אתם אוכלים עוגיות פפושדו בפסח?

[בנימין לוריא]

ולכן אם היו גדולי תורה שאומרים לי שזה חמץ -
לא הייתי אוכל.
בדיוק כמו פפושדו.

אתה אוכל מצות מכונה בפסח?

אני לא הייתי שם
ולכן אני לא אוכל
בניגוד לאותם שגם לא היו
אבל הם בטוחים שהכל טוב

אולי תפסיק לצחוק עלינו כאן בפורום...
כל מי שהיה אומר שהכל טוב, ומי שאוסר היום זה בגלל חומרי ההתפחה וכד', ולא בגלל שמישהו אומר שהתנהלות המפעל לא טובה.

הרב יעקב יוסף היה.

לא רלוונטי להיום מי שהיה במפעל לפני שנים. (אם בכלל).

 

[ניסן נתיב]

הגאון הרב בנימין חותה שליט"א בפינה ההלכה היומית באתר 'כיכר השבת' - א' ניסן:​

"הלכה מדיני כשרות המוצרים לפסח. רבים שואלים אם לאכול עוגיות פפושדו בחג הפסח או בשבת ערב פסח. בפינה קצרה אני לא יכול להאריך. רבותיי, אני גם זכיתי להיות קרוב למרן רבי עובדיה, ויש לי הרבה מה לומר מהנתונים שבדקתי. הנושא הזה לא פשוט בכלל".

"רבותיי, יש פה רבנים גדולים שצועקים שמי שאוכל את זה, אוכל חמץ גמור בפסח! רק על הסיכוי הזה שהם צודקים, אני רוצה לראות אחד שייתן לתינוק שלו רמדיה בתחילת הפרשייה שהיו פרופסורים שאמרו לא להתייחס לצעקות".

"אין חובה לאכול פפושדו. פשוט לא לגעת בזה מיום לפני פסח עד אחרי פסח. לפני פסח זה בסדר, מערב פסח - סוף זמן אכילת חמץ, וכן בפסח - לא תיגע בו יד! לא לקחת סיכונים!".

"ואת כל הטענות אני מכיר, יש דברים שאני ביררתי עוד בחיי מרן רבי עובדיה, ותשימו לב, אף פעם לא הייתה להם כשרות של מרן הרב עובדיה, של בד"צ בית יוסף... ויש עוד מה להאריך, אבל הפינה קצרה... שומע לנו ישכון בטח. תודה רבה ופסח כשר ושמח".​

 

[בנימין לוריא]

הגאון הרב בנימין חותה שליט"א בפינה ההלכה היומית באתר 'כיכר השבת' - א' ניסן:​

"הלכה מדיני כשרות המוצרים לפסח. רבים שואלים אם לאכול עוגיות פפושדו בחג הפסח או בשבת ערב פסח. בפינה קצרה אני לא יכול להאריך. רבותיי, אני גם זכיתי להיות קרוב למרן רבי עובדיה, ויש לי הרבה מה לומר מהנתונים שבדקתי. הנושא הזה לא פשוט בכלל".

"רבותיי, יש פה רבנים גדולים שצועקים שמי שאוכל את זה, אוכל חמץ גמור בפסח! רק על הסיכוי הזה שהם צודקים, אני רוצה לראות אחד שייתן לתינוק שלו רמדיה בתחילת הפרשייה שהיו פרופסורים שאמרו לא להתייחס לצעקות".

"אין חובה לאכול פפושדו. פשוט לא לגעת בזה מיום לפני פסח עד אחרי פסח. לפני פסח זה בסדר, מערב פסח - סוף זמן אכילת חמץ, וכן בפסח - לא תיגע בו יד! לא לקחת סיכונים!".

"ואת כל הטענות אני מכיר, יש דברים שאני ביררתי עוד בחיי מרן רבי עובדיה, ותשימו לב, אף פעם לא הייתה להם כשרות של מרן הרב עובדיה, של בד"צ בית יוסף... ויש עוד מה להאריך, אבל הפינה קצרה... שומע לנו ישכון בטח. תודה רבה ופסח כשר ושמח".​

מה החידוש?!
הוא חוזר על זה בכל פינות ההלכה בשנים האחרונות, וביתר אריכות בתוכנית האחרונה שבה דיבר בעניין (שעל זה באה תגובתו של הרב אברהם יוסף), אז מה החידוש מה שאמר קודם לכן בפינתו הקצרה?

 

[ניסן נתיב]

מה החידוש?!
הוא חוזר על זה בכל פינות ההלכה בשנים האחרונות, וביתר אריכות בתוכנית האחרונה שבה דיבר בעניין (שעל זה באה תגובתו של הרב אברהם יוסף), אז מה החידוש מה שאמר קודם לכן בפינתו הקצרה?

אהה... לא הייתי מעודכן כאן, נכנסתי באמצע הדיון...

 

[אריאל שמואל]

אולי תפסיק לצחוק עלינו כאן בפורום...
כל מי שהיה אומר שהכל טוב, ומי שאוסר היום זה בגלל חומרי ההתפחה וכד', ולא בגלל שמישהו אומר שהתנהלות המפעל לא טובה.

נכון. וזאת בדיוק הבעיה, שהרב אברהם יוסף מתייחס רק לביקור במפעל ולא לטענות על חומרי ההתפחה

 

[בנימין לוריא]

נכון. וזאת בדיוק הבעיה, שהרב אברהם יוסף מתייחס רק לביקור במפעל ולא לטענות על חומרי ההתפחה

אם כוונתך לדבריו האחרונים של הרב אברהם, הרי זה כי הרב חותה התייחס רק לעניין הזה, ודבריו באו כתגובה על דבריו.

 

[אריאל שמואל]

אם כוונתך לדבריו האחרונים של הרב אברהם, הרי זה כי הרב חותה התייחס רק לעניין הזה, ודבריו באו כתדובה על דבריו.

אבל כבר כמה שנים יש טענות על חומרי ההתפחה, כולל מי שאומר שהמציאות שידועה כיום לא היתה ידוע בחייו של הגרע"י. והרב אברהם לא עונה להם תגובה מסודרת.

 

[בנימין לוריא]

מעניין איזה נשמות מגולגלות בפפושדו שזכו להרבות כל כך תורה בעם ישראל..

כבר נטען ע"י מאן דהוא כאן...

 

[בנימין לוריא]

שהכשרה היא רבנות וב''ה אנחנו לא אכלים רבנות

כבר טענת זאת לעיל, והשיבו לך:

גם אני הבאתי כך במק"א,
והשיב לי הרב @בנימין לוריא ,
כי דעת הראשל"צ שליט"א
דבעוגיות פפושדו מותר לאכול אפילו רבנות חולון...

וכאן המקום האחר שהעיר זאת.

ספוילר

ואגב, גם שם לעיל השבתיך:

(ומכיון שאין בזה עשרות חומרים כמו בשאר דברים גם רבנות זה מעולה ובפרט שיודעים מי עומד בראשה ומי הרבנים שם. ולא גרע מדבר שחבר יכין בביתו).

וכמו שהשבתי לפני כמה הודעות (בלי לזכור את דבריי הקודמים שכבר כתבתי כן, אלא מסברא חדשה ופשוטה):

וגם על עוגות שחמותי מכינה אין תעודת כשרות

ונוראות נפלאתי שכבר שנתיים קודם כתבתי כדברים האלו,

האם יעלה על דעתך שהשוחט לא יאכל בשר ששחט בגלל שאין עליו חותמת בד"ץ?! בוודאי שלא! הרי הוא בעצמו בדק וסומך ע"ע שהוא שחט ובדק כהוגן, ומה בכך שאינו בכשרות כלשהיא ואפי' לא רבנות...
גם על מים לא צריכים הכשר, והראיה, שאני מכיר רבים ששותים מים מהברז או מכל מיני מיניברים למיניהם שלוקחים את המים מהברז, ואין עליהם אפי' כשרות רבנות!
גם פירות בחו"ל נמכרים בלי כשרות, ורק שצריך לעשר וכו'.
דבר שלא יכול להיות בו בעיות ו/או אנו יודעים שאין בו בעיות (ו/או יש בעיות שאנחנו יכולים לפתור) בוודאי שאינם צריכים כשרות כלל, ופשוט שאם עוד יש עליהם כשרות של רבנות כלשהיא שאין שום בעיה בזה. (אחר הבדיקה שהוא אכן לפי החומרות שאפשר ואנו רוצים להחמיר, אם ישנם)

וכל פעם היה ממחשבה חדשה ולא שזכרתי שכתבתי כן!

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

ולכן מרן קודש הקדשים זיע"א היה מותר לו לאכול פפושדו כיון שהוא היה מספיק בר סמכא לסמוך על ההיתר של עצמו,

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות וד''ל

 

[abc123]

נגד מרן? מחמיר יותר ממרן?
הרי היו רבנים גדולים שאסרו זאת וטענו שזה חמץ גמור, כגון הגר"מ אליהו, הגר"א בקשי דורון, ועוד.
לא מרביצי, לא משוכנזים, טוענים שמדובר באיסור כרת.
יש מצוה לאכול פפושדו? זה כתוב בתורה איפשהו?
אותי לימדו שבספק דאורייתא מחמירים, ולכן מרן קודש הקדשים זיע"א היה מותר לו לאכול פפושדו כיון שהוא היה מספיק בר סמכא לסמוך על ההיתר של עצמו, אבל אני קטן שבקטנים עפר תחת מצבתו הקדושה והטהורה, לא יאכל מהעוגיות הנ"ל, ולא כי אני מחמיר יותר ממרן זיע"א, אלא פשוט אני מפחד כי ישנם עוד אנשים ענקים וגדולים שאומרים שזה איסור כרת.

ספק דאורייתא לחומרא. אל תאכל מצות מכונה

 

[אור יעקב]

תיזהר מביזיון תלמידי חכמים!!!
יש כאן בסה"כ ויכוח אם הסכימו לרב חותה לבוא לבקר או לא
הרב אברהם הידוע בתקיפותו הגדולה, דיבר דברים חריפים ביותר
ובטוחני שגם הוא כעת מצטער על שהתבטא בצורה שכזאת

כמובן שאני נזהר.
אבל מי שאומר להתרחק "כמו מאש" על עוגיות שמרן זצוק"ל התיר כאשר בכלל הוא לא ביקר במפעל אסור לשמוע לו אפי' בהלכות אחרות! (כמו שאמר הרב אברהם יוסף והרב דוד נקי שליט"א ועוד)

הרב חותה לא חשוד ח"ו לשקר, ומי שידבר נגדו, הוא משחק באש, כי הוא ת"ח גדול ואין רפואה למכתו!! ראו כי הוזהרתם...!
יש כאן בסה"כ ויכוח במציאות, אם לא הסכימו לו לבקר, ואל לנו ח"ו להכניס עצמנו בכל הסערה הזאת.
תמיד צריך להיות מתון, ולקבל את שני הצדדים בשיקול דעת נכון

גם אם לא נתנו לו לבקר בגלל זה להוציא לעז על העוגיות האלה!?
מה בגלל שהוא "נפגע" שלא נתנו לו לבקר אז מותר לו ככה לפקפק על ההיתר של מרן זצוק"ל!?
אדרבה לך עכשיו תפתיע מתי שאתה רוצה ותבקר במקום להוציא לעז!

א. אני לא מכיר אברך אפילו אחד שאוכל פפושדו בפסח עצמו ויש כמה סיבות הראשונה שהכשרה היא רבנות וב''ה אנחנו לא אכלים רבנות ויש עוד סיבה כיון שיש ת''ח גדולים שיצאו חוצץ נגד כדוגמת הרב יעקב יוסף ועוד.

ואני מכיר עשרות רבות של ת"ח גדולים ועצומים שאוכלים "פפושדו". (ועל צבאם מרן זצוק"ל. וה' ישמור איך מרן אכל "רבנות"... פשוט חסר לכם מושג מה זה המושג "כשרות".)

ישנה עוד סבה [חוץ ממה שמנית]
דיש המקפידים [בעיקר אברכים ובני תורה] לאכול כל הפסח "מצה שמורה".

הובא לעיל שאפי' המחמירים במצה שמורה יכולים לאכול מעוגיות אלה. (וכמו שאכל מרן זצוק"ל אפי' שנהג לאכול שמורה)

 

[אור יעקב]

לכל הטענות לעיל על העניין שהעוגיות הם לא ממצה שמורה.
אעתיק כאן שוב מה שכתבתי לעיל.

"אפי' שעושים את העוגיות מקמח מצה שאינה שמורה, מ"מ הנוהגים לאכול מצה שמורה כל שבעת ימי הפסח יכולים לכתחילה לאכול מעוגיות אלו (כן הורה מרן זצוק"ל כמו שכתב הרב דוד נקי שליט"א, וכן נהג מרן לאכול עוגיות אלו אע"פ שבסוף שנותיו נהג לאכול מצה שמורה.) וישנם 3 הסברים מדוע מותר לכתחילה לאכול,

1. מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א אמר (לרב שמעון ללוש שליט"א) שאפי' מי שנוהג לאכול שמורה, ואוכל את העוגיות בשביל לחזק את ההלכה ולחזק פסקי מרן זצוק"ל יאכל מעוגיות אלה לכתחילה.

ואפי' מצוה יש בזה ויקבל שכר על זה! (עיין סוכה לב: ורשב"ם פסחים קיד:)

2. הגאון הרב יצחק לוי שליט"א ביאר שאפילו המהדר לאכול מצה שמורה בכל הפסח, רשאי לאכול מעוגיות אלו בפסח, כפי שמצאנו כעין זה ברשב"א לענין פת גויים, שלא הותר לאוכלה מאופה גוי, אלא כשאין פת ישראל, או כשיש פת ישראל אבל הפת של הגוי יפה וערבה לו יותר (כגון לחם שחור של ישראל ובאגט או פיתה של גוי), או שהיא ממין אחר שאין לישראל (כמו חיטה וכוסמין), שכיון שדעתו נוחה יותר בפת זו מפני חשיבותה בעיניו, הרי זה כפת דחוקה לו, שמותר לאוכלה. וכתב שכן נהגו, ושכן דעת רבנו יונה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (יו"ד סימן קיב ס"ה). אמור מעתה, כל שכן כאן שאין זו אלא "חומרה בעלמא" לאכול רק שמורה, (ורוב ככל גדולי הדורות לא נהגו בחומרא זאת כלל, אלא רק במצות בליל הסדר הקפידו שיהיו שמורות אבל לא בכל שבעת ימים, וכן מרן זצוק"ל ברוב שנותיו לא אכל מצה שמורה ואף לא הזכיר בשום מקום בספריו שיש ענין להחמיר בכך וכדו', ואדרבה בשיעוריו התבטא כמה פעמים שבמקום להוציא הוצאות גדולות כל כך יתנו את הכסף לצדקה, ואכמ"ל.) ולכן חומרה זו שייכת דוקא במצות ממש, שיש לו גם שמורה וגם לא שמורה, ומעדיף לאכול את השמורה. אבל בעוגיות אלו שאין לו כמותן מקמח שמור משעת קצירה, לא גרע מפת גויים שאף על פי שיש אוסרים אותה ממש, בכל זאת מותר במקום שהפת יפה וערבה יותר. ע"כ.

3. הגאון הרב שמעון ללוש שליט"א ביאר בטוב טעם ודעת (וכן ביאר מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י פסח ח"ב עמ' תרפ) שהרי החומרא העיקרית במצה שמורה זה ב"לילה הראשון" משום שמקיימים מצוה דאורייתא של אכילת מצה, ולכן מצד "חיבוב מצוה" שומרים על המצה כבר משעת קצירה. (וכן רוב ככל הראשונים ומרן השו"ע נקטו שרק המצות מצוה צריכות להיות שמורות משעת קצירה)

והגר"א ועוד כמה אחרונים סוברים שאפי' בשבעת ימים כל כזית מצה יש מצוה דאורייתא, ולכן לשיטתם יש ענין שגם המצות האלה יהיו שמורות.

ולפ"ז בעוגיות מצה עשירה שברכתם מזונות וודאי אין בהם מצוה דאורייתא וא"כ אין שום ענין להחמיר בהם לכו"ע!!! (ויוצא מהנ"ל שגם מי שנוהג להחמיר במצה שמורה ונתקע במקום שיש שם מצה שאינה שמורה, וודאי שעדיף לכו"ע שיאכל אותה ויקיים מצוה דאורייתא לפי האחרונים הנ"ל, מאשר ה"חומרא בעלמא" שהוא נוהג.)

 

[אור יעקב]

הגאון הרב שמעון ללוש שליט"א

ולדעתי הביאור שלו נפלא ביותר! כי באמת כל הראשונים כתבו שיש עניין להחמיר רק בלילה הראשון במצה שמורה. ואם זה מצד "חשש חמץ" למה לא כתבו להחמיר גם בשאר הלילות?
אלא העניין זה מצד "חיבוב מצוה" כיון שהמצת מצוה היא מצוה דאורייתא לכן שומרים אותה משעת קצירה. ולפ"ז בשאר המצות אין צריך "שמורה".

אלא שהגר"א ועוד אחרונים כתבו שבכל "כזית" מצה בשבעת הימים יש מצוה דאורייתא, ולפי זה מובן מאיפה הגיע המנהג לאכול שמורה כל שבעת ימים.
וא"כ בעוגיות שברכתם מזונות לכו"ע אין שום עניין להחמיר בהם! - והדבר פשוט לכל בר דעת.

 

[ממרן עד מרן]

הובא לעיל שאפי' המחמירים במצה שמורה יכולים לאכול מעוגיות אלה. (וכמו שאכל מרן זצוק"ל אפי' שנהג לאכול שמורה)

מה שראיתי לעיל שכתבו
דטעם שמורה אינו משום חימוץ אלא משום חיבוב מצווה
אבל גם זה לא עונה, משום שהנושא לאלה שמקפידים לאכול שמורה זה לאו דווקא למצות מצווה של לילה הראשון אלא לכל ימי הפסח, אף מה שלא קשור למצווה [לחוש לשי' הרי"ף והרמב"ם וכמובא בברכ"י].
וא"כ- מי שמקפיד לאכול כל פסח ממצה שמורה זה לא בגלל חיבוב מצווה, ואין הבדל בין מצה רגילה בחול המועד ולבין מצה עשירה בחול המועד אם אני מקפיד על שמורה

 

[אור יעקב]

מה שראיתי לעיל שכתבו
דטעם שמורה אינו משום חימוץ אלא משום חיבוב מצווה
אבל גם זה לא עונה, משום שהנושא לאלה שמקפידים לאכול שמורה זה לאו דווקא למצות מצווה של לילה הראשון אלא לכל ימי הפסח, אף מה שלא קשור למצווה [לחוש לשי' הרי"ף והרמב"ם וכמובא בברכ"י].
וא"כ- מי שמקפיד לאכול כל פסח ממצה שמורה זה לא בגלל חיבוב מצווה, ואין הבדל בין מצה רגילה בחול המועד ולבין מצה עשירה בחול המועד אם אני מקפיד על שמורה

עיין בגר"א ועוד אחרונים שהטעם של שמורה כל שבעת הימים הוא משום שסוברים שכל כזית יש מצוה דאורייתא. ולפ"ז אין עניין להחמיר בעוגיות.

 

[ממרן עד מרן]

עיין בגר"א

אם כבר הגר"א, עיין בבה"ל סי' תנ"ג אות ד', דכתב דהגר"א היה מחמיר מאוד לשמורה משעת קצירה "מטעם שמא ירד עליהם מים לאחר שנתייבש התבואה"
דטעם זה- הוא חשש חימוץ וא"כ הוא שייך אף בעוגיות

 

[תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"]

רדיו "קול ברמה" בתגובה על דברי הגאון הגדול רבי אברהם יוסף שליט"א

״הרב הגאון רבי בנימין חותה שליט״א הינו ממזכי הרבים הגדולים בדורינו. דרכו הייחודית בהנחלת ובהנגשת עולם ההלכה על פי תורת מרן הבית יוסף בסדרת ספריו ״כי בו שבת״, ״כי בא מועד״, ״אליבא דהלכתא״, ״ברית בנימין״, ״היחוד בהלכה״, ״תמצית עניני חושן משפט״, ״לבנימין אמר״ ועוד אחרים הפכו לשם דבר בהיכלי הישיבות ובכל בית יהודי.
תוכניותיו של הרב ברדיו ׳קול ברמה׳ עליו אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ״ל כי הוא ״הישיבה הגדולה בעולם״ זוכות לשם ותהילה בבהירותן ובדיוקן בצורה השווה לכל נפש.
זיכוי הרבים שתוכניות אלו כמו יתר התוכניות התורניות ׳בקול ברמה׳ הינו מהגדול ומהמפואר שהיה בהסטוריה של העם היהודי.
מאות אלפי מאזינים ומאזינות בארץ ובעולם זוכים להינות מידי בוקר מפינת ההלכה בהגשתו ומתוכניתו השבועית בליל שישי ״מבט לשבת״ בהלכות שבת.
קטונו מלהכנס בין ארזי הבירה בענייני הלכה אולם חזקה עלינו היכרותנו רבת השנים עם הרה״ג בנימין חותה שליטא שאין דבר הלכה יוצא מפיו אלא אם כן דק בה דק דק במסננת וכברה.
בימים אלו בהם עם ישראל נמצא תחת מלחמה מבית ומבחוץ נשנס כולנו מתניים להרבות אהבה אחווה ורעות הכל במסילה העולה בית-אל
ויתקיים בנו מאמרם של חכמינו זכרונם לברכה ויחנו תחת ההר כאיש אחד בלב אחד
והאמת והשלום אהבו

 

[יבי]

מי ששמע את התוכנית האחרונה של הרב חותה כל הטענות שמרן התיר ואכל לא רלוונטי כי באמת לא ידע...
ואם יש לכם עוד מישהו קרוב למרן שמרן אמר לו בארבע עיניים חצי שנה לפני פטירתו (של מרן ) שלא ידע את הבעיות האלה (שכנראה רובם אנחנו בכלל לא יודעים בגלל כל מיני סודות ייצור וכד') תביאו ונשמע...
לא היה למרן אחרי זה עוד פסח לבדוק /לאכול /לדבר ת זה...

 

[לשמור ולעשות]

רדיו "קול ברמה" בתגובה על דברי הגאון הגדול רבי אברהם יוסף שליט"א

״הרב הגאון רבי בנימין חותה שליט״א הינו ממזכי הרבים הגדולים בדורינו. דרכו הייחודית בהנחלת ובהנגשת עולם ההלכה על פי תורת מרן הבית יוסף בסדרת ספריו ״כי בו שבת״, ״כי בא מועד״, ״אליבא דהלכתא״, ״ברית בנימין״, ״היחוד בהלכה״, ״תמצית עניני חושן משפט״, ״לבנימין אמר״ ועוד אחרים הפכו לשם דבר בהיכלי הישיבות ובכל בית יהודי.
תוכניותיו של הרב ברדיו ׳קול ברמה׳ עליו אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ״ל כי הוא ״הישיבה הגדולה בעולם״ זוכות לשם ותהילה בבהירותן ובדיוקן בצורה השווה לכל נפש.
זיכוי הרבים שתוכניות אלו כמו יתר התוכניות התורניות ׳בקול ברמה׳ הינו מהגדול ומהמפואר שהיה בהסטוריה של העם היהודי.
מאות אלפי מאזינים ומאזינות בארץ ובעולם זוכים להינות מידי בוקר מפינת ההלכה בהגשתו ומתוכניתו השבועית בליל שישי ״מבט לשבת״ בהלכות שבת.
קטונו מלהכנס בין ארזי הבירה בענייני הלכה אולם חזקה עלינו היכרותנו רבת השנים עם הרה״ג בנימין חותה שליטא שאין דבר הלכה יוצא מפיו אלא אם כן דק בה דק דק במסננת וכברה.
בימים אלו בהם עם ישראל נמצא תחת מלחמה מבית ומבחוץ נשנס כולנו מתניים להרבות אהבה אחווה ורעות הכל במסילה העולה בית-אל
ויתקיים בנו מאמרם של חכמינו זכרונם לברכה ויחנו תחת ההר כאיש אחד בלב אחד
והאמת והשלום אהבו

הוא אומר שלא הולך לבדוק כי העיפו אותו כמו טישו. הם מספידים. וזה לא ייגמר.
מוטב היה למי שלא יודע - שישתוק, ואחר שדיבר בחוסר אחריות משוועת כלפי הרב אברהם, והרב העמיד את הדברים על מקומם, הם מתחילים להספיד.
גם להם מוטב היה לשתוק. או לפחות להסתפק בזה:

קטונו מלהכנס בין ארזי הבירה בענייני הלכה