בסימן תר"צ סעיף א כותב השו"ע שהשליח ציבור הקורא את המגילה צריך לכתחילה לעמוד משום כבוד הציבור.
והאחרונים דנים לענין הציבור אם צריך לעמוד, יש אומרים שצריך הציבור לעמוד מדין שומע כעונה (רמ"ע מפאנו, מג"א, הרב בית עובד, הבא"ח ברב פעלים ובהלכות ועוד).
ויש אומרים שאין הציבור צריכים לעמוד כלל (כנה"ג, מועד לכל חי, תפילה לדוד, פני יהושע, כה"ח, הגרצ"פ פראנק ועוד וכך הסיק מרן זצ"ל בחזו"ע בהערה בעמ' סט).
ובילקוט יוסף גם הישן וגם החדש כתב 'והמנהג אצלנו שהציבור עומד בשעת הברכות ומיד אחר הברכות יושב' ולא כהחזו"ע .
האם יש ביאור לדברים?
והאחרונים דנים לענין הציבור אם צריך לעמוד, יש אומרים שצריך הציבור לעמוד מדין שומע כעונה (רמ"ע מפאנו, מג"א, הרב בית עובד, הבא"ח ברב פעלים ובהלכות ועוד).
ויש אומרים שאין הציבור צריכים לעמוד כלל (כנה"ג, מועד לכל חי, תפילה לדוד, פני יהושע, כה"ח, הגרצ"פ פראנק ועוד וכך הסיק מרן זצ"ל בחזו"ע בהערה בעמ' סט).
ובילקוט יוסף גם הישן וגם החדש כתב 'והמנהג אצלנו שהציבור עומד בשעת הברכות ומיד אחר הברכות יושב' ולא כהחזו"ע .
האם יש ביאור לדברים?
נערך לאחרונה:
