הפתה"ד שמביאים בדיון על השניצל הנדון שלו הוא על דג ואפילו שבא ליתן טעם הוא טפל לעיקר וכדין השניצל ממש.לכאורה, דג אין דרך לאכול בלי תבלין או רוטב, וכאן הציפוי של הפירורי לחם הוא התבלין ונותן טעם ממש. ובכך לא נכנסים לדיון של ״שניצל״ רגיל לכאורה.
גם לא דומה לשניצל תירס, ששם פשוט לברך מזונות, כיוון ששם זה מחזיק.
אך לא מסתבר גם לומר את הטעמים לברך שהכל כמו בשניצל רגיל.
ופשוט שיש מיני דגים שאוכלים אותם חיים טרטר או רק בכבישת לימון קלה ביותר, כגון סלומון. ואז הדין יהיה שונה?לכאורה, דג אין דרך לאכול בלי תבלין או רוט
אני מדבר על מושט. אי פעם מישהו אכל אותו בלי מלח? דגים מסוימים מלוחים בטבעם ולכן לא צריכים תבלין.ופשוט שיש מיני דגים שאוכלים אותם חיים טרטר או רק בכבישת לימון קלה ביותר, כגון סלומון. ואז הדין יהיה שונה?
שם מדובר על דג שלם, שניצל דג זה דג מפולט.הפתה"ד שמביאים בדיון על השניצל הנדון שלו הוא על דג ואפילו שבא ליתן טעם הוא טפל לעיקר וכדין השניצל ממש.
גם אורז לא נפיק מידי מחלוקת.כרגע בעת בואי לאכול ארוחת צהריים, שניצל דג ואורז, עליתי והסתפקתי אם לברך על האורז ולפטור את הדג או לא. יש בזה כמה נפ״מ.
כמדומה שרבי אלקנה סובר ששניצל הוא שהכל מטעם שהציפוי בא לשמור שלא ידבק, וממילא בדג שהוא רך ברכתו מזונות. אך אנו דנים לפי הטעם שהציפוי בא לשרת את הדג וכדין השניצל.הגאון בי אלקנה ישראל שליט"א בעל ספר אבוא באוהל ביתי בענין ברכת הבמבה, ושו"צ אבוא בם כמה חלקים, כתב בתשובה שלמרות שברכת שניצל עוף שהכל מ"מ ברכת שניצל דג מזונות.
אכן.כמדומה שרבי אלקנה סובר ששניצל הוא שהכל מטעם שהציפוי בא לשמור שלא ידבק, וממילא בדג שהוא רך ברכתו מזונות. אך אנו דנים לפי הטעם שהציפוי בא לשרת את הדג וכדין השניצל.