אכל עוגה ורוצה לשתות או לאכול דברים שנפטרים בפת

[יי"ש ס"ט]

אז כאן יותר קל כי כך מנהג עולם אז לא נורא בספספקא גם להורות
אולי

הוא הביא את זה בטעם נפרד

 

[יי"ש ס"ט]

למה השו"ע לא הזכיר שצריך לברך על דברים הנפטרים בתוך הסעודה קודם אכילת פת הבאה בכיסנין?

הוא לא נחית לדין עצמו אם יברך עליהם

 

[בדרכי האבות]

הוא לא נחית לדין עצמו אם יברך עליהם

לעניין לחם כתב שיפטור קודם המוציא למה לא הוסיף פת הבאה בכיסנין.

 

[ע"ה ס"ט]

אני חוזר לדון איתך

כמדומה שכבודו לא מונח בסוגיא מן הסתם עוסק גם בדברים אחרים.. אין לו תורת פת לסוברים שברכתו מזונות ולכן לשיטתם אפי' קביעות סעודה אין, אבל לדעת החולקים הוא לחם ממש.

מן הסתם שאני לא מונח באף סוגיא, אבל בנ"ד אכן לחולקים הוא לחם ממש, אבל כיון שלדידן אינו לחם כלל, לכן אין פוטר דברים הבאים עמו, דכן ס"ל להלכה, וכמו שהמשכתי בדברי.

אם המנהג לברך אחרי המטוגן משמע המנהג דלא חיישינן לחולקים א"כ מדוע כ' מרן שירא שמים יברך על לחם אחר תחילה

כיון שכך נהג מהר"ם.

אם כבודו יכול לצטט כי לא זכור לי

תפתח ותראה.

 

[יוסף דהן]

לפי דברי הראשון לציון בתשובה שליט'א

מבואר שאם ברך על אורז בסתמא והיה עוגה אינו מברך שוב

הובא תשובה זו בבמקום אחר

וממילא גם כאן בנידון
אף שבעלמא אין אומרים כוונה בסתמא
כאן הרב יביע אומר גם יודה שכוונה בסתמא שמזונות לא יפטור את המשקה

 

[בדרכי האבות]

לפי דברי הראשון לציון בתשובה שליט'א

מבואר שאם ברך על אורז בסתמא והיה עוגה אינו מברך שוב

הובא תשובה זו בבמקום אחר

וממילא גם כאן בנידון
אף שבעלמא אין אומרים כוונה בסתמא
כאן הרב יביע אומר גם יודה שכוונה בסתמא שמזונות לא יפטור את המשקה

כיום שיש רגילות לברך על דברים הבאים בתוך הסעודה אחר פת הבאה בכיסנין זה ממש כמי שמכוון בהדיא שלא לפטור.

 

[יוסף דהן]

הוא הביא את זה בטעם נפרד

אפשר להסביר את מה שכתבתי בדעת היבי'א

 

[יוסף דהן]

כיום שיש רגילות לברך על דברים הבאים בתוך הסעודה אחר פת הבאה בכיסנין זה ממש כמי שמכוון בהדיא שלא לפטור.

זה מה שאני התכוונתי לומר

 

[יי"ש ס"ט]

מן הסתם שאני לא מונח באף סוגיא, אבל בנ"ד אכן לחולקים הוא לחם ממש, אבל כיון שלדידן אינו לחם כלל, לכן אין פוטר דברים הבאים עמו, דכן ס"ל להלכה, וכמו שהמשכתי בדברי.

סב"ל

כיון שכך נהג מהר"ם.

סב"ל

תפתח ותראה.

בכוונה כתבתי כי אני יודע שזה לא מוכרח

 

[יי"ש ס"ט]

לפי דברי הראשון לציון בתשובה שליט'א

מבואר שאם ברך על אורז בסתמא והיה עוגה אינו מברך שוב

הובא תשובה זו בבמקום אחר

כמדומה שכונתך משום חביב ואינו עניין לנד"ד

 

[יי"ש ס"ט]

כיום שיש רגילות לברך על דברים הבאים בתוך הסעודה אחר פת הבאה בכיסנין זה ממש כמי שמכוון בהדיא שלא לפטור.

זה מה שאני התכוונתי לומר

אכן כתבו את זה לעיל וכ"כ בהליכות ברכות וזה כיוון יפה משהו יכול להביא דוגמאות מאחרונים קדמונים?
בלחם גמור במקום לברך שהכל על המשקה לפני הסעודה אפשר פשוט לכווין לא להוציא.
בלחם גמור במקום להיכנס לספקות בפהב"כ בסעודה לכווין שלא לפטור.
ולא כתבו כן.

 

[יוסף דהן]

כמדומה שכונתך משום חביב ואינו עניין לנד"ד

לא התכוונתי לחביב
אלא שאורז הוא לא דגן מחמשת מינים ולא יפטור את המינים

וההוכחה שהתכוונתי היא שאף לפי הראשל בתפוח ובננה סבל ולא יברך עליה אדמה אם ברך עץ
יש יוצא דופן במקרה שמוכח
כמו הדוג' אורז וועוגה

וזה גם ענין לכאן
שיש מוכח שלא מתכון בעוגה לפטור הקפה

ברור?

כך מסביר אני את יביע אומר

ומתוך תשובת הראשל תראה שזה כן ענין לכאן כימדבר על כוונה נגדית אם בסתמא אמרינן או לא

 

[יוסף דהן]

אכן כתבו את זה לעיל וכ"כ בהליכות ברכות וזה כיוון יפה משהו יכול להביא דוגמאות מאחרונים קדמונים?
בלחם גמור במקום לברך שהכל על המשקה לפני הסעודה אפשר פשוט לכווין לא להוציא.
בלחם גמור במקום להיכנס לספקות בפהב"כ בסעודה לכווין שלא לפטור.
ולא כתבו כן.

בהליכות ברכות כתב שא''א בהמוציא לכוון לא לפטור שתיה

 

[בדרכי האבות]

אכן כתבו את זה לעיל וכ"כ בהליכות ברכות וזה כיוון יפה משהו יכול להביא דוגמאות מאחרונים קדמונים?
בלחם גמור במקום לברך שהכל על המשקה לפני הסעודה אפשר פשוט לכווין לא להוציא.
בלחם גמור במקום להיכנס לספקות בפהב"כ בסעודה לכווין שלא לפטור.
ולא כתבו כן.

אין הכי נמי אפשר לעשות זאת בלחם אבל הוא מפסיד מצד אחד שהוא מברך ברכה שאינה צריכה.
אולם בנידון שלנו שיש ספק ספיקא אולי אפשר לומר שאפשר לעשות זאת לכתחילה.

 

[יי"ש ס"ט]

בהליכות ברכות כתב שא''א בהמוציא לכוון לא לפטור שתיה

א"כ מאי שנא?

 

[יי"ש ס"ט]

מברך ברכה שאינה צריכה.

מותר במקום מח' כי האי דסי' קע"ד

 

[יוסף דהן]

א"כ מאי שנא?

מתוך ברכה נאמנה
והוא הבין שיש קשר בין הכוונה בסתמא אם מועילה לפטור או לא כמו שכתבתי שיש לדמות את הנידון תפוח ובננה לכאן

 

[יוסף דהן]

אין הכי נמי אפשר לעשות זאת בלחם אבל הוא מפסיד מצד אחד שהוא מברך ברכה שאינה צריכה.
אולם בנידון שלנו שיש ספק ספיקא אולי אפשר לומר שאפשר לעשות זאת לכתחילה.

לראשונים האלו שלחם פוטר סעודה
הוא יברך ברכה לבטלה
והכוונה לא שוה דבר

אך בעוגה מחמת נימוקי יבי'א יש ספקות ואין חשש סב''ל
בספק ספקא ולכן אפשר להישען על כוונה לא לפטור

 

[בדרכי האבות]

לראשונים האלו שלחם פוטר סעודה
הוא יברך ברכה לבטלה
והכוונה לא שוה דבר

מנין לכבודו שזה ברכה לבטלה, מאי שנא מדין נמלך?

 

[יוסף דהן]

מנין לכבודו שזה ברכה לבטלה, מאי שנא מדין נמלך?

כי כך רואים שא''א לכוון לא לפטור משקים

מרן הביא עצה שיין לא יפטור מים וכו'
אך לא הביא פיתרון זה לגבי שתיה מים בסעודה
אלא כתב רק יברך קודם.


ואני אומר ברכה לבטלה לאותם פוסקים לא לכל הדעות
ולכן סב''ל ואין לכוון כך


נמלך זה שלא רצה יותר וכעת שוב רוצה
אך כאן הוא עושה משהו מוזר מכוון לא לפטור ויודע שישתה
אז זה לא כוונה נגדית וזה לא נמלך