ידוע הדין (הובא בילקו"י סי' רצ"א סעיף י"ח):
והיינו שלעניין כל מה שמזכירים הולכים אחרי תחילת הסעודה.
ושאלני מישהו מה הטעם והסברא בדבר זה. הדין פשוט, אבל למה באמת זה ככה? הרי סו"ס הוא מברך בלילה שזה כבר לא שבת.
וחשבתי לומר שמכיון שאחרי שאכל כזית פת כבר נתחייב בברכת המזון, ואז היה עדיין שבת, לכן בשעה שאכל כזית הוטל עליו חיוב של "ברכת המזון עם רצה והחליצנו", וממילא אע"פ שאח"כ המשיך לאכול עוד ואע"פ שכבר יצא שבת, מ"מ החיוב ברהמ"ז חל עליו בשעה שהיה שבת.
לפי"ז, צריך לדעת מה יהיה הדין מי שהתחיל לאכול אחרי השקיעה סמוך לצאת הכוכבים, ולא אכל כזית פת, וסיים לאכול כזית פת רק אחרי צאה"כ, האם גם בכה"ג יאמר רצה והחליצנו או לא?
(הספק הנ"ל הוא גם בלי האוקימתא שהעמדתי שהטעם הוא מחמת שנתחייב בברהמ"ז כשאכל כזית בתוך שבת, אלא גם אם נאמר שהטעם הוא משום שברכת המזון באה על סעודה שסעד בשבת, עדיין צריך לדעת מה יהיה הדין אם אכל רק חצי כזית בתוך שבת).
מכח זה גם יש לדעת (ואולי ע"פ זה נפשוט גם את הספק הראשון), מה יהיה הדין אם מישהו אינו רוצה לאכול כזית פת בסעודה שלישית, ומראש מעוניין לאכול רק 15 גרם, האם יהיה מותר לו להמשיך לאכול שאר דברים אחרי השקיעה וצאה"כ, או שמכיון שזה לא נקרא קביעות סעודה אינו יכול. (וגם מעניין לדעת אם מרוויח בכה"ג את המ"ד שסעודה שלישית חייבת בפת, או שאם זה פחות מכזית מילא הוי כמזונות ואין נפק"מ מה יאכל).
[אם יכול גם בכה"ג אולי ממילא נאמר שגם אם אכל פחות מכזית יגיד רצה, ואם אינו יכול בכה"ג אז גם רצה לא יגיד].
ואולי זה תלוי אם מי שאכל פחות מכזית לחם פוטר גם שאר דברים הבאים מחמת הסעודה... וצ"ע.
והיינו שלעניין כל מה שמזכירים הולכים אחרי תחילת הסעודה.
ושאלני מישהו מה הטעם והסברא בדבר זה. הדין פשוט, אבל למה באמת זה ככה? הרי סו"ס הוא מברך בלילה שזה כבר לא שבת.
וחשבתי לומר שמכיון שאחרי שאכל כזית פת כבר נתחייב בברכת המזון, ואז היה עדיין שבת, לכן בשעה שאכל כזית הוטל עליו חיוב של "ברכת המזון עם רצה והחליצנו", וממילא אע"פ שאח"כ המשיך לאכול עוד ואע"פ שכבר יצא שבת, מ"מ החיוב ברהמ"ז חל עליו בשעה שהיה שבת.
לפי"ז, צריך לדעת מה יהיה הדין מי שהתחיל לאכול אחרי השקיעה סמוך לצאת הכוכבים, ולא אכל כזית פת, וסיים לאכול כזית פת רק אחרי צאה"כ, האם גם בכה"ג יאמר רצה והחליצנו או לא?
(הספק הנ"ל הוא גם בלי האוקימתא שהעמדתי שהטעם הוא מחמת שנתחייב בברהמ"ז כשאכל כזית בתוך שבת, אלא גם אם נאמר שהטעם הוא משום שברכת המזון באה על סעודה שסעד בשבת, עדיין צריך לדעת מה יהיה הדין אם אכל רק חצי כזית בתוך שבת).
מכח זה גם יש לדעת (ואולי ע"פ זה נפשוט גם את הספק הראשון), מה יהיה הדין אם מישהו אינו רוצה לאכול כזית פת בסעודה שלישית, ומראש מעוניין לאכול רק 15 גרם, האם יהיה מותר לו להמשיך לאכול שאר דברים אחרי השקיעה וצאה"כ, או שמכיון שזה לא נקרא קביעות סעודה אינו יכול. (וגם מעניין לדעת אם מרוויח בכה"ג את המ"ד שסעודה שלישית חייבת בפת, או שאם זה פחות מכזית מילא הוי כמזונות ואין נפק"מ מה יאכל).
[אם יכול גם בכה"ג אולי ממילא נאמר שגם אם אכל פחות מכזית יגיד רצה, ואם אינו יכול בכה"ג אז גם רצה לא יגיד].
ואולי זה תלוי אם מי שאכל פחות מכזית לחם פוטר גם שאר דברים הבאים מחמת הסעודה... וצ"ע.
