עי' בקישור שהבאתי לעיל.אז בעניין שלנו, מרן שליטא אומר שצריך גם לחכות 6 שעות?
עי' בקישור שהבאתי לעיל.אז בעניין שלנו, מרן שליטא אומר שצריך גם לחכות 6 שעות?
מחילה אך אתה טועה לענ״ד.באמת מתעוררת השאלה אם צריך לברך הגומל על נסיעה מחוץ לעיר,משמע בבירור שמדובר בעניין מסוכן (ולצערנו בדר"כ יש יותר הרוגי תאונות דרכים אפילו יותר מאשר נהרגים בפעולות איבה(למעט השנה בעווה"ר..)) ויש לחקור האם מותר לסוע מחוץ לעיר ללא צורך !
ולענ"ד אין ראיה מזה שחזל תקנו על כך ברכת הגומל ולא היו מתקנים על איסור, כי מדובר באופן שלאדם יש צורך ואז ודאי צריך לצאת לדרך. כמו שיולדת מברכת הגומל,וכי בגל שלידה זה דבר מסוכן נגיד לאישה לא ללדת?או סוחר שמסחרו בים נגיד לו לא להפליג בים? אלא אם יש צורך,על זה תקנו להודות
ועדיין גם קשה לשיטתכם, גם אם סכנה אינה בנמצא אך היא שכיחה - למה להכנס לזה??
ואם תגיד שזה לצורך ברכה,אז רק השבת קראנו "וחי בהם"
ועוד שאפשר בפשטות שיכוון לצאת על ידי אחר,ברוב בתי הכנסת הספרדים אפשר למצוא בשבת מישהו שצריך לברך הגומל
בירושלמי כתוב ש"כל הדרכים בחזקת סכנה".חז״ל תקנו לברך הגומל על היוצא למקום ששכיח בו סכנה
מזכיר לי את ה"גורם המדיני שהוציא הודעה בשבת"...הת"ח שבדקתי איתו רשם לי כך:
ובכ״ז יש הבדל מהותי בין ״המכניס עצמו למקום סכנה״ שפותח הנושא רוצה לדמותו אליו. שהתם מדובר בסכנה ממשית (עובר ליד קיר נטוי וכד׳)בירושלמי כתוב ש"כל הדרכים בחזקת סכנה".
אני מבין שיש חילוק בין מקום ששכיח למקום שהוא ממש סכנה ממשית,אבל למה להכנס לספק סכנה אפילו בשביל הידור קל?ובכ״ז יש הבדל מהותי בין ״המכניס עצמו למקום סכנה״ שפותח הנושא רוצה לדמותו אליו. שהתם מדובר בסכנה ממשית (עובר ליד קיר נטוי וכד׳)
ראיתי שם 6 עמודים,איבדתי ראש חחחעי' בקישור שהבאתי לעיל.
אולי בכלל לא אמר שיצא מחוץ לעיר בתור הוראה, אלא ודאי שיזדמן לו לצאת מהעיר יזכור לברך על זה ולפטור את זה?לכן הטוב ביותר(לספרדי) שיצא לנסיעה מחוץ לעיר בשיעור 72 דק וכך יצא מהספק ויברך בכל מקרה.
זהו, אני גם בהתחלתי רציתי להגיד כך אבל לא נראה מהדברים, מצרף צילום, בעמודה השמאלית למעלהאולי בכלל לא אמר שיצא מחוץ לעיר בתור הוראה, אלא ודאי שיזדמן לו לצאת מהעיר יזכור לברך על זה ולפטור את זה?
בודאי שזה באחוזים. אבל יש מה שתקנו חז"ל ותו לא.ובכ״ז יש הבדל מהותי בין ״המכניס עצמו למקום סכנה״ שפותח הנושא רוצה לדמותו אליו. שהתם מדובר בסכנה ממשית (עובר ליד קיר נטוי וכד׳)
אשריך איש צדיק ויקר!! הלוואי שגם אני יזכה לחזור בתשובה!אני חוזר בתשובה
אני מבין מה קשה לך, אך אתה צריך להבין דבר מהותי - חז״ל הזהירו שלא להכניס אדם את עצמו לסכנה, במקום שיש סכנה ממשית. כמו קיר נטוי וכיו״ב.אני מבין שיש חילוק בין מקום ששכיח למקום שהוא ממש סכנה ממשית,אבל למה להכנס לספק סכנה אפילו בשביל הידור קל?
הרי בשבת על ספק רחוק של פיקוח נפש מחללים שבת,ברכת הגומל תהיה חשובה יותר?
גם אני חוזר בתשובה ב״ה. (אם כי אני כבר 11 שנים בתשובה, וזכיתי להסתופף בצילו של הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שליט״א בישיבתו לקבל שכל ודעת תורה ישרה)אני חוזר בתשובה
כידוע שבני אשכנז מברכים הגומל רק על טיסות ולא על נסיעה מעיר לעיר.אני מבין מה קשה לך, אך אתה צריך להבין דבר מהותי - חז״ל הזהירו שלא להכניס אדם את עצמו לסכנה, במקום שיש סכנה ממשית. כמו קיר נטוי וכיו״ב.
לעומת זאת לחדש איסור יציאה למקום שמוחזק בו סכנה, אין לומר, דלא על זה דיברו חז״ל.
ואין עניין להכניס כאן פיקו״נ בשבת, דהתם אפילו על ספק פיקו״נ מחללים שבת. ואין לדמות אהדדי.
ואף התם, מדובר שהסכנה נמצאת ומוחשית, משא״כ בדרכים.
כבר זכית! מחקת את התגובה..הלוואי שגם אני יזכה לחזור בתשובה
זה באמת שאלה!כידוע שבני אשכנז מברכים הגומל רק על טיסות ולא על נסיעה מעיר לעיר.
למרות שבאחוזים תאונות דרכים ע"י רכבים שכיח ביותר לצערינו הרב. אמנם משא"כ בטיסות הם מברכים. [אגב, מתי פעם אחרונה שמעתם על מטוס שנפל??, וגם שיש כיסי אויר בטיסות במטוסים גדולים שיש שם 300 ו400 איש, שהדיילים והדיילות מסתובבים בשביל שכולם יחגרו חגורות (ואני עושה את עצמי יושן...רק חבל שיש את המנורה הזאת מעלי שרואים שלא חגרתי), ואף אחד לא מפחד, כי בדר"כ לא מצוי תקלות].
לא הבנתי למה לא לדמות את החשש הרחוק בחילול שבת שלמרות שהוא חשש רחוק,חוששים לו - אשמח להסבר של הרב!אני מבין מה קשה לך, אך אתה צריך להבין דבר מהותי - חז״ל הזהירו שלא להכניס אדם את עצמו לסכנה, במקום שיש סכנה ממשית. כמו קיר נטוי וכיו״ב.
לעומת זאת לחדש איסור יציאה למקום שמוחזק בו סכנה, אין לומר, דלא על זה דיברו חז״ל.
ואין עניין להכניס כאן פיקו״נ בשבת, דהתם אפילו על ספק פיקו״נ מחללים שבת. ואין לדמות אהדדי.
ואף התם, מדובר שהסכנה נמצאת ומוחשית, משא״כ בדרכים.
גם אני חוזר בתשובה ב״ה. (אם כי אני כבר 11 שנים בתשובה, וזכיתי להסתופף בצילו של הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שליט״א בישיבתו לקבל שכל ודעת תורה ישרה)
כידוע שבני אשכנז מברכים הגומל רק על טיסות ולא על נסיעה מעיר לעיר.
למרות שבאחוזים תאונות דרכים ע"י רכבים שכיח ביותר לצערינו הרב. אמנם משא"כ בטיסות הם מברכים. [אגב, מתי פעם אחרונה שמעתם על מטוס שנפל??, וגם שיש כיסי אויר בטיסות במטוסים גדולים שיש שם 300 ו400 איש, שהדיילים והדיילות מסתובבים בשביל שכולם יחגרו חגורות (ואני עושה את עצמי יושן...רק חבל שיש את המנורה הזאת מעלי שרואים שלא חגרתי), ואף אחד לא מפחד, כי בדר"כ לא מצוי תקלות].
באמת דעת הג"ר יהודה עדס שליט"אזה באמת שאלה!
האם יש "פסק" שלו כתוב בעניין?באמת דעת הג"ר יהודה עדס שליט"א
דאין לברך הגומל לאחר טיסה.
לא ידוע לי,האם יש "פסק" שלו כתוב בעניין?
[אגב, דעת האור לציון לברך].
מה פתאום. בשבת לא חוששים ״חשש רחוק״ סתם. רק כשיש דברים המעידים על סכנה. (כמו חולה סכרת וכיו״ב, שגם כשהוא מרגיש בריא, מותר להרכיב את המזרק וכו׳, כי לא רוצים שיבוא לידי סכנה)לא הבנתי למה לא לדמות את החשש הרחוק בחילול שבת שלמרות שהוא חשש רחוק,חוששים לו -
אני מבין את הקושי שלך, אך אין כאן שום קושי.עצם הרעיון להסתכן קצת כדי לברך על הצלה לענ"ד זה קצת קצת קשה