• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

שכח רצה והחליצנו והתחיל יעלה ויבא בשבת ור"ח

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
מי ששכח לומר בשבת ור"ח "רצה והחליצנו" ואמר "יעלה ויבא", ידוע שרק לכתחילה תדיר קודם, אבל לא לעיכובא, ולכן יאמר אח"כ רצה והחליצנו, וכמו שפסק ביבי"א חלק י' סי' כ"ב.
בהלכה היומית של היום (ל' שבט תשפ"ד) אמר הרב יצחק לוי בשיעור עצה שיש לעשות לדעת היבי"א:
ואמנם, ביבי"א הנ"ל כתב: "גם הלום ראיתי להרב בית מנוחה (דף קג ע"ב), שהעלה בנ"ד שלא יפסיק באמצע יעלה ויבא, אך יעץ שיזכיר של שבת גם ביעלה ויבא, ויקדים שבת תחלה בהזכרתו. ע"ש".
אך הביא עצה זו בתוך הדברים ולא נראה מוכח שם שפסק שכך יש לעשות בדווקא, אלא רק שהזכיר הדברים.
והנה במאור ישראל מגילה כט: כתב להדיא: "ואם נזכר באמצע יעלה ויבא קודם הזכרת המאורע טוב שיאמר: את יום השבת הזה, ואת יום חג פלוני הזה, או: ואת יום ראש החודש הזה, שנמצא שהזכיר שבת התדיר קודם אלה שאינן תדירים. וכ"כ בספר בית מנוחה שם. ותו לא מידי".

ויש לברר, האם מי שרוצה לעשות את העצה הזו, אחרי שהזכיר ב"יעלה ויבא" "ביום השבת הזה" ישוב ויאמר אח"כ גם "רצה והחליצנו" וכל מה שהזכיר שבת זה רק בשביל להרוויח את ה"תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", או שמא אחר שהזכיר את יום השבת שוב אינו אומר "רצה והחליצנו" וימשיך "ותבנה ירושלים"?
[שהרי אין עניין בנוסח של "רצה והחליצנו" בדווקא, שכן מי ששכח ונזכר אחר "בונה ירושלים" אומר "אשר נתן שבתות למנוחה" וכו', ולא הנוסח של "רצה והחליצנו", וגם לו יצוייר שמישהו לא אמר "רצה והחליצנו" בשבת רגילה, ובמקום זה אמר "יעלה ויבא... ביום השבת הזה" וסיים ברכהמ"ז, נראה פשוט שלא יחזור כיון שסו"ס הזכיר שבת, וא"כ לכאו' גם כאן אפש"ל שאחרי שהוסיף והקדיש "ביום השבת הזה" בתוך "יעלה ויבא", שוב לא יאמר "רצה והחליצנו" (ואויל הוא הפסק, כמו מי שרוצה לסיים "יעלה ויבא" ולומר אח"כ "רצה והחליצנו" ואח"כ לומר שוב "יעלה ויבא" כדי שיצא שאמר "רצה ובחליצנו" קודם ל"יעלה ויבא", שלא יעשה כן דהוי הפסק].
 
והנה במאור ישראל מגילה כט: כתב להדיא: "ואם נזכר באמצע יעלה ויבא קודם הזכרת המאורע טוב שיאמר: את יום השבת הזה, ואת יום חג פלוני הזה, או: ואת יום ראש החודש הזה, שנמצא שהזכיר שבת התדיר קודם אלה שאינן תדירים. וכ"כ בספר בית מנוחה שם. ותו לא מידי".
גם בילקו"י שארית יוסף ח"ג, הובא בסוף הילקו"י ברכות עמ' תשכ"ג:
1707590038667.png
איך שאני מבין מזה, הכוונה היא שמעיקר הדין יכול לסיים "יעלה ויבא" ואח"כ לומר "רצה והחליצנו", רק שאם נזכר באמצע "יעלה ויבא" יותר טוב שיאמר באמצע ויזכיר "את יום השבת הזה" וכך ירוויח גם "תדיר ושאינו תדיר" וגם לא יהיה בעיה של "אין מעבירין על המצוות", רק שלא ממש חייב לעשות כך, ולכן רק כתב בלשון "טוב שיאמר", ולא כתב שכך יש לומר.
ומה שסיים "ותו לא מידי" אני מבין שהכוונה היא שאח"כ לא צריך לחזור שוב ולומר "רצה והחליצנו", אלא שאם עשה את העצה הזו והכניס בתוך "יעלה ויבא" את יום השבת כבר יצא יד"ח שניהם והרוויח הכל ושוב לא צריך לחזור על "רצה והחליצנו".
 
חזור
חלק עליון