• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

שכח לומר רצה והחליצנו בשבת שובה

אור לציון ח"ד עמ' עו פסק לחזור כרגיל, משום ששיטת רב נטרונאי שיטה דחויה בפוסקים, ולא חוששים לשיטה דחויה.

ועיין במשנ"ב סימן קפ"ח ס"ק יט ובשעה"צ ס"ק טו שמצדד כמו המג"א שלא חוזר.

וראה בהליכות מועד להרה"ג אופיר מלכא שליט"א על יום כיפור עמ' ר' והלאה ובהערות, והוא פוסק בעיקרון שלא צריך לחזור, והחוזר וסומך על האור לציון יש לו על מה שיסמוך.
 
אור לציון ח"ד עמ' עו פסק לחזור כרגיל, משום ששיטת רב נטרונאי שיטה דחויה בפוסקים, ולא חוששים לשיטה דחויה.

ועיין במשנ"ב סימן קפ"ח ס"ק יט ובשעה"צ ס"ק טו שמצדד כמו המג"א שלא חוזר.

וראה בהליכות מועד להרה"ג אופיר מלכא שליט"א על יום כיפור עמ' ר' והלאה ובהערות, והוא פוסק בעיקרון שלא צריך לחזור, והחוזר וסומך על האור לציון יש לו על מה שיסמוך.
דחוק מאוד לפטור במקום שיש ספק דאורייתא שחייב.
 
לתשומת לב: אדם ששכח לומר רצה והחליצנו בסעודה שניה של שבת שובה אינו חוזר כיון שי"א שאפשר להתענות בשבת זו!
תודה על ידיעה, אפשר מקורות.
הוא ביקש מקור לדברי הר' קנתן וכולם פה לא הביאו מקור לדבריו, ויש שהביא מקורות להיפך...
המקור: כן דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (משיעורי מרן הראשון לציון ח"א עמ' פו. וכך הובא גם בקובץ בית הלל חלק נ' עמ' עג - כתבי הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל בו רשם את פסקי אביו מרן זצ"ל)
אך חשוב להדגיש שכ"ז רק באופן ששכח לגמרי, והיינו שכבר סיים ברכת המזון שכאמור אינו חוזר, אבל אם נזכר קודם ברכת הטוב והמטיב, אזי דינו כמו בכל שבת שיאמר ברוך אשר נתן וכו'.
בילקוט יוסף סי' תקפב הביא ב' דעות בזה ולא הכריע, ורק כתב שבכל אופן צריך לומר ברוך אשר נתן אם נזכר לאחר שחתם בונה ירושלים
 
וראה בהליכות מועד להרה"ג אופיר מלכא שליט"א על יום כיפור עמ' ר' והלאה ובהערות, והוא פוסק בעיקרון שלא צריך לחזור, והחוזר וסומך על האור לציון יש לו על מה שיסמוך.
נשמע קליל מדאי. זה ברכות דאורייתא אם מותר לחזור אז חייב לחזור, ואם אסור לחזור זה ברכות לבטלה. (אי אפשר לעשות נדבה בברכת המזון!!!)
 
 
אין אומרים כלל כזה בילקו"י
אם היה רוצה היה מכריע בשונה ממרן השו"ע שיש בזה הרבה כללים כידוע, ואכמ"ל.
זאת ועוד כאן אינו י"א וי"א, אלא י"א ויש חולקים
ובכלל כפי שכתבת, כאן הוא מדגיש בסוף דבריו שבליל שבת אם שכח רצה חוזר, הרי שביום שבת לא הכריע
 
מחילה מכל הרבנים שיש להם צד כזה לא לחזור אם שכח רצה בשבת שובה ועוד יותר צ'ימה על הרב אופיר שכך פוס
ובקצרה אני יסביר למה שנהיה שיש שיטה ( לא דחוייה) שיטת כמה גאונים שאפשר לצום בשבת שובה מ''מ זה לא אומר אפ' לשיטתם שאין חיוב לאכול פת בשבת זו, אלא פשוט זה כמו תענית חלום שכתוב מפ' במרן שיכול לצום באותו שבת, אבל פשוט שאם החליט לאכול ושכח רצה בברכת המזון שחוזר ודו''ק.
ה''ה כאן יש גאונים דס''ל שיכול לצום משום שבשבת זו של תשובה וכו' לא מסוגל לאכול אה''נ מותר לו לצום שזה העונג שלו באותו שבת אבל אם בסוף אוכל ולא צם הוא חייב לאכול וא''כ אם הוא שכח רצה הוא חוזר
לסיכום אני כתבתי על זה תשובה לרב אופיר וחוץ ממה שהוכתי לי מסברא פשוטה , מצאתי ארבע גדולים להדיא שכותבים כך גם רעק''א דרך החיים ומטה אפרים , ודיוק חזק מאוד במשנה ברורה , והרב אופיר אמר לי לכתוב לו את התשובה וכשראה את הפסוקים הנ''ל אמר לי שלא ידע מזה , ומאז אמר לי שהוא צריך לבדוק מה הדין, אבל הוא כבר לא מורה כך לרבים,
אני דיברתי עם הרב דוד יוסף והיה פשוט לו גם שצריך לחזור ולא מצאנו בשום פוסק שכתב כך.
תזכו למצוות
 
אלא פשוט זה כמו תענית חלום שכתוב מפ' במרן שיכול לצום באותו שבת, אבל פשוט שאם החליט לאכול ושכח רצה בברכת המזון שחוזר ודו''ק.
נראה לי שיש לחלק. כאן זה עצם היום בשבת אפשר לצום בה ולכן אינו כשבת רגילה, ומשא"כ תענית חלום עדין השבת נשארה בחיוב ורק האדם עצמו שהחליט לצום, והפקיע מעצמו אותו תענית אבל עדין החיוב בשבת נשאר, ולכן צריך לחזור.
 
גם כאן זה אותו דבר
וכי שבת שובה שונה מכל שבתות השנה, זה שבת רגילה שנופלת באמצע עשרת ימי תשובה
לכן מי שרגיל לצום בכל עשרת ימי תשובה ה''ה בשבת כיון שזה העונג שלו
אבל אם החליט לאכול הוי כמו כל שבת
כך נראה בפשטות
אולם בראש השנה עצמו זה שונה שבזה אה''נ לא חוזר
 
חזור
חלק עליון