דביר רובין
Member
אבל אין ענין לברך ברכת המזון שיש לחם בשולחן?
בהנחה שיש מפה חד פעמית...
(כולי האי ואולי)
למה ו"אולי"?
כי חששתי שאולי אם מסיר את המפת ניילון רק בכדי שיוכל לברך על הגלידה זה לא נחשב היסח דעת וסילוק שולחן כיון שעדיין יכול להביא פת, שכן לא באמת גמר בדעתו שלא לאכול עוד אלא שעושה את זה רק בשביל 'פטנט'.
אגב, יש פיתרון נוסף: לברך ברכת המזון ואח"כ לאכול.
הפיתרון הזה יזדקק אולי בסעודה שלישית.
השאלה אם באמת יועיל. איני יודע, אבל כעת אני חוכך שאולי אי הוי סילוק שולחן, וזה לא נחשב חלק מהסעודה, ממילא גם לא יוכל להמשיך לאכול אחרי השקיעה.
הפיתרון הזה יזדקק אולי בסעודה שלישית.
השאלה אם באמת יועיל. איני יודע, אבל כעת אני חוכך שאולי אי הוי סילוק שולחן, וזה לא נחשב חלק מהסעודה, ממילא גם לא יוכל להמשיך לאכול אחרי השקיעה.
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
אני חושב שזה ענין לא הלכה ןאף אם כן עדיף לא להיכנס למחלוקת הפוס' מאשר זה
ולא יודע אם מה שר' בנימין כתוב במשנת הראשל
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
השאלה היא אם עושה סילוק שולחן וממילא מתחייב לברך על זה.
הרב אשכנזי כתב לגבי האם בשעה שא"א להשאיר לאחרי הסעודה אם אפשר לאכול ולא לברך, והתשובה היא כן (ופשוט, דהוי רק חומרא).
שאלתי היא אם עושה סילוק שולחן וממילא זה כבר לא נחשב חלק מהסעודה ולכן צריך לברך ע"ז תחילה וסוף, הרי לכאו' לא יהיה את ההיתר להמשיך לאכול אחרי השקיעה, שכן כל ההיתר שממשיכים לאכול אחרי השקיעה זה מכיון שהתחיל בהיתר, אבל אם כאן מתחיל משהו חדש ממילא לכאו' אין להתיר לו לעשות כן.
חשבתי ע"ז שבוע שעבר שלכאו' כל דבר שברכתו שהכל מחמת ביצים יהיה אפשר לברך עליו בסעודה לכו"ע, כי ביצים ובשר ודגים זה לכו"ע שהכל, רק שבאים מחמת הסעודה, אבל דברים העשויים מביצים כגון: קצפיות (נשיקות), קרמבו, מרשמלו וכד' לכאו' יהיה אפשר לברך עליהם בסעודה מבלי לחשוש ולהיכנס בספקות.
מענין מה הרכיבים של כל אלו?
הרי לדעת מרן זצ״ל סוכריה ברכתה שהכל, וזה הפתרון הכי טוב. למה להגיע לכל זה?
כי סו"ס זה כן ספק. תמיד עדיף לברך על וודאי.
גם בננה נפסק שזה האדמה, אבל מתייחסים לזה כספק לדברים מסויימים. (לגבי עדיפות של ברכה על וודאי כמו תפוח ובננה).
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
לא
מותר כל עוד לא ברך ברכת המזון ועל האוסר יביא ראיה
ראיה מעצם הדין.
כל הדין שאפשר להמשיך לאכול אחרי השקיעה הוא חידוש, והותר מחמת שזה חלק מהסעודה והתחיל בהיתר.
אחרי שאתה אומר שזה כבר לא חלק מהסעודה (וצריך לברך ע"ז), צריך להביא ראיה לכך שזה עדיין יהיה מותר.
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
תראה לי רב אחד שיסכים אתך
מסברא אם אין לך יורה יורה אני לא חושב שאפשר לסמוך בטח לא להורות
לעניין סילוק סעודה בין בשר לחלב,
כתב הרמ"א דנוהגין לברך בשביל לאכול החלב אחר כן.
אך הט"ז טוען סברא חזקה, דאין זה סילוק מה שמסלק בשביל לאכול חלב, אלא הרי זה חלק מההכנה לאכילת החלב
ואם כן הוא עדיין באמצע הסעודה.
ה"נ בעניין זה, סילוק מפה באמצע הסעודה הוא סימן לסיומה ולא סיבה ! לסיום הסעודה.
וממילא ודאי לדעת הט"ז הנ"ל אינו חשוב סילוק ולא יוכל לברך.
יש לעיין בזה עוד לעניין סילוק מפה וקידוש בהיו יושבין ואוכלים וקידש עליהם היום, שם הביא הב"י דיעה בראשונים שאינם מברכים הגפן. ודיעה שאינם מברכים המוציא, איני מונח כרגע במה שפסק להלכה בדיוק, ומה טעמיהם והכרעותיהם של רבותינו בכ"ז.
אבל נתון לעיון שלכאורה שייך לנידון האשכול.
כתב הרמ"א דנוהגין לברך בשביל לאכול החלב אחר כן.
אך הט"ז טוען סברא חזקה, דאין זה סילוק מה שמסלק בשביל לאכול חלב, אלא הרי זה חלק מההכנה לאכילת החלב
ואם כן הוא עדיין באמצע הסעודה.
ה"נ בעניין זה, סילוק מפה באמצע הסעודה הוא סימן לסיומה ולא סיבה ! לסיום הסעודה.
וממילא ודאי לדעת הט"ז הנ"ל אינו חשוב סילוק ולא יוכל לברך.
יש לעיין בזה עוד לעניין סילוק מפה וקידוש בהיו יושבין ואוכלים וקידש עליהם היום, שם הביא הב"י דיעה בראשונים שאינם מברכים הגפן. ודיעה שאינם מברכים המוציא, איני מונח כרגע במה שפסק להלכה בדיוק, ומה טעמיהם והכרעותיהם של רבותינו בכ"ז.
אבל נתון לעיון שלכאורה שייך לנידון האשכול.
בילקו"י ברכות בסוף הספר בעמ' תש"ט כתב בשם מרן זצ"ל שיברך על מעט סוכר ויפטור את הגלידה.
וכעת ראיתי בברכה נאמנה שדן במקרה זה בדיוק ומבאר באופן נפלא ושכן הסכים עמו מרן הראש"ל וכן הרב גדעון בן משה מצורף.
כמדומני שזה בערך מה שרציתי לטעון לעיל מסברא.
