• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

האם מותר לקשור שקית פח בשבת?

הרב @בסיעתא דשמיא אני בטוח שממש תשמח הרי לפניך תשובת הראש''ל מלפנים בענין זה של שקיות האשפה
אכן שימחתני מאוד. [זה תשובה שהוא כתב לך? כי שם כתוב חאוי].

אולם יש סתירה בין הדברים
כאן כתב הרב מרן שליט"א שבשקית אשפה אסור קשר ע"ג קשר. וכן מסתברא.
אולם בילקוט יוסף החדש שהביאו כאן כתוב שיש להקל.


ובאמת דמ"ש בילקו"י הנז' צ"ב טובא כמשנת"ל דהוי קשר של קיימא.
 
נערך לאחרונה:
נערך לאחרונה:
אא"כ נימא דלאו שמיה קשר כלל דהיינו שאינו מוגדר כקשר, אך צ"ב מדוע הרי הוא יכול להחזיק יותר משבוע
יפה. ולא משנה שמחזיק שבוע, גם גלגול חזק (לדוג' בעלמא) יכול להחזיק שבוע, אבל סו"ס אינו 'קשר'.
 
נכון אבל גם בכה''ג אין לו ענין בעצם הקשר יש לו ענין שיהיה סגור ודומה זה ממש לחיבור חלקי המזרק שכתב שם דלא חשיבי לקיימא הואיל ואינו צריך את עיקר החיבור רק לזמן מה ואח''כ דעתו לזורקו וה''ה הכא אף שמקפידים וכו' ודאי אינם מקפידים שיהיה סגור בתוך פח האשפה ועכ''פ בנידון השאלה איתן היסוד ועומד הבנין...

[אמשיך בעז''ה בסמוך]
מחכים להמשך.

יפה. ולא משנה שמחזיק שבוע, גם גלגול חזק (לדוג' בעלמא) יכול להחזיק שבוע, אבל סו"ס אינו 'קשר'.
אכן.
אמנם כפי שכתבתי בהודעות הקודמות, לכאורה יש לחלק דהא גם בקשר אחד אם מהדקו הוא יתקיים יותר משבוע, ולכאורה כל ההיתר הוא רק בקשר רופף דבכה"ג גם אם יתקיים שרי. ומענין שלא ראיתי מי מהפוסקים שחילקו כן, ולענ"ד הוא חילוק נכון מסברא.
 
בילקו"י הנדפ"מ שבת כרך ב' עמ' תתמ"ז כתב:
ושקית אשפה שקושרים אותה קשר ע"ג קשר קודם הזריקה לאשפה, נחלקו בזה הפוסקים, לשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' כ"ז), ושו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו (סי' י"ז), ונשמת שבת (סי' קצ"ה) אינו נחשב לקשר של קיימא, ומותר לקושרו בשבת ולזורקו אח"כ בלא לפותחו. ולכאו' ה"ה בנ"ד. ואילו לדעת האול"צ (ח"ב פל"ו או' י"ט) אסור לקושרו, שנחשב לקשר של קיימא. ונראה שהמיקל בזה כדי שהאשפה לא תישפך מהשקית בדרך, יש לו על מי לסמוך. ואם ירצה יחמיר להתיר הקשר לפני זריקתו לאשפה, ותע"ב. ובמקומות שלוקחים האשפה לשריפה וכדו', א"ז קשר עולם.

מי יכול להעלות לכאן את דברי הפוסקים שהזכיר בילקו"י, גם מי שיכול להביא רק חלק זה מצוין.

ושוב, מה שנתבאר כאן בילקו"י הוא לענ"ד צ"ב כמשנ"ל
ובפרט שבמכתב שהביא כאן הרב @אליהו חמוי מבואר שבשקית אשפה אסור קשר ע"ג קשר [א.ה וכן מסתבר יותר]. ודלא כמו שנתבאר בילקו"י החדש.
 

קבצים מצורפים

  • אור לציון חב פרק לו אות יט.pdf
    188.6 KB · צפיות: 4
  • נשמת שבת חז סימן קצה.pdf
    1.5 MB · צפיות: 3
  • ציץ אליעזר חטו סימן יז.pdf
    741.2 KB · צפיות: 5
  • מנחת יצחק חח סימן כז.pdf
    799.7 KB · צפיות: 5
והנה בדעת מרן זצ''ל מצינו בדבר כמה סתירות כי בחזו''ע שבת [ח''ה עמ' נא ד''ה וכתב] עמד ברוחב בנד''ד וסתם בלא הכרעה
מדוע? אדרבה בחזו"ע הנז' האריך הרחיב לדחות ראית מהרי"ל דיסקין שהביא ראיה להתיר משעיר המשתלח כיעוי"ש, ואף המהרי"ל עצמו דחה ראיתו.
ומסתימות דבריו נראה להדיא שאין דעתו כסברת ההו"א של המהרי"ל להתיר בזה.
וא"כ אין שום סתירה בדבריו.
הדרנא בי. עברתי שוב בעיון ואכן בחזו"ע שבת ח"ה לא מבואר כ"כ מה דעתו, בפרט לאחר שהביא דברי שו"ת אבני נזר, וכו'.
אולם כפי שכתבת לנכון (בהמשך דבריך שלא ציינתים), מבואר דעתו במ"ש בהלכו"ע.
 
ועוד צ"ב ואשמח מי שיודע הסבר בזה בדברי הפוסקים
דהנה כתב בחזו"ע דקשר אחד שרי אפי' שקיים לעולם

וצ"ב מה עם קשר של קיימא?
קשר אחד לאו שמיה קשר, שאינו כלום. (אא"כ קשר בראש החוט). כמבואר כמדומה בב"י.
אא"כ נימא דלאו שמיה קשר כלל דהיינו שאינו מוגדר כקשר, אך צ"ב מדוע הרי הוא יכול להחזיק יותר משבוע.
יפה. ולא משנה שמחזיק שבוע, גם גלגול חזק (לדוג' בעלמא) יכול להחזיק שבוע, אבל סו"ס אינו 'קשר'.

לאחר העיון בדברי החזו"ע מובן הכל
דלכאו' זה תלוי במח' הט"ז והאח' אם אזלי' אחרי דעת הקושר או על עצם הקשירה
וכל מה שהקשתי א"ש כשיטת הט"ז, אמנם מדברי החזו"ע שבת ח"ה עמ' נא מבואר שלא כדבריו, אלא הכל תלוי בעצם הקשר, ולפ"ז אה"נ קשר אחד לאו שמיה קשר.
כתבתי הדברים בקיצור, מי שיפתח המקורות בפנים ירווה נחת.
 
הרב @בסיעתא דשמיא היקר
שאול שאלת הרבה על עניין של קשר אחד "בראש החוט" ולבין "שני ראשי החוט", מדוע התירו בשני ראשי החוט הרי זה יכול להתקיים.
ההסבר הוא כזה- המדד הקובע לקיום הקשר הוא ברגע שאני מעסק עם הדבר, האם הוא יכול להחזיק מעמד, דזה המבחן הקובע, וממילא- בשני ראשי החוט כשאני ארים את השקית מגוף השקית [ולא מהקשר], תראה שיישר הקשר נפתח ומתרופף וכד', משא"כ "בראש החוט" אף כשאני ארים את השקית ואטלטלה .להכא והתם, הקשר ישאר חזק ולכן הוה ליה שם של קשר.

.נ"ב- כיון שהיה כאן הרבה ספיקות איך להגדיר "בראש החוט", ואיך שני ראשי החוט" אני מצרף שתי תמונות כדי לסבר את העניין
 

קבצים מצורפים

  • א- שני ראשי החוט.JPG
    א- שני ראשי החוט.JPG
    19.7 KB · צפיות: 3
  • ב- בראש החוט.JPG
    ב- בראש החוט.JPG
    19.1 KB · צפיות: 2
הרב @בסיעתא דשמיא היקר
שאול שאלת הרבה על עניין של קשר אחד "בראש החוט" ולבין "שני ראשי החוט", מדוע התירו בשני ראשי החוט הרי זה יכול להתקיים.
ההסבר הוא כזה- המדד הקובע לקיום הקשר הוא ברגע שאני מעסק עם הדבר, האם הוא יכול להחזיק מעמד, דזה המבחן הקובע, וממילא- בשני ראשי החוט כשאני ארים את השקית מגוף השקית [ולא מהקשר], תראה שיישר הקשר נפתח ומתרופף וכד', משא"כ "בראש החוט" אף כשאני ארים את השקית ואטלטלה .להכא והתם, הקשר ישאר חזק ולכן הוה ליה שם של קשר.

.נ"ב- כיון שהיה כאן הרבה ספיקות איך להגדיר "בראש החוט", ואיך שני ראשי החוט" אני מצרף שתי תמונות כדי לסבר את העניין
אכן יישר כח גדול
הסבר נפלא, בפרט עם התמונות, טוב מראה עינים, להמחשת הענין בטוב טעם.
ולפ"ז מה שנתבאר בחזו"ע על קשר בראש חוט שזה נקשר חזק, בכה"ג אם קושר ככה את שקית האשפה יש בעיה.
 
ולפ"ז מה שנתבאר בחזו"ע על קשר בראש חוט שזה נקשר חזק, בכה"ג אם קושר ככה את שקית האשפה יש בעיה
פשוט וברור
ובפרט שאפשר לעשות לשקית אשפה בנקל קשר בשני ראשי החוט ולתפוס אותו בקשר דאז זה לא יפתח לך בדרך ולזורקו כך לאשפה
לא חושב שאם אפשר בנקל לעשות בלא פקפוק ולכל השיטות והדעות, אין סבה ושום טעם להקל בהאי גוונא
 
פשוט וברור
ובפרט שאפשר לעשות לשקית אשפה בנקל קשר בשני ראשי החוט ולתפוס אותו בקשר דאז זה לא יפתח לך בדרך ולזורקו כך לאשפה
לא חושב שאם אפשר בנקל לעשות בלא פקפוק ולכל השיטות והדעות, אין סבה ושום טעם להקל בהאי גוונא
אכן זה פתרון נהדר לכאורה, דקשר אחד כה"ג לאו שמיה קשר הוא.
אמנם הנדון היה גם על שני קשרים, או קשר בראש חוט.
[ליפוף ותחיבה אינו מוגדר כקשר בראש חוט לכאורה? @ממרן עד מרן ?]
 
אמנם הנדון היה גם על שני קשרים, או קשר בראש חוט.
גם שני קשרים רוב הפוסקים אסרו זאת לשי' הרי"ף דהוי קשר אומן [יעויין לעיל שהובא שיטות המחמירים, וגם ברב החיד"א מה שהיקל הוא באופן מסויים כמו שצוייין שם], וא"כ הה"נ כאן אם אפשר בנקל בלא להזדקק "לקשר אומן" למה להכנס לספק "חלול שבת".
כ"ש וכ"ש לקשר בראש החוט דהוא חמיר טפי לכו"ע דוודאי אסור.
[ע"ז נאמר אם אפשר בנקל, אז למה לי להקל]

ולגבי ליפוף ותחיבה- אני צריך להתיישב בדבר [גם מבחינה הטכנית איך זה ומה זה, וגם מבחינה הלכתית]
 
גם שני קשרים רוב הפוסקים אסרו זאת לשי' הרי"ף דהוי קשר אומן [יעויין לעיל שהובא שיטות המחמירים, וגם ברב החיד"א מה שהיקל הוא באופן מסויים כמו שצוייין שם], וא"כ הה"נ כאן אם אפשר בנקל בלא להזדקק "לקשר אומן" למה להכנס לספק "חלול שבת".
כ"ש וכ"ש לקשר בראש החוט דהוא חמיר טפי לכו"ע דוודאי אסור.
[ע"ז נאמר אם אפשר בנקל, אז למה לי להקל]
אכן גבי קשר ע"ג קשר יש מח' הפוסקים, אמנם גם בחזו"ע נתבאר שהמנהג להקל כדברי הפוסקים שמתירים. והמחמיר תע"ב כיעוי"ש.
לגבי ליפוף ותחיבה- אני צריך להתיישב בדבר [גם מבחינה הטכנית איך זה ומה זה, וגם מבחינה הלכתית]
מבחינה טכנית בשקית אשפה זה פחות שייך, אבל בגדול הכוונה שמלפף (מסובב) את החוט מסביב הדבר ואז נשאר לו קצת מהחוט ואת זה הוא תוחב ומכניס בתוך הליפוף. ולענ"ד אינו קשר חזק כ"כ. ואולי כבר דן בזה בחזו"ע, איני זוכר כעת.
 
אמנם גם בחזו"ע נתבאר שהמנהג להקל כדברי הפוסקים שמתירים.
השאלה מי אלה הפוסקים שמתירים
כי מה שאני מכיר זה רק בעל "מעט מים" [לר' אברהם משאלוניקי] הוא היחיד שהקל בזה.
ולגבי המנהג שכתב החיד"א- כבר ביאר הכף החיים שכוונתו רק למקרה מסויים.
ומאידך- האוסרים הם רבים מאוד.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון