) ויניח תפילין בברכה אחר צאת הכוכבים ועוד דוגמאות. (ולכן אמרתי לך שאפי' שראיתי הרבה שמחמירים כר"ת בכל דבר בכל מקרה לא מתפללים אפי' בדיעבד אחר צאת הכוכבים וכן לא מניחין תפילין בברכה)
אור יעקב
Active member
אני ישמח שתשלח פה איך הגעת לכך שדעת האר"י כמו ר"ת (אדרבה מכמה מקומות ראיתי שנראה שסובר כמו הגאונים.)
בדרכי האבות
Active member
ממה שכתבתי בעבר
רבנו האר"י שער הכוונות דף סד:, וז"ל וזה סדר עליתם הנה קיצור סדר קב"ש הוא שתצא לשדה ותאמר בואו ונצא לקרא שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין ובכלל דברינו ובפרט בענין הקידוש של ליל שבת יתבאר לך כונת תי' אלו שהם חקל תפוחין קדשין ותעמוד מעומד במקו' א' בשדה ואם יהיה ע"ג הר א' גבוה הוא יותר טוב ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלוא עיניו ומאחריו ד אמות כו' ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך על גבי שמאל ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוס' קדושת שבת ותתחיל ותאמר מזמור הבו לה בני אלים כו' כולו בנעימה ואח"כ תאמר ג פעמים בא כלה באי כלה באי כלה שבת מלכתא ואח"כ תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו'.
עוד כתב שם בדף ס"ו וז"ל אחר כך תלך לביתך ותכנס ותתעטף בטלית מצוייצת בציצית כהלכתה ותתעטף ראשך בו כנודע וכו' ותקיף השלחן וכו' כמה עד שתחזור לומר כל מה שאמרת בשדה שהוא מזמור הבו וכו'.
ועיין עוד (בדף נא) וז"ל אבל בתפלת המנחה אם היה אומרה סמוך לשקיעת החמה והיה רואה שכבר שקעה החמה היה תכף מסיר מעל ראש תפילין של ראש ואח"כ היה מוריד הטלית בין כתפיו משום דלילה לאו זמן ציצית הוא וכשהוא בין כתפיו אין חשש אם הוא לילה וכו' .
וכ"כ רבנו עובדיה ביביע אומר ח"ז סי' מא' אות ב'(בשם אורות חיים דרוק עמ' רסב') שדעת רבנו האר"י כדעת ר"ת. וכ"כ בהלכה ברורה (חי"ד שו"ת אוצרות יוסף עמ' קעא') וכ"כ הדברי חיים מצאנז (אות סז' עמ' לה'). וכ"כ הרב מאזוז שליט"א
נושאים דומים בפורום
