• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

שירה ווקלית

יוסף דהן

Well-known member
האם לדעת הראאשל יש לחלק בין מוסיקה קצבית לרגועה
שזו מביאה לריקוד וזה לא
וזו אסורה אף וואקלית וזו מותרת?
כמו שכ' ר' יוסף אבוטבול בשמו?
 
האם לדעת הראאשל יש לחלק בין מוסיקה קצבית לרגועה
שזו מביאה לריקוד וזה לא
וזו אסורה אף וואקלית וזו מותרת?
כמו שכ' ר' יוסף אבוטבול בשמו?
לא כתב את החילוק הנ"ל מפורש, אבל בהערות למטה וכן מהמקורות שהביא, נראה שכך בדיוק יש לומר.
כמוש"כ בקונטרס וספרתם לכם עמ' ח.
 
האם לדעת הראאשל יש לחלק בין מוסיקה קצבית לרגועה
שזו מביאה לריקוד וזה לא
וזו אסורה אף וואקלית וזו מותרת?
כמו שכ' ר' יוסף אבוטבול בשמו?
בפינת ההלכה אמר שאם מביא לידי ריקוד אסור. כי הרי לא נאמר איסור מפורש של כלי נגינה אלא שירים המביאים לריקודים, ומזה למדו לכלי נגינה.
 
מה זה מביאה לידי ריקוד בפועל קצבית
אף שלא רוקד
או שירה שגורמת לו בפועל לרקוד והרי אסור לרקוד

כלומר שאם זה מוסיקה קצבית ווקלית והוא מתעסק בסידור הבית למשל גם אסור לדעת הראשל אם הבנתי נכונה??
 
הוא כתב יפה מאוד! אבל לא מצאנו לכל החילוקים האלה בספרים כלל, כיון שאין זה דבר השווה לכל נפש לחלק מה יותר גורם לו לשמחה אם בכלי זמר או בשירים שקטים או בשירים ווקאלים שמחים, וגם אולי לא יודעים בדיוק מהי השירה הווקאלית, לכן נתנו כלל כל שירה שיש לחוש שמא יבוא לידי ריקודים ומחולות אסורה.
ת"ח אחד שלח לי
 
אעתיק מעט ממה שכתבתי לעצמי היום לתועלת.




שירה ווקאלית

לעניין שירה ווקאלית הנתחדשה כיום יש להסתפק כיון שאין דינה כשירה עם כלי זמר או שאר קולות רקע שאסרו, אלא היא שירה בפה של זמר ששר ועושים לו ברקע קולות ליווי.

ובקונטרס 'וספרתם לכם' (עמ' ח) כתב להקל לשמוע שירים ווקאלים ואפילו שמחים ללא כלי זמר, שהרי כל האיסור הזה הוא מטעם המנהג, והיות והמנהג כיום לשומעם יהיה מותר. ושכ"כ בשו"ת אגרות משה, ובשו"ת אז נדברו ושכ"פ הגר"י רוזנבלט שליט"א מוץ בעדה החרדית.

ומכל מקום אף בזה נראה שאין להקל אלא דווקא שלא מביא לידי ריקודים ומחולות, כיון שעיקר התקנה לאסור היא שלא יבוא לידי ריקודים ומחולות כנז',
וכמו שכתב מרן הראש"ל (ילקו"י ספירת העומר מהדורת תשע"ט עמ' תמ"ה) : שירה וואקאלית שמשמיעים בפה כעין כלי שיר נראה שאין בזה איסור לשמוע בימי העומר כי שירה בפה לא נאסרה וכו', ומכל מקום אם היא מביאה לידי ריקוד ראוי להמנע מזה. וכן פיוטים במנגינה המביאה לידי ריקוד ראוי להמנע מהם בימי העומר ע"כ. וכע"ז בספר הליכות שלמה (עמ' שס"א) משם הגרש"ז אוירבך, ששמיעת פרקי חזנות ונגינות "קלאסיות" וכדו' יש להתיר.

אולם יש שכתבו לאסור את השירה הווקאלית כיון שכיום משפרים את ההקלטה באמצעות מערכות חשמליות וזה לכאורה נחשב כשמיעת כלי זמר (שו"ת ישא יוסף ח"ב חאו"ח סי' קיח, פסק"ת ח"ה עמ' תקע"ה) .

ובעניין שמיעת מוזיקה בערוצי הרדיו

כתב בשו"ת שואלין ודורשין (ח"ד סימן לז) להתיר שמיעת מוזיקה חסידית בערוצי הרדיו בימי ספירת העומר, כדי שלא יבואו לשמוע מוזיקה אסורה, וכפי שהתירו פוסקי הדור הקודם להדפיס עיתונים בחול המועד: "ואם כך התירו במלאכות אסורות, שהוא דינא דגמרא ויסודו מן התורה, ושעליו אמרו כל המבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה, אבל מצאו כאן היתר להדפיס עיתונים דתיים, כדי שלא יקראו עיתונים אחרים שאין רוח חכמים נוחה מהם. הרי ק"ו בן בנו של ק"ו, בדבר שביסודו הוא מנהג, וגם לא כתוב בשם מקום לאסור כלי זמר, ורק ריקודים ומחולות אסרו. הרי פשוט הדבר כביעתא בכותחא דיש להתיר לשמוע גם כלי זמר, כדי שלא ילכו לשמוע נגינות אסורות ויעבירו לערוץ אחר שתאחזנה פלצות ממה שמשמיעים שם דברי נבלה מינות ואפיקורסות וגם ג' עבירות החמורות, ה' ירחם. ובפרט בימינו שרגילים לשמוע בכל השנה זמירות שירות ותשבחות. וכל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים "מצוה גדולה להיות בשמחה" גם בימי הספירה, שעכ"פ איננו מראים את השמחה בחוץ, אבל בפנימיות יש להיות שמח כי העצבות מביאה את האדם לידי חטאים ומרעין בישין".

ובמסקנת דבריו כתב: "על כן הדבר פשוט וברור דיש להתיר לשמוע נגינה שקטה גם עם ליווי של כלי זמר בימי הספירה. וכן שמעתי בשם רבנים גדולים וחשובים שליט"א, שאף הם התירו כהאי גוונא, ולא הבאתי את הדברים כאן בשמם כיון שלא שמעתים בעצמי רק מכלי שני. אבל כיון שאמרתי את כל הנזכר גם בערוצי הקודש היו כמה תלמידי חכמים שהתקשרו אלי וסיפרו לי בשם רבותיהם שגם הם נטו להתיר".
 
חזור
חלק עליון