אשר בוכריס
Active member
אפשר כבר להתחיל לכתוב חידושים על פרק ו'
גם אני התקשתי בזה ולא מצאתי דבר שהניח את דעתי...הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל, שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, קראו רבו אלופו ומיודעו, שנאמר (תהלים נה יד): "ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי".
והלא דברים קל וחומר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד.
צ"ב דדיו לבא מן הדין להיות כנידון, ואחיתופל למדו לדוד שני דברים, וא"כ מה הק"ו על דבור אחד ואות אחת?
לא מובן כלל.שמעתי שמתרצים אם מלך כך, אז אדם פשוט אפי' על אות אחת...
2 מילים?!אם דוד המלך שהיה תלמיד חכם ומלך על ישראל .בגלל 2 דברים .אז כל וחומר לאדם פשוט.מה לא מובן.....הוא היה במעלתו יותר מאחיטופל.גם מלך וגם תלמיד חכם.ועל 2 מלים אמר רבי וכ"ו.כל וחומר בנו שאפילו על אות
גם אפשר לומר שדוד עשה אותו רבו ממש.ועל אות אחת,בא לומר רק לנהוג בו כבוד.אבל לא שצריך לעמוד בפניו וכ"ו2 מילים?!
אם ניחא לך ביישוב זה, לבריאות.
איך רבו ממש אם למד ממנו רק שני דברים?שדוד עשה אותו רבו ממש
עיין במדרש שמואל....איך רבו ממש אם למד ממנו רק שני דברים?
כעת מישהו שלח לי דברי המדרש שמואל, וז"ל: "ועוד להבין איך דריש ק"ו מדוד למי שלא למד אלא אות אחת דאיכא למפרך מה לדוד שלמד שני דברים תאמר במי שלא למד אלא אות אחת שיהא צריך לנהג בו כבוד והמפרשים פירשו שכאשר נעריך ערכו של דוד היות צדיק וישר ומלך ישראל ואחיתופל רשע ועם כל זה היה נוהג בו כבוד כפי ערך זה יוצא לנו שהלומד מחבירו שהוא שוה אליו ק"ו שצריך לנהג בו כבוד אפי' על אות אחת ואין דעתי נוחה מאלו הערכין משום דנימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה שם בדוד היה על שלמד שני דברים אף בכל אדם צריך שני דברים ולא על אות אחת לבדו וענין הדיו נפקא לן ממרים שנא' ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם ז' ימים ק"ו לשכינה י"ד יום ואעפ"כ אמר הכתוב תסגר שבעת ימים וא"כ אין מקום כלל לפי' המפרשים רק אם נאמר שברייתא זו אתיא כרבי טרפון דלית ליה דיו או שנאמר שאין זה ק"ו גמור רק מלתא בעלמא וכל זה דוחק."הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל, שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, קראו רבו אלופו ומיודעו, שנאמר (תהלים נה יד): "ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי".
והלא דברים קל וחומר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד.
צ"ב דדיו לבא מן הדין להיות כנידון, ואחיתופל למדו לדוד שני דברים, וא"כ מה הק"ו על דבור אחד ואות אחת?
ואמר שכן מצינו בדוד מלך ישראל וכו' אפשר שמביא ראיה מק"ו מדוד בזה האופן שהתנא אינו רוצה לדרוש מק"ו רק שצריך לנהוג בו כבוד כלומר כבוד בעלמא לא שיעשנו כרבו ואלופו ומיודעו ולכן עתה הוא דורש הכי שאם דוד שלא למד אלא שני דברים בלבד ובשבילם עשה לו את כל הכבוד לקרוא רבו ואלופו ומיודעו בשביל אות אחת ק"ו הוא שצריך לנהוג בו כבוד בעלמא שהוא דבר מועט כי יותר מעלה היא אלו הג' על שני דברים שלמד מהיות נוהג בו כבוד בעלמא על אות אחת ואין כאן דיו כלל:כעת מישהו שלח לי דברי המדרש שמואל, וז"ל: "ועוד להבין איך דריש ק"ו מדוד למי שלא למד אלא אות אחת דאיכא למפרך מה לדוד שלמד שני דברים תאמר במי שלא למד אלא אות אחת שיהא צריך לנהג בו כבוד והמפרשים פירשו שכאשר נעריך ערכו של דוד היות צדיק וישר ומלך ישראל ואחיתופל רשע ועם כל זה היה נוהג בו כבוד כפי ערך זה יוצא לנו שהלומד מחבירו שהוא שוה אליו ק"ו שצריך לנהג בו כבוד אפי' על אות אחת ואין דעתי נוחה מאלו הערכין משום דנימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה שם בדוד היה על שלמד שני דברים אף בכל אדם צריך שני דברים ולא על אות אחת לבדו וענין הדיו נפקא לן ממרים שנא' ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם ז' ימים ק"ו לשכינה י"ד יום ואעפ"כ אמר הכתוב תסגר שבעת ימים וא"כ אין מקום כלל לפי' המפרשים רק אם נאמר שברייתא זו אתיא כרבי טרפון דלית ליה דיו או שנאמר שאין זה ק"ו גמור רק מלתא בעלמא וכל זה דוחק."
ולא זו בלבד, אלא גם לא היה מורה הלכה בפני רבו אחיתופל, כמובא ברש"י בסוכה (נג. ד"ה מי איכא)ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו
וזה מרומז בפסוקשֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד (אבות פ"ו מ"ג), לפי שמצאו אחיתופל לדוד שהיה יושב ועוסק בתורה יחידי, אמר לו למה אתה עוסק בתורה יחידי, והלא כבר נאמר חרב על הבדים ונואלו. שוב פעם אחרת מצאו שהיה נכנס לבית מדרשו בקומה זקופה, א"ל והלא כבר נאמר שצריך ליכנס במורא. ויש אומרים שהיה נכנס לבית המדרש יחידי, וא"ל בבית אלקים נהלך ברגש כתיב, שחייב אדם ליכנס שם בקיבוץ עם. (פיהמ"ש להרמב"ם ובעוד ראשונים)
קצת מחודש שעושים ק"ו מהשערות ולא מדברים מפורשים.לחידוד העניין שכבר התבאר לעיל לדעתי :
דוד המלך קרא לאחיתופל רבי אלופי ומיודעי וזה שלמד ממנו ב' דברים, נמצא שעל דבר אחד היה מכנהו לפחות רבי (או רבי ואלופי), ועל פחות מזה אפילו אות אחת היה לפחות נותן לו כבוד - ק''ו אם מלך ישראל התנהג כך וודאי וודאי שלכלל ישראל שיש להתנהג לך