נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
הובא באתרא הדין תשובות הגר"ש ללוש לזה[/QUOTE
היכן?
אין כל כך בעיה בחיפוש, פשוט יש יותר מדאי תוצאות למילה שבתיש בעיה בחיפוש
חזק וברוך.ב"ה
שלום וברכה,
מצורף מה שכתב הרב אופיר מלכא, ומה שכתבנו בעני' לבאר דעתו של מי שגדול,
בברכה רבה
יישר כח.ושם התיחס לדעת מרן בזה מצורף כאן
גם על כלל זה יש לפקפק, ומש''כ הרמ''ע מפאנו יש לדקדק בדבריו שלא כתב שקיבל כן ממרן עצמו.הנה ידוע שלגבי הכלל סתם ויש הלכה כסתם מקורו בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן צז
לא קיבלתי מננו כל תגובה,מעניין אותי אם הרב אופיר שלח לכבודו תשובות על ההשגות, או שהסכים לך.
יש דוגמא כזו גם בהל׳ נדה סתירה מקפד מסימן אחר, דברים ידועים.היום ראיתי בחו''מ סי' רלז סעיף א הביא מרן י''א וי''א ובסעיף ב סתם כי''א קמא. כן העיר בנתיבות שם ס''ק ב והביאו הפת''ש שם ס''ק ה
זה סתם וי"א בסימן קפד סעיף ט לסימן קפט סעיף ד. שהוא כלל יותר מוסכם והוא דיבר על י"א וי"א ועל אף הדוחק שבדבר בנדה [סתם וי"א](שהוא בשו"ע עצמו באותו חלק גם הסימנים קרובים מאוד ובדפוס ראשון הוא אולי ג' עמודים מרחק ומסתמא בכ"י היה קרוב יותר) יש שכתבו (וגם מרן זצוק"ל) שהשו"ע חזר בו. וכאן(י"א וי"א כאמור שהוא נידון אחר)שהוא סעיף אחר כך[!] הוא דוחק עצום לומר שחזר בו. אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל.[גם לא מן הנמנע שהשו"ע תוך כדי כתיבה תיקן בצד בסעיף הקודם והמדפיסים לא שתו ליבם לנכתב בגליון כמו שכתב בשו"ת שלו לשואליו בעניין דבריו בב"י באיז מקום ואמ"א כעת].יש דוגמא כזו גם בהל׳ נדה סתירה מקפד מסימן אחר, דברים ידועים.
אם מרן היה כותב כללים בהקדמה לשו''ע היה אפשר לומר שיש יוצא מן הכלל על אף הדוחק, אך כעת שהיא גופא מחלוקת זה לא יוצא מן ה'כלל' אלא ראיה שאין כלל 'כלל', כי מרן לא ציפה שנדע בנבואה את כלליו ואת מה שיוצא מן הכלל, אלא העיקר הוא שהוא לא כתב ע''פ כללים וכפי הראיות שהבאנו לעיל, ובכל דין יש לראות את הנטיה בב''י ואם אין נטיה אז אין הכרעה.אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל.
אכן הדוג׳ בנידה הוא שמרן חזר בו בקפט וקשה לומר שהוא חזר בו בדוגמא ש @הלוי דיבר בו, אך רציתי לציין מקום בו יש סתירה בשו״ע. מרן השו״ע לא היה מלאך. היחיד שאפשר להגיד בחיבור שלו שאין סתירות זה המשנ״ת לרמב״ם.זה סתם וי"א בסימן קפד סעיף ט לסימן קפט סעיף ד. שהוא כלל יותר מוסכם והוא דיבר על י"א וי"א ועל אף הדוחק שבדבר בנדה [סתם וי"א](שהוא בשו"ע עצמו באותו חלק גם הסימנים קרובים מאוד ובדפוס ראשון הוא אולי ג' עמודים מרחק ומסתמא בכ"י היה קרוב יותר) יש שכתבו (וגם מרן זצוק"ל) שהשו"ע חזר בו. וכאן(י"א וי"א כאמור שהוא נידון אחר)שהוא סעיף אחר כך[!] הוא דוחק עצום לומר שחזר בו. אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל.[גם לא מן הנמנע שהשו"ע תוך כדי כתיבה תיקן בצד בסעיף הקודם והמדפיסים לא שתו ליבם לנכתב בגליון כמו שכתב בשו"ת שלו לשואליו בעניין דבריו בב"י באיז מקום ואמ"א כעת].
כבר התכתבנו בעניין זה באשכול אחר וחבל לכפול הדברים רק אציין לשם והבוחר יבחר:אם מרן היה כותב כללים בהקדמה לשו''ע היה אפשר לומר שיש יוצא מן הכלל על אף הדוחק, אך כעת שהיא גופא מחלוקת זה לא יוצא מן ה'כלל' אלא ראיה שאין כלל 'כלל', כי מרן לא ציפה שנדע בנבואה את כלליו ואת מה שיוצא מן הכלל, אלא העיקר הוא שהוא לא כתב ע''פ כללים וכפי הראיות שהבאנו לעיל, ובכל דין יש לראות את הנטיה בב''י ואם אין נטיה אז אין הכרעה.