• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ברכת המצה עד פסח שני

ההסתברות לפי שיטתו, מופיע כאן:
כך בנו על כל פנים מסביר.
אבל לא מסתבר שיהיה עוד מישהו שיסבור כך.
גם כי מעולם לא שמענו סברא [מחודשת] זו (חוץ ממנו), וגם כי מרן זצ"ל ושליט"א מביא דבר זה רק בשמו.
 
ההסתברות לפי שיטתו, מופיע כאן:
כך בנו על כל פנים מסביר.
הוא כותב שם:
דעת מרן הרב זיע"א הייתה שלמצה יש חשיבות רבה עד י"ד באייר, שכן רואים אנו מהתורה שימי פסח נמשכים עד שם. שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בפסח שני קרבן פסח למי שלא הגיע לירושלים או שהיה טמא. גם בפסח שני היו אוכלים את קרבן הפסח עם מצות ומרורים: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (במדבר ט יא). ברור הוא שמי שהיה אוכל קרבן פסח בפסח שני היה מברך על המצות בפסח שני ברכת "המוציא" כמו בפסח ראשון. כל הטעמים של פסח ניסן שמברכים המוציא על מצה, כולם שייכים גם בפסח של אייר. לכן עדיין חשיבות ושם של לחם על המצה עד פסח שני.
מה כ"כ ברור בזה?!
הרי הטעם שבפסח (ראשון) אין לו כלל חמץ, לא שייך כלל בפסח שני שאז יש בדווקא "חמץ ומצה", וממילא המצה היא לא עיקר הלחם והלחם היחיד שלו, ומדוע לברך המוציא?
 
הוא כותב שם:

מה כ"כ ברור בזה?!
הרי הטעם שבפסח (ראשון) אין לו כלל חמץ, לא שייך כלל בפסח שני שאז יש בדווקא "חמץ ומצה", וממילא המצה היא לא עיקר הלחם והלחם היחיד שלו, ומדוע לברך המוציא?
עיקר ההערה על דבריו היא שגם לדבריו החשיבות של המצה היא לא "עד" פסח שני, אלא "רק" בפסח שני. כי א"א להקריב קרבן פסח "עד" פסח שני, אלא "רק" בפסח שני.
וכמו שא"א לומר שהחשיבות של המצה היא עד פסח שנה הבאה, כי גם אז הוא חשוב, כך א"א לומר זאת.
 
בשו"ת הראשון לציון ח"ב סי' כא מקשה עליו ממנ"פ, אם מברך המוציא עד פסח שני אז גם אח"כ ימשיך בכך, ואם מברך מזונות אחרי פסח שני אזי גם לפני כן יברך מזונות.
 
חזור
חלק עליון