• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

"לשחרר את החטופים עכשיו - פיקוח נפש"?!

(נקודה למחשבה - אנחנו בפורום שנקרא "משא ומתן בתורתו"....)
אף אחד כאן לא מעלה טיעון שהרב לא חשב עליו איזה משא ומתן אתה מדבר כאן כל אחד צועק כאן פיקוח נפש , סכנה , מחבלים כאילו הרב ילד בן שש שאמר סתם מותר או אסור תביאו פוסקים אפשר להתווכח
 
אף אחד כאן לא מעלה טיעון שהרב לא חשב עליו איזה משא ומתן אתה מדבר כאן כל אחד צועק כאן פיקוח נפש , סכנה , מחבלים כאילו הרב ילד בן שש שאמר סתם מותר או אסור תביאו פוסקים אפשר להתווכח
מחילה צדיק
אנחנו לא באותו ראש ואני לא מצליח לקלוט אותך,אתה לא מצליח לקלוט אותי,אין טעם לכתוש את הדיון סתם
אמרת את דבריך,אני סובר אחרת,בוא נראה אם יש משתמשים אחרים שיוכלו לתת לי את התשובה שאני מחפש
חתימה טובה לך ולמשפחתך!
 
וכתב רבינו יונה (שערי תשובה שער ג אות ד-ה) 'נתחייבנו מן התורה לקבל תקנות הנביאים והשופטים ולשמוע דברי החכמים ולהזהר בגדריהם, שנאמר (שם) 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' וכו', ועתה הלא לך לדעת, מפני מה העובר על דברי חכמים חייב מיתה (ברכות ד:) יותר מן העובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה, וזה פשר הדבר, כי העובר על דברי חכמים, אשר מלאו לבו לעשות כן, כי תקל מצותם בעיניו, לא מהתגבר יצרו עליו, אבל כי תכהינה עניו מראות אור דבריהם ולא יהלך לנוגה האמונה, ולא משך בעול גזירתם, ולא יטרח לקיים מאמרם, כי לא נכתב בספר התורה, ולא נהג כדרך העובר על דברי תורה אשר נפשו מרה לו ונקוט בפניו, ויירא וייצר לו כי ישיאהו יצרו לחטוא, על כן משפט מות יהיה לאיש, כי הפיל דבר אחד מכל דבריהם הטובים, והוא כאומר, ננתקה את מוסרותימו וכו', והשנית כי האיש ההוא רחוק מן התשובה אחרי אשר אין הדבר חמור עליו, כי ישנה באולתו תמיד, והחטא הקל ענשו יותר מן החמור בהכשל בו החוטא בפעמים רבות'.
אינו ענין לנידוננו. כאן דנים מה רצון התורה.
 
וכתב רבינו יונה (שערי תשובה שער ג אות ז) עוד אמרו רבותינו ז"ל (ע"ז לה.) 'כי טובים דודיך מיין' (שה"ש א, ב) חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, ואנחנו צריכים לפרש גם את זה, ידוע תדע, כי יראת השם יסוד המצות, שנאמר (דברים י יב) 'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך' ובזה ירצה השם את ברואיו, כמו שנאמר (תהילים קטז יא) 'רוצה ה' את יראיו' ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה, כי יעשו גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה, כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו, כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה, כעניין שנאמר (ויקרא יח ל) 'ושמרתם את משמרתי' עשו משמרת למשמרתי (יבמות כא.) ורוב הזהירות והגדר וההרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא, והמרבה להזהר יגיע אל השכל הגדול, כענין שנאמר (תהילים יט יב) 'גם עבדיך נזהר בהם בשמרם עקב רב' על כן אמרו חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, כי גדריהם וגזרותיהם מעיקרי היראה, ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות, כי היא היסוד להן'.
כנ"ל אינו ענין לנידוננו. אנו דנים מה רצון הבורא.
 
זה לשון הר"ן (דרשות, דרוש יג) 'שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות, ואשר יסכימו הם, הוא מה שציווהו ה' יתברך וכו' ומסר הקב"ה למשה כלל אשר בו יוודע האמת, והוא 'אחרי רבים להטות' (שמות כג ב) וכן 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך' (דברים יז יא) וכשרבו המחלוקות בין החכמים, אם היה יחיד אצל רבים היו קובעים הלכה כדברי המרובים, ואם רבים אצל רבים או יחיד אצל יחיד, כפי הנראה לחכמי הדור ההוא, שכבר נמסרה להם ההכרעה, כאומרו (שם ט) 'ובאת אל הכהנים הלוים או אל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט' וכן 'לא תסור', הרי שנתן רשות לחכמי הדורות להכריע במחלוקת החכמים כפי הנראה להם, ואף אם יהיו הקודמים מהם גדולים ורבים, שכך נצטווינו ללכת אחרי הסכמת חכמי הדורות, הן שיסכימו לאמת או להפכו, וזה מבואר בהרבה מקומות,
יש לנו בנדוננו הסכמת רבים של חכמי הדור?
 
באשכול הסמוך יש נידון קצת יותר ענייני, וגם שם לא קיבלתי מענה.
 
באשכול הסמוך יש נידון קצת יותר ענייני, וגם שם לא קיבלתי מענה.
זה בהחלט דיון מורכב מאוד
רק פה השאלה שלי היא נדבך נוסף על גבי המורכבות שבעניין הזה, כי הקושי הכי גדול שלי שמרן שליטא אמר בעצמו ששחרור מחבלי שליט המיט עלינו את האסון הזה

אם הוא היה סובר ששחרור מחבלים לא גורם לכאלה אסונות וכו',אז אפשר יותר להבין
אבל מה שאני לא מצליח להבין,אם הוא עצמו סובר ואומר שזה מה שגרם לכך,אז איך אפשר לחזור על כך?לכאורה זה כמו להסכים לתת לחמאס 5000 טילים מדויקים בתמורה לשחרור החטופים..
 
@ואזכה לחדש
חשבתי על זה היום, גם אם נניח(ואין לזה שום מקור,מרן לא הזכיר זאת בשום מקום עד כמה שאני יודע) שמסתמכים על שיטת הבנין ציון שסכנה עתידית אין שמה סכנה, זה כלל לא טיעון אצלנו..

הרי זה מצד הדין!(ההנהגה,העיון)
מצד המציאות בפועל מרן אמר ששחרור מחבלי שליט הוא זה שהביא עלינו את האסון הנורא
אז אם אנחנו יודעים שבמציאות דבר כזה עושה כזה אסון,מנ"מ אם מצד הדין היבש זה לא נחשב איסור? הרי מרן עצמו מעיד שצעד כזה מוביל לשפיכות דמים! וכי עולה על הדעת שמשהו מותר מצד הדין אבל גורם נזק כזה כבד לאלפי נפשות בישראל,נמליץ לבצעו?
 
יישר כח לכולם
אני נכנס כעת
יש לאחד מהת"ח כאן עמדה ברורה הלכתית כמה מותר לשחרר עבור כל חטוף
הרי מסתמא שגם יותר מאחד על אחד מותר או שגם אחד על אחד אסור כי הוא יחזור לטרור
אדרבה מישו יכתוב תשובה או שהכל תלוי בסברא גרידא
תודה רבה
 
יש לאחד מהת"ח כאן עמדה ברורה הלכתית כמה מותר לשחרר עבור כל חטוף
נרחיב מעט.
יש שאלה אחת - כמה. והשאלה הזו נוגעת לסוגיית 'יותר מכדי דמיהן'. ברור שמחיר של אלפיים אסירים עבור חטוף בודד הוא מחיר יקר ובזה מבואר בפוסקים שאין פודים כדי לא לעורר תאבון. ובזה יל"ד כמה זה מחיר נורמלי, וכמה זה מחיר יקר.
יש שאלה שניה - איזה. גם אם הגעתי למסקנה ששחרור חמש עשרה אסירים על חטוף בודד זה לא מחיר יקר, עדיין זה לא מתיר לי לשחרר אלא דוקא אסירים, אבל לשחרר מחבל עם דם על הידיים שבודאות יחזור לטרור מסתבר שאין להתיר משום שזו סכנת נפשות.
כל המספרים הנזכרים הינם בגדר דוגמא בעלמא אינני מתמצא כלל בפרטים.
נ.ב. דנו כאן כבר על כך שיש עוד שיקולים בעיסקא, [ציר פילדלפי, הפסקת אש, סיוע הומניטרי מוגבר וכדו' (אני ממציא ולא באמת יודע)] שצריך לשקול גם אותם לכל הפחות מצד הנידון הראשון.
 
חבל עם דם על הידיים שבודאות יחזור לטרור מסתבר שאין להתיר משום שזו סכנת נפשות
מי הפוסק שאומר שאסור לשחרר אפילו שזה סכנה לא ודאית
נא מקורות תודה [סליחה אם זה כתוב בשרשורים הקודמים ואני מטריח שוב]
ובזה יל"ד כמה זה מחיר נורמלי, וכמה זה מחיר יקר.
מי אמור להכריע בזה, קדימה אם זה גדולי הדור, אז אולי יש להביע דעה הלכתית בגאון ולא לפחד, ואחר שיצא פסק מכמה רבנים חשובים יחדו אולי זה ילחץ על המקומות הנכונים, אך זה נראה דבר שקשה מאוד לשער אותו וצריך בזה פסיקת סנהדרין כי כל רב שיאמר טענה יש רב אחר שיאמר אחרת
 
מי הפוסק שאומר שאסור לשחרר אפילו שזה סכנה לא ודאית
נא מקורות תודה [סליחה אם זה כתוב בשרשורים הקודמים ואני מטריח שוב]


כבר ענו על השאלה הזו הרבה פעמים בשרשור הזה.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
נרחיב מעט.
יש שאלה אחת - כמה. והשאלה הזו נוגעת לסוגיית 'יותר מכדי דמיהן'. ברור שמחיר של אלפיים אסירים עבור חטוף בודד הוא מחיר יקר ובזה מבואר בפוסקים שאין פודים כדי לא לעורר תאבון. ובזה יל"ד כמה זה מחיר נורמלי, וכמה זה מחיר יקר.
יש שאלה שניה - איזה. גם אם הגעתי למסקנה ששחרור חמש עשרה אסירים על חטוף בודד זה לא מחיר יקר, עדיין זה לא מתיר לי לשחרר אלא דוקא אסירים, אבל לשחרר מחבל עם דם על הידיים שבודאות יחזור לטרור מסתבר שאין להתיר משום שזו סכנת נפשות.
כל המספרים הנזכרים הינם בגדר דוגמא בעלמא אינני מתמצא כלל בפרטים.
נ.ב. דנו כאן כבר על כך שיש עוד שיקולים בעיסקא, [ציר פילדלפי, הפסקת אש, סיוע הומניטרי מוגבר וכדו' (אני ממציא ולא באמת יודע)] שצריך לשקול גם אותם לכל הפחות מצד הנידון הראשון.
100%
ו"יותר מכדי דמיהן" מי אמר שזה כולל דברים אחרים ולא רק חפצים ששווים כסף?
בסוגיא שלנו לדעתי זה לדחות נפש מפני נפש,לא הסוגיא הקלאסית של פדיון שבויים
אגב בעלון הנפלא כאן הוא דן בזה, מומלץ לכולם!
 

קבצים מצורפים

  • ACFrOgDC_nFQIqA4LyC2iLaNnpgM8o_vS_mS8aKINmgFm3iu0HtOdJSjHA98J234KVA6Vb5_QxsaTf8ojo6n1Qcg4sM3cx...pdf
    1.3 MB · צפיות: 12
  • ACFrOgDC_nFQIqA4LyC2iLaNnpgM8o_vS_mS8aKINmgFm3iu0HtOdJSjHA98J234KVA6Vb5_QxsaTf8ojo6n1Qcg4sM3cx...pdf
    2.6 MB · צפיות: 10
שזה סכנה לא ודאית
כמדומה שכתבתי 'שבודאות יחזור לטרור', לזה קוראים סכנה ודאית.
מה שכתב הרב @נאמן למרן שענו על זה פעמים רבות, זה לא מדוייק, אמנם ענו הרבה את מה שכתבתי שזה סכנה ודאית, אך לא דיברו מספיק על שחרור מי שלא מהוה סכנה ודאית, שזו היתה השאלה [אם הבנתי נכון].
ושוב אני ממש לא בקיא בפרטים למעשה.
 
חזור
חלק עליון