עדכון בדעת מרן הראשון לציון!!!

[קורסיה]

אפשר להביא צילום של המכתב של הרב יצחק משו"ת חבצלת השרון?

 

[נוריאל]

אפשר להביא צילום של המכתב של הרב יצחק משו"ת חבצלת השרון?

גא"מ לבקשה.

 

[יצחק משען]

האם בפסק זמן לא כתוב מטעם הבד"ץ שברכתו מזונות?
לא שמפיהם אנו חיים, אבל כנראה ההסתכלות שלהם שאם אדם היה רוצה רק צ'וקולד חלבי היה קונה צ'וקולד רגיל, ומסתמא אם לקח פסק זמן זהו כיון שהיה לו ענין גם בופל שבפנים

 

[קורסיה]

מסתמא אם לקח פסק זמן זהו כיון שהיה לו ענין גם בופל שבפנים

אין שום צד אחר

 

[הלוי]

ומסתמא אם לקח פסק זמן זהו כיון שהיה לו ענין גם בופל שבפנים

אין שום צד אחר

אדם שקנה שוקולד אגוזים בדוקא למרות שיכל לקנות שוקולד ללא אגוזים, האם נאמר לו שיברך על האגוזים [ויפטור את השוקולד] כי ברור לנו שהוא חפץ באגוזים?? הא ודאי שלא, א''כ גם בפסק זמן על אף שחפץ גם בוופל מ''מ הוא חפץ יותר בשוקולד שהוא הרוב והעיקר. כי פסק זמן אינו ופל מצופה אלא שוקולד עם ופל, ולכן גם החנויות הוא מופיע במחלקת השוקולדים ולא במחלקת הופלים.

 

[שילה אפרהימי]

כלל הוא בידינו - כל שיש בו מין דגן - מברך עליו.​

ועל כן, עיקר הטענה לברכת שהכל היא שבלי הפירורים לא יהיה זה שניצל אלא חזה עוף יבש, והפירורים נועדו כדי לשרת את החזה עוף שיצא רך ולא כדי 'להשביע' או 'ליתן טעם' - שזה שני הקריטריונים שרק בהתקיים אחד מהם שייך הכלל של כל שיש בו מין דגן.

והשאלה על הפסק זמן במחילה אינה שאלה כלל, ואין זה שייך לנידון. שכיון שבא הוא ליתן טעם - הוא העיקר, כיון שהוא מין דגן. ואין דינו שווה לשאר דברים שאינם מין דגן שבזה אזלינן אחר הרוב והעיקר. אלא כל שנותן טעם אפילו באחוז אחד, הוא העיקר והשאר טפל.

ונראה שחכם @הלוי אע"פ שזכר כלל זה, מתעלם ממנו בדבריו האחרונים.

 

[הלוי]

ונראה שחכם @הלוי אע"פ שזכר כלל זה, מתעלם ממנו בדבריו האחרונים.

אני לא מתעלם מכלל זה, אלא אני טוען שהוא מוטעה בהגדרתו. שהרי לא כתוב בשום מקום בחז''ל שאם יש מעט דגן שבא לטעם הוא נחשב עיקר [למרות שהוא הטפל] רק בגלל שקוראים לו דגן. חז''ל דברו על דייסא ובזה אפשר להבין את החידוש "כל שיש בו מין דגן וכו'" משום שהיה הוה אמינא לומר דדובשא עיקר כי הוא הרוב, קמ''ל שהדגן עיקר כי הוא משביח את כל התבשיל ונותן גם שובע [וכמו דייסת סולת ועוגת טורט בזמנינו]. אך יש שהבינו מכאן שכל שיש בו מעט דגן לנתינת טעם הוא הופך להיות עיקר, ועל דא קאמינא שאין לזה ראיה, וכבר מצינו דגן תפל גבי מליח. ואם כדבריהם נצטרך לומר ששוקולד עם פיצפוצי דגנים, וכן גלידה שיש בה שברי עוגיות ברכתם מזונות, היעלה על הדעת דבר כזה?? אני בטוח שגם מרן הרב עובדיה זצ''ל היה מברך ע''ז שהכל.

לגבי השניצל, הדבר ידוע שהפירורים לא באים לרכך את השניצל אלא לתת טעם, ויעידו על כך כל סוגי הפירורים השונים, מוזהב, עם סומסום, עם תבלינים וכו', ואעפ''כ יש לברך שהכל כי השניצל הוא העיקר.

כדאי לעיין במאמר שצרפתי לעיל שם הדברים יותר מפורטים.

 

[לשמור ולעשות]

והפירורים נועדו כדי לשרת את החזה עוף שיצא רך ולא כדי 'להשביע' או 'ליתן טעם'

ציפוי דק בא לתת טעם וציפוי עבה בא גם לתת טעם וגם להשביע. ופשוט.
מבין ריסי עיניך ניכר שמיושבי בית המדרש אתה ואינך מצוי במטבח, פוק חזי מאי עמא דבר!
מעולם לא הבנתי את הסוברים לברך שהכל. כלל בידינו, כל שהדגן בא לתת טעם ברכתו מזונות.

 

[שילה אפרהימי]

וכבר מצינו דגן תפל גבי מליח

שם הוא לא בא לטעם ולא לשובע. ולכן הוא טפל.

לומר ששוקולד עם פיצפוצי דגנים, וכן גלידה שיש בה שברי עוגיות ברכתם מזונות

תלוי, אם לועס אותם בשיניים מברך מזונות. ואם לא, שהכל. זהו כלל ברור בפוסקים.

מבין ריסי עיניך ניכר שמיושבי בית המדרש אתה ואינך מצוי במטבח,

מצוי אני גם בענייני מאכל, וביתר ביאור אומר - שאנו מסתכלים על עיקר סיבת נתינת הדגן. וכיוון שעיקר סיבתו הוא כדי שלא יתיבש, וכפי שיראו עיני הרואה שחזה עוף בלי פירורים יוצא יבש כעץ. שהרי הוא החלק הקשה ביותר בעוף. לכן אין הוא העיקר למרות שגם נותן טעם.

אינני מתכחש לזה שיש טעם בדברי האומרים מזונות, אך לענ"ד טעם זה מסתבר יותר.

 

[לשמור ולעשות]

וכיוון שעיקר סיבתו הוא כדי שלא יתיבש, וכפי שיראו עיני הרואה שחזה עוף בלי פירורים יוצא יבש כעץ. שהרי הוא החלק הקשה ביותר בעוף.

וכי לא מכינים חזה עוף משובח בלי פירורים?! אתמהה
ואם הכוונה לתת טעם, גם אם מרוויחים עוד דברים, ברכתו מזונות. כמבואר בפתה"ד ועוד.

 

[מורשת מרן]

@שילה אפרהימי תביא להם את הראיה של @הרב שמעון ללוש ממרן הכסף משנה.
זה ליבת העניין.

 

[שילה אפרהימי]

וכי לא מכינים חזה עוף משובח בלי פירורים?! אתמהה

חזה עוף מטוגן בלי פירורים יוצא הרבה יותר יבש. זה עובדה.

@שילה אפרהימי תביא להם את הראיה של @הרב שמעון ללוש ממרן הכסף משנה.
זה ליבת העניין.

באמת נשמח אם הרב יגיב כאן יען כי אינני בקי בכל פרטי דבריו, רק הסברא הנ"ל.

ואולי כת"ר יביא לנו הראיה?

 

[לשמור ולעשות]

חזה עוף מטוגן בלי פירורים יוצא הרבה יותר יבש. זה עובדה.

בדוק שיוצא מצוין, במחבתות מסוימות או בשמן עמוק או עם מעט ביצה או עם מעט מן המעט קמח. מי שרוצה יכול ללמוד להכין, ולא להכניס לגופו פירורים לחינם, ובפרט לא שכבה עבה ובפרט לא פירורים מתובלים...

 

[שילה אפרהימי]

גם אם אתה מומחה, כולם לא. וכל מי שעושה שניצלים מודה שאם שמים פירורים הם יוצאים רכים ורטובים יותר. גם למי שיודע לעשות רך בלי פירורים. מה גם שהפירורים גורמים לקלות הבישול, ולכן אפילו אם בסופו של דבר התוצאה שווה, כיוון שזה מקל את הבישול, הרי עיקר מטרתו היא לשרת ולא ליתן טעם נוסף או להשביע.

 

[לשמור ולעשות]

היו נותנים לך לבחור, חזה עוף עם פירורים או בלי פירורים, שכמובן גם הוא רך וטוב כקודמו, מה היית מעדיף? כדאי לך גם לשאול את בני ביתך ולראות מה ישיבו.

 

[שילה אפרהימי]

אתה מתעקש לא להתייחס לטענתי.
א. במציאות יוצא יותר רך.
ב. יותר קל לעשות רך.
פשוט וקל. שאלתך לעיל לא עונה שאף אחת מהטענות.

 

[הלוי]

שם הוא לא בא לטעם

הוא ודאי בא לטעם כדי להעביר את טעם המלח.

תלוי, אם לועס אותם בשיניים מברך מזונות. ואם לא, שהכל. זהו כלל ברור בפוסקים.

לא מובן כלל, הרי את הכל אנו לועסים וזה בא להטעים אז למה לא לברך מזונות לפי שיטה זו. [דרך אגב כבר שמעתי שיש מי שהורה לברך מזונות, אבל כל אחד מבין שזה לא הגיוני].

היו נותנים לך לבחור, חזה עוף עם פירורים או בלי פירורים, שכמובן גם הוא רך וטוב כקודמו, מה היית מעדיף? כדאי לך גם לשאול את בני ביתך ולראות מה ישיבו.

אתם מתווכחים על הגדרות מתוך סברות אבל בלי ראיות אי אפשר לסמוך ע''ז להלכה.

 

[לשמור ולעשות]

אתה מתעקש לא להתייחס לטענתי.
א. במציאות יוצא יותר רך.
ב. יותר קל לעשות רך.
פשוט וקל. שאלתך לעיל לא עונה שאף אחת מהטענות.

אתם מתווכחים על הגדרות מתוך סברות אבל בלי ראיות אי אפשר לסמוך ע''ז להלכה.

ואם הכוונה לתת טעם, גם אם מרוויחים עוד דברים, ברכתו מזונות. כמבואר בפתה"ד ועוד.

אתה מתעקש לא להתייחס לטענתי שכבר השבתי לך, ולשאלתי האחרונה. פשוט וקל.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה

שלום וברכה,
ביקשו אותי לראות המו"מ כאן, עדין לא קראתי הדברים, ועוד חזון למועד אי"ה.
אולם לבקשת הרב קורסיה הי"ו אצרף כאן הסכמת מרן שליט"א, עם המסקנה המעודכנת בדין השניצל בעמוד 6, כפי שחפץ מרן שליט"א שתוצג לעת עתה, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים.

בברכה רבה

 

[לביא]

ב"ה

שלום וברכה,
ביקשו אותי לראות המו"מ כאן, עדין לא קראתי הדברים, ועוד חזון למועד אי"ה.
אולם לבקשת הרב קורסיה הי"ו אצרף כאן הסכמת מרן שליט"א, עם המסקנה המעודכנת בדין השניצל בעמוד 6, כפי שחפץ מרן שליט"א שתוצג לעת עתה, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים.

בברכה רבה

מלבד מה שהרב סיים: וכ״ז כתבנו בהרהורי דברים ומחשבה בעניין זה וכו׳ ואין הדברין עדיין מוכרעים וכו׳.
יש לי לשאול לפי מה שכתב הרב הואיל והציפוי משמש את העוף, לגבי קרמבו.

ואע״פ שעיקר הנידון כאן הוא שניצל, ממליץ בחום להמשיך לקרוא דברי הרב לגבי רוב מים ביין.