ההסתברות לפי שיטתו, מופיע כאן:לא ידוע לנו ולא מסתבר.
אבל לא מסתבר שיהיה עוד מישהו שיסבור כך.ההסתברות לפי שיטתו, מופיע כאן:
כך בנו על כל פנים מסביר.![]()
מה מברכים על מצה אחרי פסח? - כושרות
עושים סדר בכשרות! האתר המקצועי שיתן לכם את המידע על כל מה שבאמת עומד מאחרי מערכת הכשרותwww.kosharot.co.il
ייש"כ תשובה מעניינת.ההסתברות לפי שיטתו, מופיע כאן:
כך בנו על כל פנים מסביר.![]()
מה מברכים על מצה אחרי פסח? - כושרות
עושים סדר בכשרות! האתר המקצועי שיתן לכם את המידע על כל מה שבאמת עומד מאחרי מערכת הכשרותwww.kosharot.co.il
הוא כותב שם:ההסתברות לפי שיטתו, מופיע כאן:
כך בנו על כל פנים מסביר.![]()
מה מברכים על מצה אחרי פסח? - כושרות
עושים סדר בכשרות! האתר המקצועי שיתן לכם את המידע על כל מה שבאמת עומד מאחרי מערכת הכשרותwww.kosharot.co.il
מה כ"כ ברור בזה?!דעת מרן הרב זיע"א הייתה שלמצה יש חשיבות רבה עד י"ד באייר, שכן רואים אנו מהתורה שימי פסח נמשכים עד שם. שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בפסח שני קרבן פסח למי שלא הגיע לירושלים או שהיה טמא. גם בפסח שני היו אוכלים את קרבן הפסח עם מצות ומרורים: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (במדבר ט יא). ברור הוא שמי שהיה אוכל קרבן פסח בפסח שני היה מברך על המצות בפסח שני ברכת "המוציא" כמו בפסח ראשון. כל הטעמים של פסח ניסן שמברכים המוציא על מצה, כולם שייכים גם בפסח של אייר. לכן עדיין חשיבות ושם של לחם על המצה עד פסח שני.
עיקר ההערה על דבריו היא שגם לדבריו החשיבות של המצה היא לא "עד" פסח שני, אלא "רק" בפסח שני. כי א"א להקריב קרבן פסח "עד" פסח שני, אלא "רק" בפסח שני.הוא כותב שם:
מה כ"כ ברור בזה?!
הרי הטעם שבפסח (ראשון) אין לו כלל חמץ, לא שייך כלל בפסח שני שאז יש בדווקא "חמץ ומצה", וממילא המצה היא לא עיקר הלחם והלחם היחיד שלו, ומדוע לברך המוציא?
מאי שנא?יש להדגיש שדעת הרב מרדכי אליהו היא רק במצה שכבר הייתה בבית בפסח ולא מצות שנקנו בסופר לאחר הפסח
מקור.יש להדגיש שדעת הרב מרדכי אליהו היא רק במצה שכבר הייתה בבית בפסח ולא מצות שנקנו בסופר לאחר הפסח
מי המחבר של הספר הזה?בספר אורח חיים (עמוד רי"ג סעי' כ"ג) כתב: "אם נשאר לו המצה אחר הפסח לא יאכלנה לבדה כי יכנס בזה במבוכה גדולה של מחלוקת הפוסקים ז"ל בשביל נט"י המוציא וברכת המזון. על כן יזהר לאוכלה עם הפת דהיינו שיטול ידיו ויברך המוציא על הפת ויאכל כזית פת ויגמור סעודתו בהמצה". וברור שיברך אח"כ "ברכת המזון". ואע"פ שאוכל רק כזית פת ייטול ידיו עם ברכה. ובכל אופן או שיעשה כנ"ל באורח חיים, או כמו שכתב כה"ח שיקבע עליהן סעודה ממש. אולם בארץ נהגו כדעת שיירי כנה"ג וב"ד המובאים במחב"ר הנ"ל"
דדוקא אם נשאר אבל אם קנה חדש מברך עליהם מזונות
ואפשר לראות בזה עוד כאן