ראיות ארכיאולוגיות
ממצאים המצביעים על ייצור צבע מהארגמון בידי הפיניקים וה
כנענים נמצאו לאורך חופי
ארץ ישראל ולבנון, בין השאר ב
תל מור,
תל אבו הואם,
עכו,
צור ו
אפולוניה. בחלק מהמקומות הקונכיות נחתכו באזור בלוטת הצבע ובחלק הם רוסקו.
ראויים לציון מיוחד הממצאים באזור צור שהייתה מובילת תעשיית התכלת בעולם העתיק- ערימה ענקית (100 מ' אורך, 2.5 רוחב ו- 2-3 מ' גובה) של קונכיות ארגמונים חתוכות באזור בלוטת הצבע ומופרדות משאר סוגי הקונכיות, כמו כן נמצאו באזור בתי צביעה רבים. נמצאו עדויות לצביעה גם במספר מקומות נוספים במזרח התיכון, בין השאר באי
ג'רבה.
הסיבה להעלמות התכלת
מבואר בחז''ל ובספרי אומות העולם שגזרו המלכויות לא ללבוש תכלת כי אם אנשי המלכות והאצולה. וכן איתא
בסנהדרין [יב.] שלחו ליה לרבא, זוג בא מרקת [טבריה], ותפשו נשר [חיל רומאים], ובידם דברים הנעשה בלוז, ומאי ניהו, תכלת, בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום. וכן מבואר בספר חוקים רומי
"קודקס יסטיניאנוס" משנת 383 לסה''נ וז''ל: אין רשות לשום אדם פרטי לפרק את הפורפרה הפורה הן בתוך משי הן בתוך צמר הנקרא בלאטה [ארגמן], אוקסיבלאטה [ארגמן נקי] וגם יקינטינא [תכלת]. אם מישהו ימכור את הגיזה של המורקס הנ''ל שידע שממונו וראשו יעמדו לדין. ע''כ. ולפ''ז מובן מדוע פסקה התכלת מישראל. ודבר זה נרמז
ברמב''ן [שמות כח ב] וז''ל: והתכלת, גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים.
הובא ממאמר מסכם בספר התכלת