תוצאות חיפוש

אז למה יצא בזה נגד מנהג תימן?

לגבי חליטה מה דעת מרן הראש"ל הגר"י שליט"א? ראיתי שכתוב בעלון שיצא נגד זה שלאחרונה אומרים לשמור על כל מנהגי העדות ובכלל זה חליטה אחרי המליחה. הרי מרן הב"י כותב שטוב להחמיר כמו הרמב"ם, וכן הביא מרן החיד"א בסימן סט סע' יא בשם מהר"ש עמאר, שכך נהגו במרוקו (בתורת חומרא בעלמא), אם כן מה איכפת לן...

אולי, אבל זה לא מה שכתב מרן

תצלום דברי רס"ג בסידור

בחזו"ע ברכות עמ' תע: והקשה ידידי שליט"א. הרי רש"י בראשית ב, יא פירש שפישון הוא נילוס, וכ"כ בתרגום הרס"ג. ואין ליישב שכתב נילוס ולא פישון, משום שכל הנהרות כתב כפי השם המוכר להם בערבית וכמבואר שם. וא"כ הוו דברי רס"ג כדעת מרן ואפשר שיש לברך על הנילוס ולא כפי שמשמע מדברי הרב זצ"ל שכתב בהחלט...

לא באופן גורף, אבל בהחלט הייתה הערכה גדולה אצל הרבה מהם. וכמובן זה לא מה שקובע ח"ו את גדולתו - כפי שהוסכם, וגם לא את גדולתם (להוציא מהטעות שעלולה להשתמע מהגרשיים על המילה גדולים).

בהחלט לא נעים.. מזכיר לי שאיזה ברסלבר פעם הביא לי לעיין בספר שלם שכולו מלא בציטוטים מרבים רבים מגדולי ישראל, מכל החוגים - בדגש על גדולי הליטאים (כנראה כדי לחזק את האמינות של הספר...) - של דברי הערצה ושבח לרבי נחמן. ואני שואל - מה עשה לכם הצדיק רבי נחמן זצ"ל שהושבתם אותו כך על ספסל הנאשמים? ואם...

אכן צריך להתעורר מהחלומות, כמעט שאין שום סיטואציה שמרן היה מתפקד כר"מ בפורת יוסף, כל שכן שלא היה משתלב בישיבת פוניבז', לא הוא - שלחם כל חייו על העמדת מסורת ההלכה ומסורת ספרד על תילן - היה רוצה בזה... ולא הם... יש כאן בסך הכל סיפור של תורם שדיבר על נושא מינוי כלשהו עם הרב דסלר, ותו לא. ואגב...

ישנה מחלוקת גדולה בקדמונים האם ס"ת על קלף כשר או שמא רק על הגוויל. רבים כתבו להכשירו בדיעבד, וכך דעת מרן הבית יוסף זצ"ל, שלכתחילה יש לכותבו על הגוויל ובדיעבד יש להכשיר על הקלף. לדעת הרי"ף והרמב"ם ושאר ראשוני ספרד חלק הקלף נמצא סמוך לבשר, כך שקלף שלנו לשיטתם הוא דוכסוסטוס שנכתב עליו בצד הלא...

לכן לא הבנתי את הסתירה, הבן איש חי כתב שלא יברך כשמניח שניהם יחד - ללא הפסק, ומסתבר לדייק שכשמניח בזה אחר זה ומפסיק - יברך. ומה שכותב הבא"ח שמי שאין דרכו להניח וכו' אין לדייק מזה להיפך כלל, משום שהבא"ח דיבר על מנהג מקומו - שיש שהניחו יחד ויש שלא הניחו כלל, ומה שעומד ביסוד הדין הוא האם הברכה...

לא מצאתי היכן ראית בבא"ח דלא כה"ע?

אז למה ציטטת אותי?

ממש לא בגלל זה, כי חליל עושה גם שמחה... אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים והיינו משום...

הייתי יותר שם את הדגש על הקצב והמקצב והמקאם, לא על כלי הנגינה. הלוא בזמן המשנה היו מביאים חלילים ללוויית המת.

גדר אינה כלי, כמו שסכך אינו כלי תלוי למה מיועדת, אם מיועדת לגידור או הצללה התשובה כנ"ל

שם הרב דוחה את הסברה שיש בזה בונה ואינו עוסק בשאלה אם יש בזה משום מבשל

רמב"ם שבת יב א ס"ל דמצרף מתכת חייב משום מבעיר, ובפרק ט כתב שאם תיעשה גחלת חייב משום מבשל. וע"ש בפי"ב בראב"ד דס"ל שהמחמם את הברזל חייב משום מבשל דמרכך את הברזל, ומצרף משום מכה בפטיש. ואפשר דהכא גריע משום שאינו צריך את ריכוכו שהרי מקלקל לו את המנורה, אלא שיש לומר שמכיון שאינו יכול להאיר אלא ע"י...

לא נראה לי שזה בהוצאת דרשו, אלא ההערות הם סביב משנ"ב דרשו

מרן הגר"ע מרן בש"ע הכל בסדר, רק לרגע חשבתי שאתה מתכוון לסתירה בש"ע שאכן בה פתחת ולכן הנושא עלה ברעיוני.

רק להזכירך שרבי יוסף קארו הוא מרן גם כן... (וצ"ל במקום איסור דרבנן מצווה דרבנן)