גא"מ לבקשה.אפשר להביא צילום של המכתב של הרב יצחק משו"ת חבצלת השרון?
אין שום צד אחרמסתמא אם לקח פסק זמן זהו כיון שהיה לו ענין גם בופל שבפנים
ומסתמא אם לקח פסק זמן זהו כיון שהיה לו ענין גם בופל שבפנים
אין שום צד אחר
אני לא מתעלם מכלל זה, אלא אני טוען שהוא מוטעה בהגדרתו. שהרי לא כתוב בשום מקום בחז''ל שאם יש מעט דגן שבא לטעם הוא נחשב עיקר [למרות שהוא הטפל] רק בגלל שקוראים לו דגן. חז''ל דברו על דייסא ובזה אפשר להבין את החידוש "כל שיש בו מין דגן וכו'" משום שהיה הוה אמינא לומר דדובשא עיקר כי הוא הרוב, קמ''ל שהדגן עיקר כי הוא משביח את כל התבשיל ונותן גם שובע [וכמו דייסת סולת ועוגת טורט בזמנינו]. אך יש שהבינו מכאן שכל שיש בו מעט דגן לנתינת טעם הוא הופך להיות עיקר, ועל דא קאמינא שאין לזה ראיה, וכבר מצינו דגן תפל גבי מליח. ואם כדבריהם נצטרך לומר ששוקולד עם פיצפוצי דגנים, וכן גלידה שיש בה שברי עוגיות ברכתם מזונות, היעלה על הדעת דבר כזה?? אני בטוח שגם מרן הרב עובדיה זצ''ל היה מברך ע''ז שהכל.ונראה שחכם @הלוי אע"פ שזכר כלל זה, מתעלם ממנו בדבריו האחרונים.
ציפוי דק בא לתת טעם וציפוי עבה בא גם לתת טעם וגם להשביע. ופשוט.והפירורים נועדו כדי לשרת את החזה עוף שיצא רך ולא כדי 'להשביע' או 'ליתן טעם'
שם הוא לא בא לטעם ולא לשובע. ולכן הוא טפל.וכבר מצינו דגן תפל גבי מליח
תלוי, אם לועס אותם בשיניים מברך מזונות. ואם לא, שהכל. זהו כלל ברור בפוסקים.לומר ששוקולד עם פיצפוצי דגנים, וכן גלידה שיש בה שברי עוגיות ברכתם מזונות
מצוי אני גם בענייני מאכל, וביתר ביאור אומר - שאנו מסתכלים על עיקר סיבת נתינת הדגן. וכיוון שעיקר סיבתו הוא כדי שלא יתיבש, וכפי שיראו עיני הרואה שחזה עוף בלי פירורים יוצא יבש כעץ. שהרי הוא החלק הקשה ביותר בעוף. לכן אין הוא העיקר למרות שגם נותן טעם.מבין ריסי עיניך ניכר שמיושבי בית המדרש אתה ואינך מצוי במטבח,
וכי לא מכינים חזה עוף משובח בלי פירורים?! אתמההוכיוון שעיקר סיבתו הוא כדי שלא יתיבש, וכפי שיראו עיני הרואה שחזה עוף בלי פירורים יוצא יבש כעץ. שהרי הוא החלק הקשה ביותר בעוף.
חזה עוף מטוגן בלי פירורים יוצא הרבה יותר יבש. זה עובדה.וכי לא מכינים חזה עוף משובח בלי פירורים?! אתמהה
באמת נשמח אם הרב יגיב כאן יען כי אינני בקי בכל פרטי דבריו, רק הסברא הנ"ל.
בדוק שיוצא מצוין, במחבתות מסוימות או בשמן עמוק או עם מעט ביצה או עם מעט מן המעט קמח. מי שרוצה יכול ללמוד להכין, ולא להכניס לגופו פירורים לחינם, ובפרט לא שכבה עבה ובפרט לא פירורים מתובלים...חזה עוף מטוגן בלי פירורים יוצא הרבה יותר יבש. זה עובדה.
הוא ודאי בא לטעם כדי להעביר את טעם המלח.שם הוא לא בא לטעם
לא מובן כלל, הרי את הכל אנו לועסים וזה בא להטעים אז למה לא לברך מזונות לפי שיטה זו. [דרך אגב כבר שמעתי שיש מי שהורה לברך מזונות, אבל כל אחד מבין שזה לא הגיוני].תלוי, אם לועס אותם בשיניים מברך מזונות. ואם לא, שהכל. זהו כלל ברור בפוסקים.
אתם מתווכחים על הגדרות מתוך סברות אבל בלי ראיות אי אפשר לסמוך ע''ז להלכה.היו נותנים לך לבחור, חזה עוף עם פירורים או בלי פירורים, שכמובן גם הוא רך וטוב כקודמו, מה היית מעדיף? כדאי לך גם לשאול את בני ביתך ולראות מה ישיבו.
אתה מתעקש לא להתייחס לטענתי.
א. במציאות יוצא יותר רך.
ב. יותר קל לעשות רך.
פשוט וקל. שאלתך לעיל לא עונה שאף אחת מהטענות.
אתם מתווכחים על הגדרות מתוך סברות אבל בלי ראיות אי אפשר לסמוך ע''ז להלכה.
אתה מתעקש לא להתייחס לטענתי שכבר השבתי לך, ולשאלתי האחרונה. פשוט וקל.ואם הכוונה לתת טעם, גם אם מרוויחים עוד דברים, ברכתו מזונות. כמבואר בפתה"ד ועוד.
מלבד מה שהרב סיים: וכ״ז כתבנו בהרהורי דברים ומחשבה בעניין זה וכו׳ ואין הדברין עדיין מוכרעים וכו׳.ב"ה
שלום וברכה,
ביקשו אותי לראות המו"מ כאן, עדין לא קראתי הדברים, ועוד חזון למועד אי"ה.
אולם לבקשת הרב קורסיה הי"ו אצרף כאן הסכמת מרן שליט"א, עם המסקנה המעודכנת בדין השניצל בעמוד 6, כפי שחפץ מרן שליט"א שתוצג לעת עתה, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים.
בברכה רבה