• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קושיא עצומה לדברי הרב עובדיה זצ"ל

מנשה

Active member
הרב עובדיה פסק בחזון עובדיה שבת ח"א שמותר להתפלל מנחה לאחר שקיבל שבת ע"ש ובאורחות חיים להרא"ש כתב
יט. שלא יכניס עצמו בספק חשכה ויזהיר בני ביתו על שמירת שבת ויקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיקבל עליו השבת מבעוד יום. עכ"ל
הרי שהרא"ש אחד מעמודי ההוראה פסק שאי אפשר לקבל שבת ולאחר מכן להתפלל מנחה שא"כ למה כתב להקדים מנחה בערב שבת - שיקבל שבת ולאחר מכן יתפלל וצע"ג
 
לא קושיא ולא עצומה, כי מרן דיבר רק שקיבל תוספת שבת על תנאי שלא מקבל לגבי מנחה.
עדיין נראה לי קושיא עצומה
הרב עובדיה כתב שם כהפוסקים שתפילה לא נחשבת מלאכה ורשאי להתפלל לאחר קבלת שבת והתנאי זה למעליותא ועוד גם לפי זה קשה שהיה להרא"ש לומר שיתפלל מנחה בשעה רגילה ורק שיקבל שבת לפני התפילה על תנאי שלא מקבל לגבי מנחה
ועוד דשמא דיבר הרא"ש לעניין לכתחילה ולא דיעבד.
מנין לך לחדש בדברי הרא"ש דברים כאלו ללא ראיה?
 
מה לא ברור, עשה תנאי על מלאכה ולא על שאר דברים שבתוכם מנחה. וכתב מפורש שהוא רק אם עשה תנאי. ראה עמ' רסו.
"דשמא" היינו שאפשר לפרש כך ואפשר לפרש כך, ובינתיים ליכא לאוכוחי מידי, ואם תרצה להביא משם ראיה לסתור עליך להוכיח שלא כדברי.
 
הרי שהרא"ש אחד מעמודי ההוראה פסק שאי אפשר לקבל שבת ולאחר מכן להתפלל מנחה שא"כ למה כתב להקדים מנחה בערב שבת - שיקבל שבת ולאחר מכן יתפלל
מנין לך שהרא"ש פסק שא"א להתפלל מנחה אחר קבלת שבת? פשוט הדבר שהסדר הנכון הוא שלכתחילה יש לקבל שבת אחר תפילת מנחה, ולכן כתב הרא"ש שיקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיקבל עליו השבת מבעוד יום, מכיון שלכתחילה יש להתפלל קודם קבלת שבת, ופשוט שאין לאדם לכתחילה להתפלל מנחה ממש בסמוך לשקיעה (ולקבל שבת קודם מנחה). אבל בוודאי שאין ראיה מדברי הרא"ש לכך שאסור להתפלל מנחה אחר קבלת שבת.
 
רבי בנימין, אם תשים לב, הצטרפת לדבריי שכתבתי בקצרה:

והארכת כיד ה' הטובה עליך.
חזק וברוך.
אתה כתבת את זה בכתיבה בעלמא ומסברא, ואני תמה שממש כך נראה מוכח ומדוייק מהרא"ש, ולא להיפך. וממילא
מנין לך לחדש בדברי הרא"ש דברים כאלו ללא ראיה?
החידוש הוא לומר שכך סובר הרא"ש ולהוציא הפשט מידי פשוטו.
 
מנין לך שהרא"ש פסק שא"א להתפלל מנחה אחר קבלת שבת? פשוט הדבר שהסדר הנכון הוא שלכתחילה יש לקבל שבת אחר תפילת מנחה, ולכן כתב הרא"ש שיקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיקבל עליו השבת מבעוד יום, מכיון שלכתחילה יש להתפלל קודם קבלת שבת, ופשוט שאין לאדם לכתחילה להתפלל מנחה ממש בסמוך לשקיעה (ולקבל שבת קודם מנחה). אבל בוודאי שאין ראיה מדברי הרא"ש לכך שאסור להתפלל מנחה אחר קבלת שבת.
מה לא ברור, עשה תנאי על מלאכה ולא על שאר דברים שבתוכם מנחה. וכתב מפורש שהוא רק אם עשה תנאי. ראה עמ' רסו.
"דשמא" היינו שאפשר לפרש כך ואפשר לפרש כך, ובינתיים ליכא לאוכוחי מידי, ואם תרצה להביא משם ראיה לסתור עליך להוכיח שלא כדברי.
דעת הרב עובדיה שלכתחילה מותר להפלל מנחה אחרי קבלת שבת והראיה שדין קבלת שבת ביחיד דומה לבין השמשות וכמו שבבין השמשות רשאי לכתחילה להתפלל מנחה כמש"כ ביביע אומר ח"ז סל"ד וז"ל ועינינו הרואות שהמנהג בכמה בתי כנסת בירושלים אין נזהרים לסיים החזרה של מנחה קודם שקיעת החמה, אלא פעמים רבות נמשכת בתוך זמן בין השמשות, ומקבלים השבת באמירת בואי כלה ומזמור שיר ליום השבת, בתוך זמן ביה"ש. ויש להם על מה שיסמוכו. ואף על פי שבספר בן איש חי ש"ב (פר' וירא אות ו) כתב, שהמאחר לקבל שבת בביה"ש הפסיד מצות תוספת. ע"ש. במחכ"ת אין דבריו מוכרחים, מהטעמים הנ"ל עכ"ל הרי שאין להם לבטל מנהגם שמתפללים מנחה בבין השמשות מכאן שזה לכתחילה והוא הדין להתפלל מנחה אחרי קבלת שבת שזה לכתחילה

והרי בבין השמשות מקבל שבת לבד אפילו אם לא אמר בפירוש שמקבל כמש"כ הרב עובדיה שם ע"ש וקשה שיכול להתפלל מנחה כרגיל ואין שום בעיה ולמה להקדים להתפלל מנחה

דייק בלשון הרא"ש ויקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיקבל עליו השבת מבעוד יום. – הטעם שצריך להקדים ולהתפלל מנחה לא משום שהתפילה בדיעבד מפני שמתפלל אחרי קבלת שבת אלא משום שצריך לקבל שבת מבעוד יום דמשמע שא"א להתפלל מנחה ולאחר מכן לקבל שבת ולפי דבריכם היה לו לומר ויקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיתפלל קודם שיקבל שבת שלפי דבריכם הבעיה היא בתפילה ולא בקבלת השבת ודו"ק
 
"יקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיקבל עליו השבת מבעוד יום" מכיון שאם לא התפלל מנחה לכתחילה עדיין אינו יכול לקבל את השבת. (ואמנם הוא לא מוכרח, אך מהיכי תיתי שלא לפרש כן?!)
ומוכח ומדוייק, הכוונה שבפשטות מדברי הרא"ש לא ניתן להוכיח שאסור להתפלל מנחה אחר קבלת שבת.
 
נערך לאחרונה:
א. אתה מצטט מהרב שכתב ויש להם ע"מ שיסמוכו ומסיים בשמו שזה לכתחילה?!
ב. ביבי"א דן האם בכה"ג יש מצות תוספת בביה"ש, ולדעת הרב בפרישה ממלאכה בזמן ביה"ש סגי [ולא כמו שהבנת בשמו שהקבלת שבת בביה"ש היא קבלה גמורה לכל מילי], ומה עניין למנחה אחר קבלת תו"ש ביחיד בפירוש, שבזה מרן כתב מפורש בחזו"ע שצריך תנאי שפורש ממלאכה בלבד. חבל שלא עיינת שם.
לפי ד' מקור החיים שצירף הרב איש תם, יתכן לומר עוד דס"ל להרא"ש שאין מושג של תוספת לעניין פרישה ממלאכה, מבלי אמירת מזמור שיר או ברכו. או שלכה"פ כוונתו לקבלת שבת באופן זה. ולפ"ז בכה"ג גם מרן מודה שלאחר מכן א"א להתפלל מנחה כמ"ש בחזו"ע א עמ' רצה. וגם הדיוק שלך מהרא"ש אינו מוכרח. ושוב, א"צ לכל זה אחר שמרן כתב מפורש שיעשה תנאי, ובזה הרא"ש לא איירי.
 
מה שהביא הרב עובדיה שיתנה בקבלת שבת שפורש רק ממלאכה הביא את זה על הצד היותר טוב אבל הוא סובר שבלאו הכי בקבלת שבת ביחיד לא פורש אלא ממלאכה וה"ה בבין השמשות וזה לשונו ביביע אומר ובפרט לפי מ"ש הדגול מרבבה (ס"ס רסא) שאפילו אם קבל שבת בסתם לא נאסר בשבותים, ורק אם ענה ברכו או התפלל ערבית של שבת נאסר בשבותים. וכ"כ הגר"ז בעל התניא, הנ"ל והובא ג"כ בספר תהלה לדוד (סימן רסא סק"י). ותפלת מנחה לא גרעא משבותים. וכמ"ש בשו"ת זכרון יוסף הנ"ל, ושכן כתב הגר"ז בסידורו. וע' בשו"ת ארץ צבי (סימן ס) הנ"ל, שישב ג"כ על מדוכה זו, בענין תפלת מנחה בע"ש בביה"ש של הגאונים, וכתב שאפשר להתפלל מנחה בתנאי, שאם הלכה כהגאונים שבין השמשות הוא מיד אחר שקיעת החמה, הוא מקבל עליו תוספת שבת מיד, ואם ההלכה כר"ת הוא מקבל שבת מספר דקות קודם ביה"ש של ר"ת, ואז יוכל להתפלל מנחה אחר השקיעה, משום שלענין תפלת מנחה שהיא מדרבנן הלכה כדברי המיקל, ודעבד כמר עבד וכו'. ודי בתנאי אחד כזה לכל ימי חייו. ובהערה לשם הוכיח כן ממתני' דספק חשכה וכו'. כנ"ל. ושוב הוסיף להעיר, שהרי (בסימן רצג ס"ג) נפסק, שמתפלל אדם של מוצ"ש בשבת, ומבדיל בתפלה, אף שעדיין הוא שבת גמור. וא"כ למה אם ענה ברכו בע"ש אסור לו להתפלל מנחה אלא ערבית שתים של שבת, והרי מן הדין היה צריך להתפלל י"ח בשבת, אלא דלא אטרחוה רבנן, (ברכות כא א), וא"כ למה החמירו בזה בעניית ברכו, וצ"ל שמכיון שענה ברכו עם הצבור, שהוא תחלת תפלת ערבית של שבת, ומטעם זה נחשב לקבלת שבת, כמ"ש בש"ע (סימן רסג ס"י), מש"ה חשיב כתרתי דסתרי לענין מנחה, משא"כ בקבלת שבת סתם שלא ע"י עניית ברכו מותר להתפלל מנחה. וכן מוכח ממ"ש בש"ע (שם סעיף טו) שאם לא ענה ברכו עמהם רשאי להתפלל מנחה בחדר אחר, והקשה הפרי מגדים שהרי בעל כרחו חל עליו שבת, כמ"ש בש"ע (סימן רסג סי"ב) שאם רוב הקהל קבלו שבת, המיעוט נמשך אחריהם בעל כרחם. ותירץ שזהו דוקא לענין מלאכה, ולא לענין תפלה. הא קמן שאפשר שיחול עליו שבת לענין מלאכה בלבד ולא לענין תפלת מנחה. ומ"ש המג"א (ס"ק יט) שצריכה להתפלל מנחה קודם הדלקת הנרות, י"ל דהיינו לכתחלה, אבל בדיעבד שהדליקה ועדיין לא התפללה, יכולה להתפלל מנחה גם אחר ההדלקה. עכת"ד. וברור שלפי דבריו אלו אין צורך להתנות, כמ"ש בתחלה. וכן כתב בכוונתו בשו"ת מנחת יצחק חלק ט' (סימן כ), ואף הוא מסכים הולך לדברי הארץ צבי הנ"ל. ע"ש. והנה גם בשו"ת זכרון יוסף (סימן מח) העלה דבדיעבד שכבר הדליקה הנרות יכולה להתפלל מנחה לאחר מכן. ושלא כמשמעות המחצית השקל. ע"ש. וכן כתב בספר מאורי אור (חלק באר שבע דף קא ע"ב), דמסתברא שאשה ששכחה להתפלל והדליקה יכולה להתפלל אח"כ, כיון שתוספת שבת אינה אלא מדרבנן. ע"ש. וכ"כ בשו"ת לב חיים פלאג'י ח"ג (סימן נז). ובשו"ת עמק המלך (סימן לה). וכן העלה בס' תורת שבת (סימן רסג ס"ק יט), ושאין לחוש בזה לספק ברכות ולהצריך שתתפלל תפלת ערבית שתים שהן שבע ברכות ולא י"ח, שהרי מבואר בברכות (ב א) שמן הדין היה להתפלל גם בשבת י"ח ברכות, אלא דלא אטרחוה רבנן, ולכן אין בזה שום ספק, ויכולה להתפלל מנחה אחר שהדליקה הנרות. ע"ש. וכן העלתי בספרי לוית חן (סימן ו), ושלא כהמשנה ברורה (בס"ק מג) שכתב, שאם אין לה שהות להתפלל מנחה קודם ההדלקה, תדליק, ותתפלל ערבית שתים של שבת, שאין דבריו מוכרחים, והעיקר כדברי האחרונים הנ"ל. ועל צד היותר טוב תעשה תנאי קודם ההדלקה שאינה רוצה לקבל עליה שבת בהדלקתה, דבכה"ג יש לסמוך על האומרים דמהני תנאי שאינה מקבלת שבת, כיון דאעיקרא רוב הפוסקים ס"ל שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנרות, ודלא כבה"ג, וכן דעת מרן. עכ"ל

מ"מ אין לזה קשר לקושיא שבמקומה עומדת שלפי דעת הרב עובדיה יכול להתפלל מנחה כרגיל ושמגיע זמן התוספת מקבל את השבת "אוטומאט" ואין כאן שום בעיה ולמה כתב הרא"ש להקדים להתפלל מנחה???
 
כ"ז כתב הרב בתור צירוף "ובפרט", ותלונותיך על כל האח' הנ"ל ועל צבאם מרן הש"ע שכך משמע מדבריו.
ושוב אתה מתעלם מהחזו"ע שלא כתב כן "על הצד היותר טוב", אלא כתב בפשטות שצריך תנאי [ואינו עניין למה שהבאת בשמו ביבי"א בסוף הדיבור, ששם מדובר גבי קבלת שבת בהדלקת הנרות].
ולפמ"ש לעיל מיושב מכמה אופנים ותשקוט הארץ.
 
חזור
חלק עליון