בהנחה שיש מפה חד פעמית...יכול לסלק את המפה אף החד פעמית ואז יברך עליה שהכל אם אין לחם על השלחן
למה ו"אולי"?בהנחה שיש מפה חד פעמית...
(כולי האי ואולי)
כי חששתי שאולי אם מסיר את המפת ניילון רק בכדי שיוכל לברך על הגלידה זה לא נחשב היסח דעת וסילוק שולחן כיון שעדיין יכול להביא פת, שכן לא באמת גמר בדעתו שלא לאכול עוד אלא שעושה את זה רק בשביל 'פטנט'.למה ו"אולי"?
אני חושב שזה ענין לא הלכה ןאף אם כן עדיף לא להיכנס למחלוקת הפוס' מאשר זהאבל אין ענין לברך ברכת המזון שיש לחם בשולחן?
השאלה היא אם עושה סילוק שולחן וממילא מתחייב לברך על זה.
חשבתי ע"ז שבוע שעבר שלכאו' כל דבר שברכתו שהכל מחמת ביצים יהיה אפשר לברך עליו בסעודה לכו"ע, כי ביצים ובשר ודגים זה לכו"ע שהכל, רק שבאים מחמת הסעודה, אבל דברים העשויים מביצים כגון: קצפיות (נשיקות), קרמבו, מרשמלו וכד' לכאו' יהיה אפשר לברך עליהם בסעודה מבלי לחשוש ולהיכנס בספקות.יש עוד פתרון לברךעל סוכריה וכד' ולפטור. (אלא שבזה לכאו' מכניס עצ לספק מהי ברכת הסוכר).
מענין מה הרכיבים של כל אלו?חשבתי ע"ז שבוע שעבר שלכאו' כל דבר שברכתו שהכל מחמת ביצים יהיה אפשר לברך עליו בסעודה לכו"ע, כי ביצים ובשר ודגים זה לכו"ע שהכל, רק שבאים מחמת הסעודה, אבל דברים העשויים מביצים כגון: קצפיות (נשיקות), קרמבו, מרשמלו וכד' לכאו' יהיה אפשר לברך עליהם בסעודה מבלי לחשוש ולהיכנס בספקות.
יש עוד פתרון לברך על סוכריה וכד' ולפטור. (אלא שבזה לכאו' מכניס עצ לספק מהי ברכת הסוכר).
הרי לדעת מרן זצ״ל סוכריה ברכתה שהכל, וזה הפתרון הכי טוב. למה להגיע לכל זה?חשבתי ע"ז שבוע שעבר שלכאו' כל דבר שברכתו שהכל מחמת ביצים יהיה אפשר לברך עליו בסעודה לכו"ע, כי ביצים ובשר ודגים זה לכו"ע שהכל, רק שבאים מחמת הסעודה, אבל דברים העשויים מביצים כגון: קצפיות (נשיקות), קרמבו, מרשמלו וכד' לכאו' יהיה אפשר לברך עליהם בסעודה מבלי לחשוש ולהיכנס בספקות.
כי סו"ס זה כן ספק. תמיד עדיף לברך על וודאי.הרי לדעת מרן זצ״ל סוכריה ברכתה שהכל, וזה הפתרון הכי טוב. למה להגיע לכל זה?
מותר כל עוד לא ברך ברכת המזון ועל האוסר יביא ראיההשאלה היא אם עושה סילוק שולחן וממילא מתחייב לברך על זה.
הרב אשכנזי כתב לגבי האם בשעה שא"א להשאיר לאחרי הסעודה אם אפשר לאכול ולא לברך, והתשובה היא כן (ופשוט, דהוי רק חומרא).
שאלתי היא אם עושה סילוק שולחן וממילא זה כבר לא נחשב חלק מהסעודה ולכן צריך לברך ע"ז תחילה וסוף, הרי לכאו' לא יהיה את ההיתר להמשיך לאכול אחרי השקיעה, שכן כל ההיתר שממשיכים לאכול אחרי השקיעה זה מכיון שהתחיל בהיתר, אבל אם כאן מתחיל משהו חדש ממילא לכאו' אין להתיר לו לעשות כן.
ראיה מעצם הדין.מותר כל עוד לא ברך ברכת המזון ועל האוסר יביא ראיה
תראה לי רב אחד שיסכים אתךראיה מעצם הדין.
כל הדין שאפשר להמשיך לאכול אחרי השקיעה הוא חידוש, והותר מחמת שזה חלק מהסעודה והתחיל בהיתר.
אחרי שאתה אומר שזה כבר לא חלק מהסעודה (וצריך לברך ע"ז), צריך להביא ראיה לכך שזה עדיין יהיה מותר.
בילקו"י ברכות בסוף הספר בעמ' תש"ט כתב בשם מרן זצ"ל שיברך על מעט סוכר ויפטור את הגלידה.כי סו"ס זה כן ספק. תמיד עדיף לברך על וודאי.
גם בננה נפסק שזה האדמה, אבל מתייחסים לזה כספק לדברים מסויימים. (לגבי עדיפות של ברכה על וודאי כמו תפוח ובננה).
כמדומני שזה בערך מה שרציתי לטעון לעיל מסברא.לעניין סילוק סעודה בין בשר לחלב,
כתב הרמ"א דנוהגין לברך בשביל לאכול החלב אחר כן.
אך הט"ז טוען סברא חזקה, דאין זה סילוק מה שמסלק בשביל לאכול חלב, אלא הרי זה חלק מההכנה לאכילת החלב
ואם כן הוא עדיין באמצע הסעודה.
ה"נ בעניין זה, סילוק מפה באמצע הסעודה הוא סימן לסיומה ולא סיבה ! לסיום הסעודה.
וממילא ודאי לדעת הט"ז הנ"ל אינו חשוב סילוק ולא יוכל לברך.