תוצאות חיפוש

מובא בחז"ל שיעקב אבינו בפגישתו עם יוסף לאחר שנים שלא ראה אותו קרא ק"ש, שנא' בפסוק "ויאסר יוסף מרכבתו… ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד" (מ"ו, כט). ומפשט הפסוק משמע שרק יוסף בכה, ופירש"י, ויבך על צואריו עוד - לשון הרבות בכיה... אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף...

היתכן שיש משמעות נוספת למילה 'חיים' המשמעות הרגילה של המילה 'חיים' היא מלשון חיות, כלומר ההפך ממות ומחידלון. אך ישנם מקומות שמשמעות זו אינה מתאימה לתוכן ולהקשר של העניין. כמו בפסוק: "כי חיות הנה" (שמות א, יט), וכן "כה לחי" "וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם" (ירמיה י, י)...

לפני כחודשים התקשרה אלינו אשה צדיקה מב"ב, ומקולה נשמע שהיא מעט מבוהלת ונרגשת. סיפרה אותה אשה שהיא נוהגת בקביעות לומר תהלים של כל יום ויום, והנה קטע אחד נשמע לה מוזר, וככל שהתעמקה לחשוב עליו ראתה שאין זה מסתבר כלל לומר כך. מה שהבהיל אותה היה הפסוק "השתחוו לו כל אלהים" (תה צז ז), שמשמע ממנו כביכול...

ישר כח הדברים אינם מודפסים, אלא הם סיכומי שיעורים שמסרתי במשך השנים לת"ח דורשי השם המבקשים להבין את עומק התפילה. אולי השם יזכה אותי בעתיד גם לאגוד את כל המאמרים לספר בפני עצמו. לגבי תפלת הכהנים שלא יהיה מכשול, בשות בנין שלמה ביאר רבי שלמה הכהן מוילנא בשם אחיו רבי בצלאל הכהן (עפ"י הגמ' יומא נה...

חשיבותה של ברכת כהנים ומשמעותה אילו היינו מתבשרים על כך שרב צדיק גדול קדוש ופרוש, שאינו מקבל אף פעם קהל, מוכן לחרוג ממנהגו ולקבל ליום אחד את הציבור הרוצה את ברכתו ולברך את כולם כאחד, ודאי היו רבים מתרגשים ונוהרים אל אותו צדיק באותו יום לקבל את ברכתו. ואם היו אומרים שהוא יברך כל אחד באופן אישי...

במדרש נאמר 'עם הארץ', כל' מי שאינו בקי בדקדוק והורגל בביטוי לא נכון מתוך חוסר ידיעה, ואומר הא"ר (שאותו מביא הפסקי תשובות) שמסתבר שזה כולל גם את העילג או המגמגם.

מקור הטעם שתקנת קדושא דסדרא משום גזרה מנהג ישראל לומר בתפלת שחרית לאחר נפילת אפים מזמור 'תהלה לדוד' ומזמור יענך' ואחר כך תיפלה הכוללת קדושה הנקראת קדושה דסדרא. קדושה זו נזכרת בתלמוד, וכך נאמר במשנה בסוף מסכת סוטה (מח ע"א) ובגמ' שם: רשב"ג אומר, העיד ר' יהושע: מיום שחרב בהמ"ק אין יום שאין בו...

יש לשאול לגבי אדם שזה מקרוב חזר בתשובה, ולכן אינו מורגל בקריאה לפי כללי הדקדוק המדויקיים, כגון שמבטא אות עין כאלף, וכן לא יודע מתי להניע השווא וכד', ואומר אותו אדם שאם הוא ישתדל לדקדק בכל הענינים הללו וודאי שיפסיק את כוונת התפילה הנצרכת. ויש לשאול מה הדרך הנכונה להורות לו. דרשו חז"ל במדרש שיר...

אומר דוד המלך בתהלים "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים - הרחב פיך ואמלאהו" (תה' פא יא). ותמוה הוא מה הקשר בין סופו של הפסוק לתחילתו. ואולי אפשר לתרץ כי יציאת מצרים היא ההוכחה שהקב"ה הוא כל יכול, ובזה התגלתה הנהגה לדורות שהקב"ה משגיח על עמו, לכן אומר להם הקב"ה תבקשו ממני כל אשר תשאלו ואמלא...

כתב הרב בא"ח (עוי"י ויגש ז) בעניין מזמור לדוד, שאין לומר פעמים פסוק פותח את ידיך, וז"ל: ואם לא כיון בפסוק פותח את ידך אפילו במשמעות פשט הכתוב ופרוש המילות צריך לחזור לאומרו, ומשום דלא ליתחזי כשתי רשויות ח"ו אם יאמר הפסוק הזה בזה אחר זה, ישהה מעט כנגד אמירת הפסוק הזה כפלים ויחזור לאומרו כדי...

מקורה של הברכה בענין מקור ברכת 'ברוך שאמר' מי חיברה וזמן תקנתה מצאנו דעות חלוקות בדברי הפוסקים ז"ל. הפר"ח סי' נ"א ס"ק א' כתב שברכה זו נתקנה ע"י הגאונים, ולכך תמה מאחר שנסתם ונחתם התלמוד איך יכלו הגאונים לתקן, וכתב דלא מצינו שמברכין שום ברכות מחודשות. וכן הקשה על הרא"ש שלגבי ברכת פדיון הבן...

שואלים אותי לא פעם למה עיקר עיסוקי הוא דווקא בתפילה? התשובה לכך היא פשוטה. גם אדם שהוא שומר תורה ומצוות, אינו עוסק רוב שעות היום במצוות ועבודת השם, אלא מקדיש זמן רב לעיסוקים של חול, עבודה אכילה, מטפל בצרכי הגוף מדבר עם בני משפחתו וחברים. רק חלק משעות היום מוקדש ישירות לעבודת השם, וגם בחלק הזה...

מדוע שונה ברכת 'שעשה לי כל צרכי' מכל שאר ברכות השחר רבותינו ז"ל סדרו את סדר ברכות השחר ותוכנם בהקבלה לפי סדר פעולות האדם מעת יקיצתו מהשינה עד אשר יוצא מביתו לעסקיו, כאשר הברכה הראשונה היא ברכת 'הנותן לשכוי בינה' כיון שזו הודאה על חוש ההבדלה שהוא החסד הראשון שעושה הקב"ה עם האדם המקיץ משנתו...

האם יתכן שהבנה נכונה בלשון התפילה תשפיע על הכרעה בשאלה הלכתית? מוסכם על הכל כי הבנת לשון התפילה היא תנאי יסודי ובסיסי של מצוות תפילה בכוונה, אך האם יתכן מקרה שהבנה נכונה בנוסח התפילה יכולה להשפיע גם על פסיקה הלכתית? אם נתבונן בספרי השו"ת נופתע למצוא לא מעט מקרים שהפוסקים הסתייעו בלשון התפילה...

ישנם חלק מספרי מרן בתכונת של אוצר הפוסקים הנקראת "אוצרות התורה"

אני מעלה בזה את הסכמת הראשון לציון למאמר שהגשתי לו בעניין הכוונה הנכונה של שם אלוקינו בתפילה. לא קל היה לשכנע את הרב בנושא זה, אבל אחרי שראה שכל הראשונים תמימי דעים בעניין הגדרת שם אלוקינו והכוונה בו, הוא השתכנע לחלוטין. ולכן יש כאן פסק הלכה ברור בעניין זה. אך יש לדעת שאין עניין זה נוגע רק...

תשובת מרן הרב יצחק בעניין

התבקשתי על ידי ידידי הרב עמנואל מולקנדוב להעלות את תשובתו להשגות על מאמרו.

ידידי הרב עמנואל מולקנדוב ביקשני להעלות לפורום זה את תגובתו בענין ברכת הדלקת הנר ביו"ט ויוה"כ. חושבני שהוא מביא כאן טענות כבדות משקל שראוי להתייחס אליהן בכובד ראש, ולא לדחות את הדברים רק בגלל הטענה שכך נוהגים היום ושאין כדאי ליצור מהפכות, כי אין זה טענה מספקת כנגד החשש החמור של ברכה לבטלה.

ישר כח על הדברים. רק לגבי הכוונה בכל מקומות בתפילה, אני מסכים שדעת השולחן ערוך שיש לכוון תמיד שמוציא שם ה', וזאת משום חיוב מורא ה', כמו שכתב בשע"ת, רק שאין זה אותו דרגת חיוב כמו בברכות, והדבר מסתבר הוא, כי רק בברכות יש דין של הוצאת שם שמים לבטלה, אבל בשאר התפילה אין דין כזה, ומכאן מוכח שהזכרת שם...