• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

סעודת חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה וכלה לא אכלה לחם

בעבר, ראיתי באחד האתרים תשובה ערוכה באופן נפלא מאת נכדו חביבו של מרן, הג"ר עובדיה יוסף טולדנו שליט"א, שכתב להתיר לברך בכחא דהיתרא, עפ"ד האחרונים. ואיירי שם (כמדומני) באם האשה לא היתה כלל בז' ברכות. (או בחדר אחר.) וכ"ש אם לא אכלה לחם. ונראה לי שמצדד גם להקל בלא אכל החתן בעצמו.
ואולי יועילו לנו חו"ר הפורום הקד' להביא מתשובה זו לכאן.
 
אשמח לדעת הכרעה בעניין.. וגם מה הדין אם אחד מהם מחמת אונס לא נכח כלל בסעודה האם יברכו לכבוד בעל השמחה שכן נכח..
בפשיטות יש לחלק בין אם החתן לא היה לאם האשה לא היתה. שעיקר תקנת הז׳ ברכות היא על מה שמשמחים את החתן בביתו. [וכמובן שהכלה עמו, אבל עיקר התקנה היא על החתן. ולכן יש מקום לומר שאם האשה לא נמצאת יוכלו עדיין לברך.]
 
האם יברכו את שתי הברכות הגפן ואשר ברא?

הרב עזריה אריאל​

כאשר החתן והכלה לא אכלו כלל ורק היו נוכחים בסעודה, נחלקו הפוסקים האם ניתן לברך שבע ברכות. יש אומרים ש"סעודת חתן וכלה" היא סעודה שעושים לכבודם ובנוכחותם אפילו אם לא אכלו (כך משמע בשו"ת רדב"ז ח"ד סי' רמט, שהיה נהוג שהחתן והכלה אוכלים רק אחרי החתונה עם קבוצה מצומצמת ובכל זאת כל המוזמנים מברכים שבע ברכות; ומפורש כבר באחד הראשונים, 'המנהיג' עמ' תקמג, לעניין אמירת 'שהשמחה במעונו' שאם החתן מיסב עמהם אומרים זאת אע"פ שאינו אוכל). וכך הכריע הלכה למעשה רבי משה הלוי זצ"ל בספר ברכת ה' (ח"ד עמ' שסט), והסתייע מהדין המפורש בראשונים ונפסק ברמ"א (אה"ע סי' סב ס"ז) ש"פנים חדשות" שגורמות לאמירת שבע ברכות הוא אפילו כשלא אכלו עמם בסעודה אלא היו נוכחים עמהם. ויש אומרים שרק סעודה שהחתן והכלה אוכלים בה יכולה להיחשב כסעודת חתן וכלה (רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' צג, וכן פסקו בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' צט אות ד וביביע אומר ח"ו אה"ע סי' ט אות ב).
לעניות דעתי הראיות לדעה המצריכה לברך מבוססות, וגם יש לצרף את שיטת כמה ראשונים ששבע הברכות אינן תלויות כלל בסעודה וברכת המזון אלא בכל התכנסות עשרה אנשים לשם שמחת חתן וכלה (היא שיטת הרמב"ן וסיעתו, עיין ברכת ה' ח"ד עמ' שמג-שמד). אם כי לכתחילה כמובן נכון שהחתן והכלה יקפידו לאכול עם המסובים.
 

הרב עזריה אריאל​

זה מדובר גבי "שבע ברכות" שבזה דעת מרן זצוק"ל ברורה שצריך ששניהם יאכלו לחם.
האם יברכו את שתי הברכות הגפן ואשר ברא?
כמדומני שלשתי ברכות אין צריך שהכלה תאכל, אלא כל סעודה שהחתן אוכל עם שתי אנשים אומרים ברכת אשר ברא.
 
מעניין אם מישהו יוכל לברר באוצר החכמה או משהו הלכה למעשה.. זה ממש נפקא מינה להרבה פעמים שהכלה בקושי אוכלת לחם ורם זה ברכה לבטלה לברך אשר ברא צריך להיות מודעים..
 
עיין למרן זיע"א יבי"א ח"ו אהע"ז ס"ט סוף אות ב שנראה שלא יברך וז"ל מ"מ שהחתן או הכלה

וראה עוד ביבי"א ח"ג אהע"ז ס"יא אות יב בסופו
והנלעד"כ.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון