• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

"לשחרר את החטופים עכשיו - פיקוח נפש"?!

כל הרבנים הקדושים כולל הרב @נאמן למרן שמוכיח את כוחו הרב ברבים [הכולל נתינת לייק כועס וכדו' כנר' זה הדבר היחיד שיש לו להגיד,
וכן לכל הרבנים הקדושים,
וזה לשון הרמב"ן 'אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. ועניינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך באשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצוותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעת דעתם נתן לי התורה, אפילו יטעו, וזה בענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה.).
והוצרך במצוה הזאת צורך גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות, וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות התורה או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול'.

וכתב רבינו יונה (שערי תשובה שער ג אות ד-ה) 'נתחייבנו מן התורה לקבל תקנות הנביאים והשופטים ולשמוע דברי החכמים ולהזהר בגדריהם, שנאמר (שם) 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' וכו', ועתה הלא לך לדעת, מפני מה העובר על דברי חכמים חייב מיתה (ברכות ד:) יותר מן העובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה, וזה פשר הדבר, כי העובר על דברי חכמים, אשר מלאו לבו לעשות כן, כי תקל מצותם בעיניו, לא מהתגבר יצרו עליו, אבל כי תכהינה עניו מראות אור דבריהם ולא יהלך לנוגה האמונה, ולא משך בעול גזירתם, ולא יטרח לקיים מאמרם, כי לא נכתב בספר התורה, ולא נהג כדרך העובר על דברי תורה אשר נפשו מרה לו ונקוט בפניו, ויירא וייצר לו כי ישיאהו יצרו לחטוא, על כן משפט מות יהיה לאיש, כי הפיל דבר אחד מכל דבריהם הטובים, והוא כאומר, ננתקה את מוסרותימו וכו', והשנית כי האיש ההוא רחוק מן התשובה אחרי אשר אין הדבר חמור עליו, כי ישנה באולתו תמיד, והחטא הקל ענשו יותר מן החמור בהכשל בו החוטא בפעמים רבות'.

ובספר החינוך (מצוה תצו) כתב 'משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון ב"ה שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות וכו' על כן אלוקינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמיתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום, ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים בקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מילהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכיון אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתינו לא נצלח לכל.
ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה (ספרי כאן) 'לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצוותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לחלוק עליהם, אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי, ומפני עניינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל וכו' ולעניין החיוב עלינו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולינו בחכמת התורה ושופטינו שבדורנו, נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות'.

וזה לשון מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התורה פי"א) 'ובפרק בתרא דמכות (כב:) אמר רבא כמה טפשאי שאר אנשי דמקמי ספר תורה קיימי, ולא קיימי קמי גברא רבא וכו' עד כאן, בא להודיע על מעלת החכם שלא יאמר אדם כי בעל התורה הוא כמו שאר אדם, ואין שם תורה נקרא עליו, רק אדם שיודע תורה, ודבר זה אינו, רק כי התלמיד חכם כמו עצם התורה ויש לו דמיון גמור אל התורה, ובודאי דבר זה הוא הטעם שאמרה התורה לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך כי החכמים הם עצם התורה גם כן, וכמו שגזר השי"ת ונתן התורה לישראל, כך נתן החכמים והם גם כן עצם התורה, כי לא דבר ריק הוא דבריהם'
מה אתה מתכון? דלא כהירושלמי?
אני לא יודע לפתוח שרשור חדש, וחבל לי להסיט את הדיון, אבל למעשה להלכה ברור שנקטו את הירושלמי הזה שתואם מאד לבבלי. מה שניסיתי זה ליישב את הספרי ואת מפרשי התורה שציטטו אותו, ועל זה אמרתי שהדברים אמרוים לעמי ארצות וכמו שכתב הרא"מ ועוד.
אבל לגוש"ע אני מעוניין לדעת באמת האם פסיקתו של מרן שליט"א מתבססת גם על נתונים שאינם ידועים לנו.
 
כל הרבנים הקדושים כולל הרב @נאמן למרן שמוכיח את כוחו הרב ברבים [הכולל נתינת לייק כועס וכדו' כנר' זה הדבר היחיד שיש לו להגיד,
וכן לכל הרבנים הקדושים,
וזה לשון הרמב"ן 'אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. ועניינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך באשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצוותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעת דעתם נתן לי התורה, אפילו יטעו, וזה בענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה.).
והוצרך במצוה הזאת צורך גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות, וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות התורה או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול'.

וכתב רבינו יונה (שערי תשובה שער ג אות ד-ה) 'נתחייבנו מן התורה לקבל תקנות הנביאים והשופטים ולשמוע דברי החכמים ולהזהר בגדריהם, שנאמר (שם) 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' וכו', ועתה הלא לך לדעת, מפני מה העובר על דברי חכמים חייב מיתה (ברכות ד:) יותר מן העובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה, וזה פשר הדבר, כי העובר על דברי חכמים, אשר מלאו לבו לעשות כן, כי תקל מצותם בעיניו, לא מהתגבר יצרו עליו, אבל כי תכהינה עניו מראות אור דבריהם ולא יהלך לנוגה האמונה, ולא משך בעול גזירתם, ולא יטרח לקיים מאמרם, כי לא נכתב בספר התורה, ולא נהג כדרך העובר על דברי תורה אשר נפשו מרה לו ונקוט בפניו, ויירא וייצר לו כי ישיאהו יצרו לחטוא, על כן משפט מות יהיה לאיש, כי הפיל דבר אחד מכל דבריהם הטובים, והוא כאומר, ננתקה את מוסרותימו וכו', והשנית כי האיש ההוא רחוק מן התשובה אחרי אשר אין הדבר חמור עליו, כי ישנה באולתו תמיד, והחטא הקל ענשו יותר מן החמור בהכשל בו החוטא בפעמים רבות'.

ובספר החינוך (מצוה תצו) כתב 'משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון ב"ה שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות וכו' על כן אלוקינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמיתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום, ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים בקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מילהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכיון אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתינו לא נצלח לכל.
ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה (ספרי כאן) 'לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצוותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לחלוק עליהם, אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי, ומפני עניינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל וכו' ולעניין החיוב עלינו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולינו בחכמת התורה ושופטינו שבדורנו, נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות'.

וזה לשון מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התורה פי"א) 'ובפרק בתרא דמכות (כב:) אמר רבא כמה טפשאי שאר אנשי דמקמי ספר תורה קיימי, ולא קיימי קמי גברא רבא וכו' עד כאן, בא להודיע על מעלת החכם שלא יאמר אדם כי בעל התורה הוא כמו שאר אדם, ואין שם תורה נקרא עליו, רק אדם שיודע תורה, ודבר זה אינו, רק כי התלמיד חכם כמו עצם התורה ויש לו דמיון גמור אל התורה, ובודאי דבר זה הוא הטעם שאמרה התורה לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך כי החכמים הם עצם התורה גם כן, וכמו שגזר השי"ת ונתן התורה לישראל, כך נתן החכמים והם גם כן עצם התורה, כי לא דבר ריק הוא דבריהם'
זה נחמד לצטט ציטוטים ארוכים ומרשימים כאילו אתה מכיר את הספרים וישבת להביא מהם, אבל צריך לדעת שיש כללי הפסיקה וצריך לדעת שיש להלכה ויש למעשה ועוד ואכמ"ל

זה ודאי מטופש וכדאמרן, [שכל הנידום הוא מחוץ לקלעים דברים שהוד רוממתך לא יודע וז"ב,]
כמו שאמרתי בעבר. הנידון הוא כדלעיל. גם אם תרצה להגיד שיש דברים בצנזורה, א - אין לדיין מה שעיניו רואות, ב - רואים בעיניים את העסקה זה לא פלפול הייטקיסטי בשפה שאנחנו לא מכירים, את שפת הדם כולם רואים, ג - אני לא חושב שמרן כרגע מקבל חומרים מסווגים הוא לא בתפקיד רשמי והפרקליטות לא תתן לזה להיות.
 
ושוב פעם....
איפה הרב @נאמן למרן ,
או שתגיב או שתעשה איזה לייק כועס,
כדי שתצא בהרגשה טובה....
למי שלא מספיק לו....
אני רואה שהרב @רוצה להיות טוב , רוצה להיות בטוח שאין אפי' ראשון אחד שפוסק כמו הירושלמי אז אני אמשיך להביא מ"מ מזכרוני.....
בספר החינוך (מצוה תצה-לשמוע אל בית דין הגדול) 'ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה (ר"ה כה:) ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו. ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו, מבטל עשה זה, וענשו גדול מאד, שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת'.

וכתב רבינו יונה
(שערי תשובה שער ג אות ז) עוד אמרו רבותינו ז"ל (ע"ז לה.) 'כי טובים דודיך מיין' (שה"ש א, ב) חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, ואנחנו צריכים לפרש גם את זה, ידוע תדע, כי יראת השם יסוד המצות, שנאמר (דברים י יב) 'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך' ובזה ירצה השם את ברואיו, כמו שנאמר (תהילים קטז יא) 'רוצה ה' את יראיו' ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה, כי יעשו גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה, כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו, כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה, כעניין שנאמר (ויקרא יח ל) 'ושמרתם את משמרתי' עשו משמרת למשמרתי (יבמות כא.) ורוב הזהירות והגדר וההרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא, והמרבה להזהר יגיע אל השכל הגדול, כענין שנאמר (תהילים יט יב) 'גם עבדיך נזהר בהם בשמרם עקב רב' על כן אמרו חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, כי גדריהם וגזרותיהם מעיקרי היראה, ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות, כי היא היסוד להן'.
@רוצה להיות טוב
צריך עוד?
 
במחילה,
מעולם לא שמעתי כאלו דברים,
יש אמרה ידועה, "הלכה ואין מורים כן" דבר שקורה לעיתים נדירות מאוד, ולנ"ל שזה שייך לכאן,
אז עכשיו תשמע שלא רק ת"ח בסדר גודל שהגיע להוראה מותר לו ללמוד את ההערות למטה בילק"י ולפלפל בהם ולהביא להם ראיות ולשאול עליהם.

גם אברך פשוט מותר לו ללמוד
 
זה לשון הר"ן (דרשות, דרוש יג) 'שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות, ואשר יסכימו הם, הוא מה שציווהו ה' יתברך וכו' ומסר הקב"ה למשה כלל אשר בו יוודע האמת, והוא 'אחרי רבים להטות' (שמות כג ב) וכן 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך' (דברים יז יא) וכשרבו המחלוקות בין החכמים, אם היה יחיד אצל רבים היו קובעים הלכה כדברי המרובים, ואם רבים אצל רבים או יחיד אצל יחיד, כפי הנראה לחכמי הדור ההוא, שכבר נמסרה להם ההכרעה, כאומרו (שם ט) 'ובאת אל הכהנים הלוים או אל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט' וכן 'לא תסור', הרי שנתן רשות לחכמי הדורות להכריע במחלוקת החכמים כפי הנראה להם, ואף אם יהיו הקודמים מהם גדולים ורבים, שכך נצטווינו ללכת אחרי הסכמת חכמי הדורות, הן שיסכימו לאמת או להפכו, וזה מבואר בהרבה מקומות,
 
זה לשון הר"ן (דרשות, דרוש יג) 'שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות, ואשר יסכימו הם, הוא מה שציווהו ה' יתברך וכו' ומסר הקב"ה למשה כלל אשר בו יוודע האמת, והוא 'אחרי רבים להטות' (שמות כג ב) וכן 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך' (דברים יז יא) וכשרבו המחלוקות בין החכמים, אם היה יחיד אצל רבים היו קובעים הלכה כדברי המרובים, ואם רבים אצל רבים או יחיד אצל יחיד, כפי הנראה לחכמי הדור ההוא, שכבר נמסרה להם ההכרעה, כאומרו (שם ט) 'ובאת אל הכהנים הלוים או אל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט' וכן 'לא תסור', הרי שנתן רשות לחכמי הדורות להכריע במחלוקת החכמים כפי הנראה להם, ואף אם יהיו הקודמים מהם גדולים ורבים, שכך נצטווינו ללכת אחרי הסכמת חכמי הדורות, הן שיסכימו לאמת או להפכו, וזה מבואר בהרבה מקומות,
אז עכשיו תשמע שלא רק ת"ח בסדר גודל שהגיע להוראה מותר לו ללמוד את ההערות למטה בילק"י ולפלפל בהם ולהביא להם ראיות ולשאול עליהם.

גם אברך פשוט מותר לו ללמוד
 
אז עכשיו תשמע שלא רק ת"ח בסדר גודל שהגיע להוראה מותר לו ללמוד את ההערות למטה בילק"י ולפלפל בהם ולהביא להם ראיות ולשאול עליהם.

גם אברך פשוט מותר לו ללמוד
רק אם הוא אברך פשוט שיודע תורה לפחות כמו עול ימים,
 
ושוב פעם....
איפה הרב @נאמן למרן ,
או שתגיב או שתעשה איזה לייק כועס,
כדי שתצא בהרגשה טובה....
למי שלא מספיק לו....
אני רואה שהרב @רוצה להיות טוב , רוצה להיות בטוח שאין אפי' ראשון אחד שפוסק כמו הירושלמי אז אני אמשיך להביא מ"מ מזכרוני.....
בספר החינוך (מצוה תצה-לשמוע אל בית דין הגדול) 'ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה (ר"ה כה:) ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו. ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו, מבטל עשה זה, וענשו גדול מאד, שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת'.

וכתב רבינו יונה
(שערי תשובה שער ג אות ז) עוד אמרו רבותינו ז"ל (ע"ז לה.) 'כי טובים דודיך מיין' (שה"ש א, ב) חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, ואנחנו צריכים לפרש גם את זה, ידוע תדע, כי יראת השם יסוד המצות, שנאמר (דברים י יב) 'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך' ובזה ירצה השם את ברואיו, כמו שנאמר (תהילים קטז יא) 'רוצה ה' את יראיו' ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה, כי יעשו גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה, כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו, כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה, כעניין שנאמר (ויקרא יח ל) 'ושמרתם את משמרתי' עשו משמרת למשמרתי (יבמות כא.) ורוב הזהירות והגדר וההרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא, והמרבה להזהר יגיע אל השכל הגדול, כענין שנאמר (תהילים יט יב) 'גם עבדיך נזהר בהם בשמרם עקב רב' על כן אמרו חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, כי גדריהם וגזרותיהם מעיקרי היראה, ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות, כי היא היסוד להן'.
@רוצה להיות טוב
צריך עוד?
שוב סליחה שאני מגיב שוב כאן, כבר הזכרתי שאני לא יודע לפתוח שרשור חדש.
בש"ס יש מסכת שנקראת 'הוריות', שם מדובר מה צריך לעשות באופן ש'הורו בי"ד לעבור על מצוה הכתובה בתורה', ושם מבואר להלכה ומעשה, שאדם מן השורה שנוהג כפי הבי"ד אינו צריך להביא קרבן חטאת אף שאכל חלב או דם, משום שעשה זאת על פי הוראת בי"ד, אולם אם 'ידע אחד מהם שטעו, או תלמיד וראוי להוראה - לרבות גמיר ולא סביר סביר ולא גמיר' ועבר על פיהם, הוא חייב בקרבן, משום שלא היה לו לעשות כן אחר שידע שטעו. מה שהוא יכול להביא קרבן והוא נחשב שוגג, זה משום ש"טעה במצוה לשמוע לדברי חכמים", עד כאן תורף הסוגיה בבלי.
בירושלמי, הוסיפו על העניין הזה [והובא בתוס' הרא"ש שם] את הדרשה הנ"ל, שמאחר והוראת בי"ד היא על ימין שהוא שמאל, לא על זה אמרה תורה שצריך להקשיב לדיינים. [ולא, זה לא שייך לסוגיה של קידוש החודש ששם יש ריבוי מיוחד מפסוק 'אתם - אפילו מזידים'].
הסוגיה הנזכרת נפסקה להלכה בכל הראשונים שאמורים להביא אותה. [הטור הרילא כתב הלכות שגגות וגם הרי"ף לא דיבר על הלכות שאינם נוגעות בזמן הזה]. כך שבהחלט נראה שפשטות ההלכה היא כהירושלמי.
ציטוט מכל ספר שאינו ספר הלכה טהור, כבר מאבד את כח הראיה, כיון שמאחר שהוברר שאין סתירה, ברור שהספר הנ"ל בא להבהיר את הנקודה השניה.
 
שוב סליחה שאני מגיב שוב כאן, כבר הזכרתי שאני לא יודע לפתוח שרשור חדש.
בש"ס יש מסכת שנקראת 'הוריות', שם מדובר מה צריך לעשות באופן ש'הורו בי"ד לעבור על מצוה הכתובה בתורה', ושם מבואר להלכה ומעשה, שאדם מן השורה שנוהג כפי הבי"ד אינו צריך להביא קרבן חטאת אף שאכל חלב או דם, משום שעשה זאת על פי הוראת בי"ד, אולם אם 'ידע אחד מהם שטעו, או תלמיד וראוי להוראה - לרבות גמיר ולא סביר סביר ולא גמיר' ועבר על פיהם, הוא חייב בקרבן, משום שלא היה לו לעשות כן אחר שידע שטעו. מה שהוא יכול להביא קרבן והוא נחשב שוגג, זה משום ש"טעה במצוה לשמוע לדברי חכמים", עד כאן תורף הסוגיה בבלי.
בירושלמי, הוסיפו על העניין הזה [והובא בתוס' הרא"ש שם] את הדרשה הנ"ל, שמאחר והוראת בי"ד היא על ימין שהוא שמאל, לא על זה אמרה תורה שצריך להקשיב לדיינים. [ולא, זה לא שייך לסוגיה של קידוש החודש ששם יש ריבוי מיוחד מפסוק 'אתם - אפילו מזידים].
הסוגיה הנזכרת נפסקה להלכה בכל הראשונים שאמורים להביא אותה. [הטור הרילא כתב הלכות שגגות וגם הרי"ף לא דיבר על הלכות שאינם נוגעות בזמן הזה]. כך שבהחלט נראה שפשטות ההלכה היא כהירושלמי.
ציטוט מכל ספר שאינו ספר הלכה טהור, כבר מאבד את כח הראיה, כיון שמאחר שהוברר שאין סתירה, ברור שהספר הנ"ל בא להבהיר את הנקודה השניה.
עמד בזה הבאר שבע שם ועי"ש,
 
שוב סליחה שאני מגיב שוב כאן, כבר הזכרתי שאני לא יודע לפתוח שרשור חדש.
בש"ס יש מסכת שנקראת 'הוריות', שם מדובר מה צריך לעשות באופן ש'הורו בי"ד לעבור על מצוה הכתובה בתורה', ושם מבואר להלכה ומעשה, שאדם מן השורה שנוהג כפי הבי"ד אינו צריך להביא קרבן חטאת אף שאכל חלב או דם, משום שעשה זאת על פי הוראת בי"ד, אולם אם 'ידע אחד מהם שטעו, או תלמיד וראוי להוראה - לרבות גמיר ולא סביר סביר ולא גמיר' ועבר על פיהם, הוא חייב בקרבן, משום שלא היה לו לעשות כן אחר שידע שטעו. מה שהוא יכול להביא קרבן והוא נחשב שוגג, זה משום ש"טעה במצוה לשמוע לדברי חכמים", עד כאן תורף הסוגיה בבלי.
בירושלמי, הוסיפו על העניין הזה [והובא בתוס' הרא"ש שם] את הדרשה הנ"ל, שמאחר והוראת בי"ד היא על ימין שהוא שמאל, לא על זה אמרה תורה שצריך להקשיב לדיינים. [ולא, זה לא שייך לסוגיה של קידוש החודש ששם יש ריבוי מיוחד מפסוק 'אתם - אפילו מזידים'].
הסוגיה הנזכרת נפסקה להלכה בכל הראשונים שאמורים להביא אותה. [הטור הרילא כתב הלכות שגגות וגם הרי"ף לא דיבר על הלכות שאינם נוגעות בזמן הזה]. כך שבהחלט נראה שפשטות ההלכה היא כהירושלמי.
ציטוט מכל ספר שאינו ספר הלכה טהור, כבר מאבד את כח הראיה, כיון שמאחר שהוברר שאין סתירה, ברור שהספר הנ"ל בא להבהיר את הנקודה השניה.
וכן האור החיים הקדוש עמד בזה,
 
ואת זה מרן הראש''ל לא יודע תפסיקו כבר עם כל המילים היפות והנחמדות הללו דברים שאתם רואים גדולי ישראל רואים זאת החרת וזה לא קשור כלל להלכות פפושדו בפסח או מקרר בשבת וכו'
נאמן למרן ??????? צ''ל נאמן לבן גביר
תפסיק להיות טיפש.

מה הקשר בן גביר????
אם אתה טוען שהגענו למצב כזה שרק בן גביר הינו הנורמלי היחיד בארצנו המצב מאוד עצוב.

אני סומך על מרן והכל, ועדיין מותר לי לשאול בגדר תורה היא וללמוד אני צריך.
 
@ואזכה לחדש אני מבקש לא להחריב לי את האשכול...
הדיונים של אפילו אומר לך וכו' לא רלוונטים בשום צורה, לרגע לא אמרתי לא לציית את מרן,אני דן פה נטו מצד ההלכה והעיון,אתה רוצה תנסח את האשכול מחדש "מה היא סברתם הלמדנית/עיונית/תורנית של הפוסקים שס"ל שצריך להסכים להסכם חטופים נוכחיים" בסדר?


בבקשה לכל הרבנים היקרים. מי שמעוניין לדון בשאלה שלשמה האשכול נפתח,שיגיב לדיון
מי שרוצה לפתוח אשכול אחר בדיון האם אסור/מצווה להבין את פסיקות גדול הדור והאם מותר לעיין סברות החכמים(ומה זה בעצם גמרא אם לא זה) שיפתח אשכול חדש. ואני מאוד אשמח שיבדוק מה מרן האבא ומרן שליטא עצמם דיברו על הנושא הזה כמה פעמים.
בבקשה באשכול הזה רק מי שרוצה לשתף פעולה עם הדיון ההלכתי החשוב תודה!

(נקודה למחשבה - אנחנו בפורום שנקרא "משא ומתן בתורתו"....)
 
נערך לאחרונה:
חתנו של הרב ,הרב הגדול עצמו הסתפק מאוד האם מרן לא היה חוזר בו לאחר שראה את טבח שמחת תורה
עד למלחמה הארורה הזו אף אחד בעולם לא האמין מה שחרור מחבלים יכול לחולל

מה שמרן ראה אותם חוזרים לטרור,זה אולי היה פיגוע פה ושם, לא מדובר על העובדה שהתחוורה שהשחרור הזה גרם ל 2000 נרצחים יהודים כמעט.(הקפים שמאוד מזכירים את אוסלו ומסירת השטחים,ושם מרן בהחלט חזר)

כמו כן השאלה היא לא רק הכרעת הלב של מרן הרב יצחק בדעת תורתו הרחבה שצריך לקחת את הסיכון. את זה הייתי אולי מבין
אני שואל,הרי מרן בעצמו אמר קבל עם ועדה בבית הנשיא וכן צוטט בעלון השבועי,שזה ששחררו את סינוואר הוביל לטבח הנורא
אז השאלה שלי איך הדברים לא סותרים את עצמם?
מצד אחד מרן מודה שזה גרם לטבח
מצד שני אומר לחזור על אותו מהלך
אחר נשיקת כפות רגליו והכל , מבחינה עיונית - קשיא לי טובא!!

כמו כן אם מקבלים את דעת רבינו הבניין ציון, מדוע אסור לעשן לדעת מרן? זה סכנה עתידית מאוד רחוקה
ובנוסף,איך אפשר להשוות זוג שמוכן להסתכן כדי לקיים תשמיש או הריון,ללסכן 50 אנשים ביחס לעשרות אלפים?
(מצטרף לשאלה כיצד דימינו את הסוגיה שלנו לתשובה השנייה כמדומני בתוספות,שבפיקוח נפש פודים יותר מכפי דמיהן(היינו המחיר הכספי! מי דיבר על לתת מטוסי קרב/טילים מדוייקים/סינווארים...)
מי שמצטרך לדיון , בבקשה להתחיל מכאן
 
חזור
חלק עליון