פסק הלכה ממרן הרב יצחק יוסף בעניין הדלקת נרות שבת במנורת לד

[מורשת מרן]

מצ"ב בזה מכתב שנשלח אלינו מידידנו בחו"ל ר' יעקב אחואן יצ"ו.
המכתב יועד לכבוד הרב הלל פוקס שליט"א, רב בית החולים של אוניברסיטת "מאנהאסט" בניו יורק.

 

[חכם]

בהלכה ברורה כתב לאסור לברך על לד, ואף על פלורסנט כמדומני שכתב שיש לברר באיזה יש סטרטר

 

[זעירא בקרתא דשופריא]

לפי דברי מרן הראשל"צ יוצא שלד הינו ממש שלהבת וא"כ יהא אסור בטלטול (עי' שבת מז.) ואפילו לצורך גופו / מקומו יהיה איסור כנר ממש ?

 

[חכם]

לפי דברי מרן הראשל"צ יוצא שלד הינו ממש שלהבת וא"כ יהא אסור בטלטול (עי' שבת מז.) ואפילו לצורך גופו / מקומו יהיה איסור כנר ממש ?

אין בו את החשש של כיבוי והעברה כבנר, ולכן לכאורה יהיה מותר בטלטול לצורך גופו, יש בזה בחזו"ע לגבי תנור חימום חשמלי

 

[אברך מבני ברק]

בדברי מרן הראש"ל שליט''א בשיעור הסביר שנורת לד אין בה אש ולכן הדלקה שלה היא דרבנן ונפק"מ שבות דשבות וכו'.
אבל בענין הברכה זה אחרת כמו שהסביר

 

[זעירא בקרתא דשופריא]

מה שכתב ה'חכם' הנ"ל שאין בן את החשש של כיבוי, והלא האיסור הוא לא משום שמא יכבה אלא שהוי בסיס לדבר האסור כמ"ש בגמרא שבת ריש מ"ז עמוד א', יעו"ש .
וא"כ נכון שבלד אין חשש של כבוי מ"מ אם יש בו שלהבת כפי שכתב מרן הראשון לציון שליט"א במכתב הנ"ל (המופיע לעיל) ולכן שפיר שייך לברך על ההדלקה, א"כ יהא אסור ואיני מבין את החילוק.
אלא א"כ לפי דברי מרן מלכא שליט"א ההגדרה של שלהבת הינה אחרת, ולא זכיתי את לבבי לדעת מהי ? והלוואי יפנה אותי כבודו שלי"ט למראה מקום בספרי מרן האם הוא מגדיר מה האיסור של שלהבת שגדולי הפוסקים לא הגדירו זאת באופן כה ברור. (ולכן רבים החמירו בטלטול כמו הרב אלישיב והרב קרליץ זצ"ל ויבלחט"א רבי משה שאול קליין ועוד).

 

[חכם]

מה שכתב ה'חכם' הנ"ל שאין בן את החשש של כיבוי, והלא האיסור הוא לא משום שמא יכבה אלא שהוי בסיס לדבר האסור כמ"ש בגמרא שבת ריש מ"ז עמוד א', יעו"ש .
וא"כ נכון שבלד אין חשש של כבוי מ"מ אם יש בו שלהבת כפי שכתב מרן הראשון לציון שליט"א במכתב הנ"ל (המופיע לעיל) ולכן שפיר שייך לברך על ההדלקה, א"כ יהא אסור ואיני מבין את החילוק.
אלא א"כ לפי דברי מרן מלכא שליט"א ההגדרה של שלהבת הינה אחרת, ולא זכיתי את לבבי לדעת מהי ? והלוואי יפנה אותי כבודו שלי"ט למראה מקום בספרי מרן האם הוא מגדיר מה האיסור של שלהבת שגדולי הפוסקים לא הגדירו זאת באופן כה ברור. (ולכן רבים החמירו בטלטול כמו הרב אלישיב והרב קרליץ זצ"ל ויבלחט"א רבי משה שאול קליין ועוד).

אני לא בסוגיא כעת, אבל כמדומני שהבנתי ששלהבת שאין בה חשש שתכבה אינה נחשבת איסור (מקוצה מחמת גופו) לעשות הנתון מתחתיה בסיס. [לכל היותר יהיה דינה ככלי שמלאכתו לאיסור]

 

[זעירא בקרתא דשופריא]

מש"כ שהסיבה לאסור שלהבת לא משום מכבה, כ"כ ברש"י שבת ריש מז., יעו"ש.
מה שהבאתם מהחזו"א שהסיבה לגזור שלהבת משום דקבוע במקומו, כבר הקשה עליו במנחת שלמה (ח"א י"ד) שהרי נר כן הדרך בחול (בזמניהם) לטלטל, וסיבת האיסור של שלהבת כי נוצר כל הזמן אש חדש, ובפנס שחוט להט לא חדש אל אהמשך ישיר מהחשמל כל הזמן - ולשיטתם יהא באמת מותר לצורך גופו ומקומו.
ולפי ה"נ שיש מציאות שיהיה נר גבי הדלק"נ שבת אך לא יהיה בזה האיסור של טלטול שלהבת ונפלא , ואתא שפיר דברי מרן הראשל"צ, ולא קשה מידי. (ועי' באורחות שבת ח"ב עמ' פז מה שהאריך בזה שהרב אלשיב ועוד החמירו אף בלד וכ"ש במנורה שיש בה חוט להט אש יוקדת).

האם ידוע לכבודו מה פסק מרן הראשל"צ בהדיא לגבי טלטול מנורת לד / חוט להט בשבת וביו"ט ?

 

[מורשת מרן]

האם ידוע לכבודו מה פסק מרן הראשל"צ בהדיא לגבי טלטול מנורת לד / חוט להט בשבת וביו"ט ?

בס"ד, ‏י"ב אדר תש"פ, 827-2/פ'

לכבוד
היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב רבי אלחנן בראון נ"י

שלום רב,

לשאלתו אודות מנורת חירום הפועלת ע"י בטרייה, והאור המופק ממנה הוא לד, וקודם השבת הדליקו אותה, אם נכבה החשמל בערב שבת בלילה, האם מותר לטלטל אותה לחדר אחר כדי ליהנות מאורה.

הנה הבית יוסף (סי' רע"ט) הביא את דברי הריב"ש, שמבאר שכל איסור טלטול הנר משום השלהבת, והנה נעשה בסיס להאיסור שהוא השלהבת, וצריך לבאר מה איסור יש בשלהבת, והחזון איש (שבת סי' מ"א אות ט"ז) פירש וז"ל דלעולם אין דרך הנר לטלטל בשבת, דילמא תכבה, א"נ לעולם השתמשות הנר הוא במקומה, ואין דרך לטלטלה, ודבר שאין עשוי לטלטל כלל, אע"ג דנהנה ממנו בשבת חשיב מוקצה עכ"ל, ולפ"ז במנורת חירום שאין חשש שמא יכבה, וגם ההשתמשות במנורת חירום היא לא רק במקומה יש להתיר לטלטל, ודינה כמוקצה מחמת איסור שלצורך גופו או מקומו שרי, וכמבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' (עמ' ח"ג) גבי מנורת חשמל, ובספר מנחת שלמה (סי' י"ד) פירש דכיון שהשלהבת הולך ומתחלף כל הזמן מעמוד ראשון לשני, ומשני לשלישי, וכו', והוא גם עיקר, לכן רואין אותו כדבר נפרד מכולם, וכיון דמ"מ אין בו ממש, ולאו בר טלטול הוא ככלים וכאוכלים, לכן יש עליו שם מוקצה. ע"כ, וגם לדבריו יהיה מותר לטלטל המנורת חירום, משום שהאור קבוע ואינו מתחלף, והרי הוא ככלי חשוב שראוי לשמוש, ויהא מותר לטלטלו בשבת ככלי שמלאכתו לאיסור.

וע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' (עמ' תפ"ג) שמותר להשתמש בשבת בסדין חשמלי המחובר לזרם החשמלי מע"ש, ואין בזה חשש מצד בסיס לדבר האסור, וכן אין לחוש בזה ששמא יגדיל או ימעיט את מדת החום בשבת, וה"ה במנורת חירום.

בברכת התורה,


יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא הרבנות הראשית לישראל​

 

[זעירא בקרתא דשופריא]

על אף שמרן לא מיירי כאן אלא מנורת לד, עכ"פ מדנקיט טעמיה דהגרש"ז במנחת שלמה ע"כ להתירא קאמר אפילו במנורת חשמל שיש בה חוט להט.

 

[השבת הלכה למעשה]

מצ"ב בזה מכתב שנשלח אלינו מידידנו בחו"ל ר' יעקב אחואן יצ"ו.
המכתב יועד לכבוד הרב הלל פוקס שליט"א, רב בית החולים של אוניברסיטת "מאנהאסט" בניו יורק.

והנה עוד מכתב לגבי הדלקת נרות שבת בנורות לד

 

[קורסיה]

לא זכיתי להבין מדוע אפשר לברך על לד כיוון שיש חוט להט בסטרטר, הרי הוא רק נדלק לשניה שתים, ואחר שהמנורה נדלקת הוא נכבה, ועוד כלל לא נהנים מאור החוט להט הזה?
ויש לציין, שכיום כמעט לא מצוי מנורות כאלו, אלא תאורת לד אין בה חוט להט אלא הדלקה אלקטרונית, ע' בהליכות שבת ח"ב עמ' צו.

 

[אושרי רביב]

ויש לציין, שכיום כמעט לא מצוי מנורות כאלו, אלא תאורת לד אין בה חוט להט אלא הדלקה אלקטרונית, ע' בהליכות שבת ח"ב עמ' צו.

אך יש את שיטת הפוסקים האומרים כי מברכים בהיות ואני נהנה מהאור, אם כן אף אם נאמר שאין חוט להט וכדברי כת"ר, עדיין שייך לברך

 

[קורסיה]

אין לחוש לסב"ל?

 

[אושרי רביב]

אין לחוש לסב"ל?

רבים הפוסקים האומרים כן, לברך. וראה בזה באריכות בהלכה ברורה סימן רסג.

 

[בית ההוראה מעין טהור]

שלום לכבוד הרבנים הכותבים.
ראיתי עכשיו הנדון, ומצ"ב מה שכתב מו"ר הרה"ג ר' יניב נסיר שליט"א בספר פסקי שבת [העומד על מכבש הדפוס ב"ה] לחזק פסק הראש"ל שליט"א שאפשר לברך על לד. ובסימן שאח"ז התכתב עם חכ"א בזה עוד. צרפתי לתועלת המעיינים.

 

[בית ההוראה מעין טהור]

הנני רק להוסיף שכפי זכרוני הדיון שם לא מחמת אש, וזה לא הנקודה.
עכ"פ מי שיחפוץ יעיין, כי איני בסוגיא.

 

[יוסף דהן]

בילקוט יוסף (שבת מהדורת תשע''א כרך א חלק שני בקונטרס אחרון סימן ג עמ' תשיז) ראה שם מה שהאריך בזה. ובהלכה ברורה (חט''ו עמ' תעב) הוסיף שה''ה שאפשר לברך על פנס. אך סייג דבריו: ומכל מקום אין להקל בזה אלא בהדלקת מנורות חשמל שיש בתוכם חוט המתלהט ומאיר בעצמו שהרי הדלקת מנורות כאלו בשבת עצמה יש בה איסור מלאכת הבערה מן התורה, אבל מנורות לד או שאר נרות דיגיטאליים שאמנם מאירים באור חזק ויפה אבל אין בתוכם חוט המתלהט וכן מנורות ניאון פלאורוסנט שישנם כמה סוגים שאין בתוכם חוט המתלהט יש להסתפק אם יוצאים בהן ידי חובת מצות הדלקת נרות שבת, ולכן ידליקו אותן בלי ברכה. עכ''ל. אך בחוברת בהלכה ובאגדה (שבת שם) כתב שבספר שבות יצחק (ח"ח עמוד לב) הוב''ד הגרי"ש אלישיב שכיון שהמצוה היא להדליק אור כדי שיוכל להשתמש לאורו, אין צריך דוקא אש, ויכול לברך "להדליק" על פלורסנט, כיון שבלשון בני אדם משתמשים בלשון הדלקה גם על מאור זה. וכן הובא בספר מאורות נתן (פרק ז סימן כה אות יז). גם בשו"ת אור לציון (ח"ב קע) כתב, שיוצאים ידי חובה במנורת פלורסנט אף שאין בה חוט להט, שהעיקר שיהיה דבר הדולק ומפיץ אור. ולפי זה הוא הדין למנורת לד, שיש בה חוט דק הנוגע בחוט שבצדו ובמגעו נדלקת נורה המאירה, ואף שאין זה חוט להט, סוף סוף היא מאירה ונהירה לכל, ומעשה הדלקה יש כאן ככל מנורה חשמלית שהיתה מצויה בעבר עם חוט להט, ורשאי לצאת בה ידי חובת הדלקת נר שבת במקום צורך, וכפי שמצוי היום שבמקומות רבים ישנן רק נורות אלו בלבד. ע''כ. וכן שמעתי מהגאון הרב אברהם יוסף שליט''א שאפשר לצאת ידי חובת נר של שבת ע''י פלורסנט, אך ע''י מנורת לד קשה מאד להתיר. ובילקו''י שם (עמ' תשכד – תשכה) ג''כ הביא וצידד כהפוסקים הנ''ל שאפשר לצאת ידי חובה ע''י נרות ניאון ופלורסנט למרות שאין בם חוט להט. כמו כן אפשר להדליק אף מנורה שמשתמש בה בכל ימות השבוע, למרות שאינה מיוחדת בשבת [ובשלחן המערכת ח''ב מערכת ה סוף אות עה כתב, וכיום המציאו ב' מנורות הפועלות על ידי בטרייה, ודולקות מספר שעות, ונעשו בצורה מיוחדת כנרות שבת, ויש שם חוט להט, ונראה דהיכא שאין לו נר שעוה או שמן, או בבתי מלון ומחנות הצבא שאין אפשרות להדליק בשמן או שעוה, שפיר דמי לברך ולהדליק על נר חשמלי כזה, ועדיף טפי שנעשה במיוחד לכבוד שבת, ובזה ארווחנא דיש במצות נר שבת גם דין כבוד
שבת, עכ"ל].

[1] ומ''מ בשו''ת יביע אומר (ח''ב סי' יז אות יד במילואים), כתב שבאופן שהחשמל מיוצר ע''י חילול שבת (כגון בארץ ישראל) אין לברך על הדלקה זו. ובהליכות שבת (ח''א עמ' יט פ''ב סעי' יז) לגאון הרב אופיר מלכא שליט''א גם העלה כן וציין שאפילו ניתן לברך על אור שמדליקים בבית הכיסא כל עוד נכנס לסלון מהאור שם. ובתחילה היה לפלא בעיני מדוע לא כתב דוקא באופן שיש גנרטור או בחו"ל כמו שכתב ביבי''א הנז"ל, שהרי מזהיר על כך רבות בכתב ובע''פ להקפיד על שימוש בחשמל כשר בשבת. ומצאתי דרך ליישב את ההערה ע''פ מש''כ מרן מאור ישראל זצוק''ל בשו''ת יחוה דעת ח''ה (סי' כד, מהדורת תש''פ בגליון הערה 4) בזו הלשון: וכאן לא כתבתי שבמקום שעובדי החשמל יהודים אין להשתמש בחשמל בשבת, וגם לא לצאת י''ח הדלקת הנרות בברכה בזה, אף שכן העלתי בשו''ת יבי''א (ח''ב סי' יז). (וראה עוד שם ח''א סוף סי' כ וכא במפתחות). כי נשתנו הזמנים לטובה, והכל פועל ע''פ מכונות אוטומטיות וכן העיד בגודלו ידידי הגרב''צ שאול (נר''ו) שביקר בעצמו בתחנת החשמל וראה כי הכל פועל בצורה אוטומתית, ולכן פסק מלהחמיר בענין החשמל בשבת קודש והורה לרבים להקל להשתמש לאור החשמל. וכ''כ בסוף ס' משיב מלחמה. וכן הובא כל זה בירחון אור תורה (מנחם אב תשמ''ה עמ' תרי). ודייק וגמיר הכי גם מדברנו, עכ"ל (ולמעשה כבר כתב כן בשו''ת ובח''ט יביע אומר סי' קח אות קכד). וע''ע בדברי בנו ממשיך דרכו הראשון לציון שליט''א בילקוט יוסף שבת (שם עמ' תשכה –תשכז) את דרך פעולת חברת החשמל בטוב טעם ואחד מההיתרים לשימוש חשמל היום הוא שאנו לא נהנים ישירות מהייצור שלו (שהרי רק המכונות אחראיות לתהליך זה), אלא כל החילול שבת הוא במה ששולחים העובדים שם את הזרמים לכמה מקומות כאשר נופל
החשמל.