מחילה שאני מתערב, אבל אם הבנתי נכון הוא עובד במפעל לעיבוד ביצים ותו לא,
ביצים זה חמץ? חשש חמץ? קטניות?
אתם אוכלים עוגיות פפושדו בפסח?
ביצים זה חמץ? חשש חמץ? קטניות?
הוא פועל במפעל, הוא מוכר?
אם אסור לו לספר את מה שרואות עיניו?
לא יודע.
אבל ריבונא דכולי עלמא, מה הדמיון???
מלה"ד לפועל במחלבה שתאסור עליו לחלוב פרות שמא איזה אדם יקנה החלב ויבשלו עם בשר!
זה עדיין איסורא דרבנן (ראה תוס׳ ראשון בשבת ג ע״א)
שילה אפרהימי
Well-known member
כן אבל הוא לא כפוף לרב העיר?
לא יודע מה קורה עם שאר המוצרים בהכשר הרבנות וזה גם לא מעניין אותי יען כי לא כתוב עליהם 'מהדרין'. על פפושדו כתוב במפורש שהוא משגיח. (ועל הבמבה בפסח היה הכשר שלו והרב יצחק בנו אמר שזה טוב איני יודע מה היום).
ולא התכוונתי במובן האמיתי של העניין אלא לזה שבפועל שמו נשאר צמוד לחותמת הכשרות של הרבנות כמו פעם.
זה שהוא לא קשור לפפושדו לא אומר שנסתמו עיניו מלראות מה שנעשה במפעל שהוא עובד שם (במשך שנים ארוכות במשרה מלאה)
ואז מה?
הוא עובד בהיתר גמור ומייצר דבר שמותר באכילה, מה שאח"כ הקונים עושים מה שעושים אם עושים (איני נכנס כלל לענין כשרות הפפושדו, איני מבין בזה, ומי אני שאביע דעה) אינו באחריותו כלל.
כאמור איני נכנס לענין זה של פפושדו כלל.
מה שאני דן הוא האם מותר לאותו עובד לעבוד במפעל הביצים, כשידוע שלאחר מכן ישתמשו בביצים הללו עם קמח.
הנידון הוא האם פועל זה מכשיל באכילת חמץ (ע"פ דעתו).
מה אעשה?
הפועל הזה עובד בדבר היתר גמור (ואין זה כחצאית קצרה ב"מ), שהוא הביצים הנ"ל, אם אח"כ יש מפעל שרוכש, ששביק היתרא ואכיל איסורא, אזי בעל המפעל הוא עוונו יישא, אבל מהיכ"ת לאסור על הפועל הזה לעבוד בהיתר?
ושוב אדגיש, אינני נוקט שפפושדו זה איסורא, אין לי מושג כלל, רק אני מדבר לפי הדעות האוסרות וכו'.
מקווה שהובנתי.
כל דבר והייעוד שלו.
הייעוד הפשוט של מה שהזכרת הוא ללכת איתו ברחוב כפי שהוא.
משא"כ בביצים הנ"ל.
תמימים! ישראל!
אדיר כבודו הוד והדר.
נושאים דומים בפורום
