תהיה בריא, מי דיבר על קול הלשון?
אני לעומת @עידן באתי מעולם הישיבות הקלאסי, ויש הרבה מן האמת במה שהוא טוען, שיש הרבה בחורים ואברכים צעירים שמצד אחד מחפשים - כנראה בצורה לא מודעת בכלל - דמות תורנית, כי הם לא באמת משתכנזים עד הסוף... וללכת עם מרן זיע"א, זה "לא לעניין"... כי האשכנזים יצחקו עליהם.. לכן הם בלי לדעת הרבה או כמעט כלום, מחליטים שהרב בן ציון זצ"ל הוא הרב והדמות שלהם... ותבין הם בקושי למדו משהו בספרים שלו.. מי מדבר בכלל על שמיעת שיעורים?! וזה למה? כי הרב בן ציון לא פסול אצל האשכנזים... (וגם כי שיטת הלימוד שלו - לא שיטת הפסיקה כמובן - דומה לשיטת העיון הליטאית)
אי משום הא לא איריא... וד"ל
אני כרגע לא מונח שם, זה היה לפני מספר שנים, בכל אופן אשמח לדעת היכן הקשה רעק''א קושיא זו, ובכלל צ''ב הקושיא, דלכאו' כוונת רש''י דאי אינם עומדים לתשמיש אחר של היתר הוי מלאכתו לאיסור, ומפורש יותר בד''ה מהו. (שני דיבורים אחרי)
אדרבה לי נראה כדברי האור לציון שראיתי שכתב מרן שליט"א בירחון קול תורה חשון תשס"ד עמוד נח בשם האחרונים לחלק בין ק"ש דאורייתא שבה אמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה לבין תפילת ערבית שלכתחילה מתפלל לאחר חצות והביא לראיה מהרמב"ם ע"ש ולא נראה לי כלל ויש ראיה ברורה מהגמרא ברכות שאין לחלק בין תפילת ערבית לק"ש בדף ד עמוד ב שחכמים שאמרו עד חצות לעולם כרבן גמליאל סבירא להו, והא דקא אמרי עד חצות - כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כדתניא: חכמים עשו סייג לדבריהם, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר: אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא, ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל. וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה; אבל אדם בא מן השדה בערב, נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא, ואם רגיל לשנות שונה, וקורא קריאת שמע ומתפלל, ואוכל פתו ומברך; וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה - הרי ברור שדין עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה הוא גם לענין תפילת ערבית
