• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

עמידה בעת ברכת המגילה

אליאב צוף

Well-known member
בסימן תר"צ סעיף א כותב השו"ע שהשליח ציבור הקורא את המגילה צריך לכתחילה לעמוד משום כבוד הציבור.
והאחרונים דנים לענין הציבור אם צריך לעמוד, יש אומרים שצריך הציבור לעמוד מדין שומע כעונה (רמ"ע מפאנו, מג"א, הרב בית עובד, הבא"ח ברב פעלים ובהלכות ועוד).
ויש אומרים שאין הציבור צריכים לעמוד כלל (כנה"ג, מועד לכל חי, תפילה לדוד, פני יהושע, כה"ח, הגרצ"פ פראנק ועוד וכך הסיק מרן זצ"ל בחזו"ע בהערה בעמ' סט).
ובילקוט יוסף גם הישן וגם החדש כתב 'והמנהג אצלנו שהציבור עומד בשעת הברכות ומיד אחר הברכות יושב' ולא כהחזו"ע .
האם יש ביאור לדברים?
 
נערך לאחרונה:
בסימן תר"צ סעיף א כותב השו"ע שהשליח ציבור הקורא את המגילה צריך לכתחילה לעמוד משום כבוד הציבור.
והאחרונים דנים לענין הציבור אם צריך לעמוד, יש אומרים שצריך הציבור לעמוד מדין שומע כעונה (רמ"ע מפאנו, מג"א, הרב בית עובד, הבא"ח ברב פעלים ובהלכות ועוד).
ויש אומרים שאין הציבור צריכים לעמוד כלל (כנה"ג, מועד לכל חי, תפילה לדוד, פני יהושע, כה"ח, הגרצ"פ פראנק ועוד וכך הסיק מרן זצ"ל בחזו"ע בהערה בעמ' סט).
ובילקוט יוסף גם הישן וגם החדש כתב 'והמנהג אצלנו שהציבור עומד בשעת הברכות ומיד אחר הברכות יושב' ולא כהחזו"ע .
האם יש ביאור לדברים?
ראה כאן.
 
בסימן תר"צ סעיף א כותב השו"ע שהשליח ציבור הקורא את המגילה צריך לכתחילה לעמוד משום כבוד הציבור.
והאחרונים דנים לענין הציבור אם צריך לעמוד, יש אומרים שצריך הציבור לעמוד מדין שומע כעונה (רמ"ע מפאנו, מג"א, הרב בית עובד, הבא"ח ברב פעלים ובהלכות ועוד).
ויש אומרים שאין הציבור צריכים לעמוד כלל (כנה"ג, מועד לכל חי, תפילה לדוד, פני יהושע, כה"ח, הגרצ"פ פראנק ועוד וכך הסיק מרן זצ"ל בחזו"ע בהערה בעמ' סט).
ובילקוט יוסף גם הישן וגם החדש כתב 'והמנהג אצלנו שהציבור עומד בשעת הברכות ומיד אחר הברכות יושב' ולא כהחזו"ע .
האם יש ביאור לדברים?
תראה גם בילקוט יוסף, בהערה משמע שאין צורך לעמוד כלל.
מו"ר שליט"א דיבר על זה בעבר לעניין תקיעת שופר, ואמר שתלוי הדבר במקום, שאם הכל עובר בשקט, יעמדו בברכה ויתיישבו, אבל אם יש רעש ולוקח זמן שיהיה שקט עד שמתיישבים, ישבו מראש. וכך צ"ל גם לגבי קריאת המגילה.
 
תראה גם בילקוט יוסף, בהערה משמע שאין צורך לעמוד כלל.
מו"ר שליט"א דיבר על זה בעבר לעניין תקיעת שופר, ואמר שתלוי הדבר במקום, שאם הכל עובר בשקט, יעמדו בברכה ויתיישבו, אבל אם יש רעש ולוקח זמן שיהיה שקט עד שמתיישבים, ישבו מראש. וכך צ"ל גם לגבי קריאת המגילה.
זה עדיין לא מתרץ למה כתב ומנהגנו שהציבור עומד ודלא כהחזוע
 
חזור
חלק עליון