הרב עמאר ומרן זיע"א לא רציניים?
אתם אוכלים עוגיות פפושדו בפסח?
מבחינתי זה מספיק
אתה אוכל מצות מכונה בפסח?
אולי תפסיק לצחוק עלינו כאן בפורום...
כל מי שהיה אומר שהכל טוב, ומי שאוסר היום זה בגלל חומרי ההתפחה וכד', ולא בגלל שמישהו אומר שהתנהלות המפעל לא טובה.
לא רלוונטי להיום מי שהיה במפעל לפני שנים. (אם בכלל).
הגאון הרב בנימין חותה שליט"א בפינה ההלכה היומית באתר 'כיכר השבת' - א' ניסן:
"הלכה מדיני כשרות המוצרים לפסח. רבים שואלים אם לאכול עוגיות פפושדו בחג הפסח או בשבת ערב פסח. בפינה קצרה אני לא יכול להאריך. רבותיי, אני גם זכיתי להיות קרוב למרן רבי עובדיה, ויש לי הרבה מה לומר מהנתונים שבדקתי. הנושא הזה לא פשוט בכלל".
"רבותיי, יש פה רבנים גדולים שצועקים שמי שאוכל את זה, אוכל חמץ גמור בפסח! רק על הסיכוי הזה שהם צודקים, אני רוצה לראות אחד שייתן לתינוק שלו רמדיה בתחילת הפרשייה שהיו פרופסורים שאמרו לא להתייחס לצעקות".
"אין חובה לאכול פפושדו. פשוט לא לגעת בזה מיום לפני פסח עד אחרי פסח. לפני פסח זה בסדר, מערב פסח - סוף זמן אכילת חמץ, וכן בפסח - לא תיגע בו יד! לא לקחת סיכונים!".
"ואת כל הטענות אני מכיר, יש דברים שאני ביררתי עוד בחיי מרן רבי עובדיה, ותשימו לב, אף פעם לא הייתה להם כשרות של מרן הרב עובדיה, של בד"צ בית יוסף... ויש עוד מה להאריך, אבל הפינה קצרה... שומע לנו ישכון בטח. תודה רבה ופסח כשר ושמח".
מה החידוש?!
הוא חוזר על זה בכל פינות ההלכה בשנים האחרונות, וביתר אריכות בתוכנית האחרונה שבה דיבר בעניין (שעל זה באה תגובתו של הרב אברהם יוסף), אז מה החידוש מה שאמר קודם לכן בפינתו הקצרה?
אהה... לא הייתי מעודכן כאן, נכנסתי באמצע הדיון...
אריאל שמואל
Active member
נכון. וזאת בדיוק הבעיה, שהרב אברהם יוסף מתייחס רק לביקור במפעל ולא לטענות על חומרי ההתפחה
אם כוונתך לדבריו האחרונים של הרב אברהם, הרי זה כי הרב חותה התייחס רק לעניין הזה, ודבריו באו כתדובה על דבריו.
אריאל שמואל
Active member
אבל כבר כמה שנים יש טענות על חומרי ההתפחה, כולל מי שאומר שהמציאות שידועה כיום לא היתה ידוע בחייו של הגרע"י. והרב אברהם לא עונה להם תגובה מסודרת.
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות וד''ל
ספק דאורייתא לחומרא. אל תאכל מצות מכונה
אור יעקב
Active member
כמובן שאני נזהר.
אבל מי שאומר להתרחק "כמו מאש" על עוגיות שמרן זצוק"ל התיר כאשר בכלל הוא לא ביקר במפעל אסור לשמוע לו אפי' בהלכות אחרות! (כמו שאמר הרב אברהם יוסף והרב דוד נקי שליט"א ועוד)
גם אם לא נתנו לו לבקר בגלל זה להוציא לעז על העוגיות האלה!?
מה בגלל שהוא "נפגע" שלא נתנו לו לבקר אז מותר לו ככה לפקפק על ההיתר של מרן זצוק"ל!?
אדרבה לך עכשיו תפתיע מתי שאתה רוצה ותבקר במקום להוציא לעז!
ואני מכיר עשרות רבות של ת"ח גדולים ועצומים שאוכלים "פפושדו". (ועל צבאם מרן זצוק"ל. וה' ישמור איך מרן אכל "רבנות"... פשוט חסר לכם מושג מה זה המושג "כשרות".)
הובא לעיל שאפי' המחמירים במצה שמורה יכולים לאכול מעוגיות אלה. (וכמו שאכל מרן זצוק"ל אפי' שנהג לאכול שמורה)
אור יעקב
Active member
לכל הטענות לעיל על העניין שהעוגיות הם לא ממצה שמורה.
אעתיק כאן שוב מה שכתבתי לעיל.
"אפי' שעושים את העוגיות מקמח מצה שאינה שמורה, מ"מ הנוהגים לאכול מצה שמורה כל שבעת ימי הפסח יכולים לכתחילה לאכול מעוגיות אלו (כן הורה מרן זצוק"ל כמו שכתב הרב דוד נקי שליט"א, וכן נהג מרן לאכול עוגיות אלו אע"פ שבסוף שנותיו נהג לאכול מצה שמורה.) וישנם 3 הסברים מדוע מותר לכתחילה לאכול,
1. מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א אמר (לרב שמעון ללוש שליט"א) שאפי' מי שנוהג לאכול שמורה, ואוכל את העוגיות בשביל לחזק את ההלכה ולחזק פסקי מרן זצוק"ל יאכל מעוגיות אלה לכתחילה.
ואפי' מצוה יש בזה ויקבל שכר על זה! (עיין סוכה לב: ורשב"ם פסחים קיד:)
2. הגאון הרב יצחק לוי שליט"א ביאר שאפילו המהדר לאכול מצה שמורה בכל הפסח, רשאי לאכול מעוגיות אלו בפסח, כפי שמצאנו כעין זה ברשב"א לענין פת גויים, שלא הותר לאוכלה מאופה גוי, אלא כשאין פת ישראל, או כשיש פת ישראל אבל הפת של הגוי יפה וערבה לו יותר (כגון לחם שחור של ישראל ובאגט או פיתה של גוי), או שהיא ממין אחר שאין לישראל (כמו חיטה וכוסמין), שכיון שדעתו נוחה יותר בפת זו מפני חשיבותה בעיניו, הרי זה כפת דחוקה לו, שמותר לאוכלה. וכתב שכן נהגו, ושכן דעת רבנו יונה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (יו"ד סימן קיב ס"ה). אמור מעתה, כל שכן כאן שאין זו אלא "חומרה בעלמא" לאכול רק שמורה, (ורוב ככל גדולי הדורות לא נהגו בחומרא זאת כלל, אלא רק במצות בליל הסדר הקפידו שיהיו שמורות אבל לא בכל שבעת ימים, וכן מרן זצוק"ל ברוב שנותיו לא אכל מצה שמורה ואף לא הזכיר בשום מקום בספריו שיש ענין להחמיר בכך וכדו', ואדרבה בשיעוריו התבטא כמה פעמים שבמקום להוציא הוצאות גדולות כל כך יתנו את הכסף לצדקה, ואכמ"ל.) ולכן חומרה זו שייכת דוקא במצות ממש, שיש לו גם שמורה וגם לא שמורה, ומעדיף לאכול את השמורה. אבל בעוגיות אלו שאין לו כמותן מקמח שמור משעת קצירה, לא גרע מפת גויים שאף על פי שיש אוסרים אותה ממש, בכל זאת מותר במקום שהפת יפה וערבה יותר. ע"כ.
3. הגאון הרב שמעון ללוש שליט"א ביאר בטוב טעם ודעת (וכן ביאר מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י פסח ח"ב עמ' תרפ) שהרי החומרא העיקרית במצה שמורה זה ב"לילה הראשון" משום שמקיימים מצוה דאורייתא של אכילת מצה, ולכן מצד "חיבוב מצוה" שומרים על המצה כבר משעת קצירה. (וכן רוב ככל הראשונים ומרן השו"ע נקטו שרק המצות מצוה צריכות להיות שמורות משעת קצירה)
והגר"א ועוד כמה אחרונים סוברים שאפי' בשבעת ימים כל כזית מצה יש מצוה דאורייתא, ולכן לשיטתם יש ענין שגם המצות האלה יהיו שמורות.
ולפ"ז בעוגיות מצה עשירה שברכתם מזונות וודאי אין בהם מצוה דאורייתא וא"כ אין שום ענין להחמיר בהם לכו"ע!!! (ויוצא מהנ"ל שגם מי שנוהג להחמיר במצה שמורה ונתקע במקום שיש שם מצה שאינה שמורה, וודאי שעדיף לכו"ע שיאכל אותה ויקיים מצוה דאורייתא לפי האחרונים הנ"ל, מאשר ה"חומרא בעלמא" שהוא נוהג.)
אעתיק כאן שוב מה שכתבתי לעיל.
"אפי' שעושים את העוגיות מקמח מצה שאינה שמורה, מ"מ הנוהגים לאכול מצה שמורה כל שבעת ימי הפסח יכולים לכתחילה לאכול מעוגיות אלו (כן הורה מרן זצוק"ל כמו שכתב הרב דוד נקי שליט"א, וכן נהג מרן לאכול עוגיות אלו אע"פ שבסוף שנותיו נהג לאכול מצה שמורה.) וישנם 3 הסברים מדוע מותר לכתחילה לאכול,
1. מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א אמר (לרב שמעון ללוש שליט"א) שאפי' מי שנוהג לאכול שמורה, ואוכל את העוגיות בשביל לחזק את ההלכה ולחזק פסקי מרן זצוק"ל יאכל מעוגיות אלה לכתחילה.
ואפי' מצוה יש בזה ויקבל שכר על זה! (עיין סוכה לב: ורשב"ם פסחים קיד:)
2. הגאון הרב יצחק לוי שליט"א ביאר שאפילו המהדר לאכול מצה שמורה בכל הפסח, רשאי לאכול מעוגיות אלו בפסח, כפי שמצאנו כעין זה ברשב"א לענין פת גויים, שלא הותר לאוכלה מאופה גוי, אלא כשאין פת ישראל, או כשיש פת ישראל אבל הפת של הגוי יפה וערבה לו יותר (כגון לחם שחור של ישראל ובאגט או פיתה של גוי), או שהיא ממין אחר שאין לישראל (כמו חיטה וכוסמין), שכיון שדעתו נוחה יותר בפת זו מפני חשיבותה בעיניו, הרי זה כפת דחוקה לו, שמותר לאוכלה. וכתב שכן נהגו, ושכן דעת רבנו יונה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (יו"ד סימן קיב ס"ה). אמור מעתה, כל שכן כאן שאין זו אלא "חומרה בעלמא" לאכול רק שמורה, (ורוב ככל גדולי הדורות לא נהגו בחומרא זאת כלל, אלא רק במצות בליל הסדר הקפידו שיהיו שמורות אבל לא בכל שבעת ימים, וכן מרן זצוק"ל ברוב שנותיו לא אכל מצה שמורה ואף לא הזכיר בשום מקום בספריו שיש ענין להחמיר בכך וכדו', ואדרבה בשיעוריו התבטא כמה פעמים שבמקום להוציא הוצאות גדולות כל כך יתנו את הכסף לצדקה, ואכמ"ל.) ולכן חומרה זו שייכת דוקא במצות ממש, שיש לו גם שמורה וגם לא שמורה, ומעדיף לאכול את השמורה. אבל בעוגיות אלו שאין לו כמותן מקמח שמור משעת קצירה, לא גרע מפת גויים שאף על פי שיש אוסרים אותה ממש, בכל זאת מותר במקום שהפת יפה וערבה יותר. ע"כ.
3. הגאון הרב שמעון ללוש שליט"א ביאר בטוב טעם ודעת (וכן ביאר מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י פסח ח"ב עמ' תרפ) שהרי החומרא העיקרית במצה שמורה זה ב"לילה הראשון" משום שמקיימים מצוה דאורייתא של אכילת מצה, ולכן מצד "חיבוב מצוה" שומרים על המצה כבר משעת קצירה. (וכן רוב ככל הראשונים ומרן השו"ע נקטו שרק המצות מצוה צריכות להיות שמורות משעת קצירה)
והגר"א ועוד כמה אחרונים סוברים שאפי' בשבעת ימים כל כזית מצה יש מצוה דאורייתא, ולכן לשיטתם יש ענין שגם המצות האלה יהיו שמורות.
ולפ"ז בעוגיות מצה עשירה שברכתם מזונות וודאי אין בהם מצוה דאורייתא וא"כ אין שום ענין להחמיר בהם לכו"ע!!! (ויוצא מהנ"ל שגם מי שנוהג להחמיר במצה שמורה ונתקע במקום שיש שם מצה שאינה שמורה, וודאי שעדיף לכו"ע שיאכל אותה ויקיים מצוה דאורייתא לפי האחרונים הנ"ל, מאשר ה"חומרא בעלמא" שהוא נוהג.)
אור יעקב
Active member
ולדעתי הביאור שלו נפלא ביותר! כי באמת כל הראשונים כתבו שיש עניין להחמיר רק בלילה הראשון במצה שמורה. ואם זה מצד "חשש חמץ" למה לא כתבו להחמיר גם בשאר הלילות?
אלא העניין זה מצד "חיבוב מצוה" כיון שהמצת מצוה היא מצוה דאורייתא לכן שומרים אותה משעת קצירה. ולפ"ז בשאר המצות אין צריך "שמורה".
אלא שהגר"א ועוד אחרונים כתבו שבכל "כזית" מצה בשבעת הימים יש מצוה דאורייתא, ולפי זה מובן מאיפה הגיע המנהג לאכול שמורה כל שבעת ימים.
וא"כ בעוגיות שברכתם מזונות לכו"ע אין שום עניין להחמיר בהם! - והדבר פשוט לכל בר דעת.
ממרן עד מרן
Well-known member
מה שראיתי לעיל שכתבו
דטעם שמורה אינו משום חימוץ אלא משום חיבוב מצווה
אבל גם זה לא עונה, משום שהנושא לאלה שמקפידים לאכול שמורה זה לאו דווקא למצות מצווה של לילה הראשון אלא לכל ימי הפסח, אף מה שלא קשור למצווה [לחוש לשי' הרי"ף והרמב"ם וכמובא בברכ"י].
וא"כ- מי שמקפיד לאכול כל פסח ממצה שמורה זה לא בגלל חיבוב מצווה, ואין הבדל בין מצה רגילה בחול המועד ולבין מצה עשירה בחול המועד אם אני מקפיד על שמורה
אור יעקב
Active member
עיין בגר"א ועוד אחרונים שהטעם של שמורה כל שבעת הימים הוא משום שסוברים שכל כזית יש מצוה דאורייתא. ולפ"ז אין עניין להחמיר בעוגיות.
נושאים דומים בפורום
