נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
נכון מאד עשו עבודה מדהימהלעניות דעתי של שוטנשטיין
אגב. אם יש לך בר אילן אז יש לך שם ידיד נפשברוכים תהיו תודה!
שוטנשטיין - ביאור מופלא, כתוב ומנוסח ברמה גבוהה במיוחד, מתוק ומיוחד. יש לו מעלה וחיסרון; מעלה: הוא לא מורח דברים, אין מריחות, הבנה עד הסוף בשלימות. כמו בפירושם על הבבלי, ואולי אפילו יותר עמוק. חיסרון: לפעמים הוא נשאר בלי מהלך בצ"ע. (בהקדמה הם קודמים שבניגוד לבבלי בו הצליחו ליישב כל המקומות המוקשים, בירושלמי נותרו דברים עמומים, שבלימוד לעומק לא הצליחו ליישבם).איזה ביאור לירושלמי הכי מומלץ?
של הרב דנדרוביץ?איני זוכר את שמו נדמה לי שהוא בהוצאת חסידות גור או משהו
איני זוכר של מי, יתכן. בהזדמנות אשאל את אבי.של הרב דנדרוביץ?
פירוש הגרח"ק - מפרש בכל מקום על פי השיטה הקלה ביותר להבנה, כשאין פירוש קל מחדש מדליה.
יש כמובן את פירושו של הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל פירוש מתומצת שמלקט בכל מקום את המהלך שהכי מסתדר על דרך הפשט
למה לא ? יש בו הרבה מעבר למה שנראה בהשקפה ראשונהזה מתאים בעיקר למי שרוצה ללמוד במהירות ולא להעמיק יתר על המידה
בשוטנשטיין ג"כ לא נצמדו למפרש אחד, אלא כל סוגיא ביארו לפי הנראה בעיניהם יותר פשוט וכדו'שוטנשטיין - ביאור מופלא, כתוב ומנוסח ברמה גבוהה במיוחד, מתוק ומיוחד. יש לו מעלה וחיסרון; מעלה: הוא לא מורח דברים, אין מריחות, הבנה עד הסוף בשלימות. כמו בפירושם על הבבלי, ואולי אפילו יותר עמוק. חיסרון: לפעמים הוא נשאר בלי מהלך בצ"ע. (בהקדמה הם קודמים שבניגוד לבבלי בו הצליחו ליישב כל המקומות המוקשים, בירושלמי נותרו דברים עמומים, שבלימוד לעומק לא הצליחו ליישבם).
המאור - פירוש נחמד, מתאים ללימוד מלמעלה, בלימוד ייסודי מגלים המון מריחות (דברים מוקשים שהפירוש התעלם מהם) ולעיתים אף סתירות.
פירוש הגרח"ק - דומה מאוד ברעיונו למתוק מדבש על הזוהר הקדוש, מפרש בכל מקום על פי השיטה הקלה ביותר להבנה, כשאין פירוש קל מחדש מדליה.
ישנו פירוש נוסף שלא זכיתי ללמוד בו, אך אבי שליט"א סיפר לי שהוא למד בו והוא נהנה, והסביר לי כי הוא הפירוש העמוק והיסודי ביותר שיצא מעולם על הירושלמי. (אבי שליט"א מסר שיעורים בירושלמי שנים רבות). איני זוכר את שמו נדמה לי שהוא בהוצאת חסידות גור או משהו.
אמנם הם לא נצמדו למפרש אחד (פני משה/ קרבן העדה/ הגרח"ק וכו') אך ביאורם הולך במהלך אחיד לאורך כל הדרך. (בשווה לפירושם על הבבלי).בשוטנשטיין ג"כ לא נצמדו למפרש אחד, אלא כל סוגיא ביארו לפי הנראה בעיניהם יותר פשוט וכדו'
לא די במהלך של אותו סוגיה, כל הש"ס מהלך אחיד!לאורך הדרך של כל סוגיא?
לפי הידוע לי יש שני דפוסים עיקריים, דפוס וילנא שבו כ- 1500 דפים וכך הודפסו רוב המהדורות, הפירושים שצורפו לזה הם פני משה וקרבן העדה (בזרעים כמדומני מהר"א פולדא), ויש כמובן את צורת הדף של עוז והדר בה כ- 2300 דפים והסיבה לכך היא שיש בש"ס הזה יותר פירושים שמצמצמים את העמודים וכמובן עימוד יותר מקצועי וחדשני.אפשר להבין פעם אחת למה יש מחלוקות על צורת הדפים בירושלמי?
נראה לי שהמזל שלהם הוא שהלומדים המעיינים שנוהגים לחשבן סוגיות זו בזו אינם מעיינים (עכ"פ כסדר) בביאורם.לא די במהלך של אותו סוגיה, כל הש"ס מהלך אחיד!
אחד המעלות העצומות של ארקסטרול (הן בבלי והן בירושלמי) שכמעט אין 'סתירה שוטנשטיין לשוטנשטיין'. המהלך בכל הש"ס הוא אחד.