ושם התיחס לדעת מרן בזה מצורף כאן
יישר כח.
קראתי בכל לב את דברי הרב שלחן לחם הפנים וראיתי שכתב שם בעמ' 48 בשם ספר עדות ביהוסף שהביא מש''כ הטור בכמה מקומות שהרא''ש הכריע כפי דעה מסוימת והב''י הקשה עליו שהרי הרא''ש הביא את שתי הדעות ולא הכריע ותירץ מרן שהטור הבין שהרא''ש ס''ל כי''א בתרא. וכשראיתי כן שמחתי מאד שכונתי בראיה זו לדבריהם, אך לאחר שהמשכתי לקרוא ראיתי דאזיל כל בתר היפכא והביא משם סמך לכלל שבשו''ע שהלכה כי''א בתרא. והוא תמוה מאד חדא שברוב ככל המקומות מרן לא הסביר דברי הרא''ש שהלכה כי''א בתרא אלא רק תמה על הטור שהרא''ש לא הכריע. ותו גם לפי מש''כ העדות ביהוסף להוכיח ממש''כ מרן לישב שהטור הבין שהלכה כי''א בתרא מ''מ זה רק בדעת הטור אך הב''י לא ס''ל כן ולכן כתב לתמוה על הטור בכמה מקומות כעי''ז.
כמו כן מצינו שהב''י הביא כמה פעמים דברי הראשונים שהביאו שתי שיטות וכתב שלא הכריעו, שכ''כ הב''י באו''ח סי' קצז וז''ל:
וה''ר יונה כתב שתי הסברות
ולא הכריע. ובסי' רנז כתב:
ורבינו ירוחם בח"ג כתב סברת התוספות וסייעתם וסברת הרמב"ן ולא הכריע ביניהם. ובסימן רסו [סעיף יב] כתב וז''ל:
רבינו ירוחם כתב שתי הסברות [רמב''ם ותוס'] ולא הכריע. ע''כ ובסימן רצא כתב וז''ל:
והמרדכי בפרק כל כתבי כתב שתי הסברות ולא הכריע. וכן מוכח ממש''כ באה''ע [סי' קכג] וז''ל:
והרא"ש כתב שיטת רש"י והתוספות ואחר כך כתב שיטת ר"י ואין להכריע מדבריו אלה כאיזו שיטה הוא סובר. עכ''ל. הרי שלא הכריע דעתו לפי מה שהביא דעת ר''י באחרונה.
כמו כן יש עוד ראיה בסגנון אחר שמרן לא ס''ל האי כללא, ממש''כ מרן בב''י או''ח סי' יח וז''ל: ולענין הלכה
נקטינן כהרמב"ם דרב מובהק הוא וכל שכן דרש"י סבירא ליה כותיה ועוד דספק ברכות להקל. עכ''ל. והכריע בזה נגד ר''ת הרא''ם הר''ש והרא''ש. והנה בשו''ע [שם ס''א] כתב וז''ל: להרמב"ם, כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה. ולהרא"ש, כסות המיוחד ללילה, פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום או ליום וללילה, חייב, אפילו לובשו בלילה. עכ''ל. ולכאורה אם דעת מרן כי''א בתרא הרי שהוא סותר למש''כ בב''י אלא ע''כ דלא הוי הכרעה וסמך על המעיין בב''י.