ספק טריפה בפשטות יש חזקה הבאה מכח רוב והתוס' בחולין מג שמספק לא אוסרים
אבל הרשב''א בדף י שספק טריפה לחומרא ולומד מהיכא שיש ספק אם נשמט הגף תולים לחומרא והטעם שר' הונא מבואר שנשחטה בחזקת היתר עומדת כיון שיש תלייה בזאב ,אע''פ שהרשב''א בעצמו יא מבאר בסוגיא דגבינות שיש חזקה הבאה מכח רוב בכל בהמה ולכן מועיל התלייה וא''כ מדוע היכא שיש ריעותא לא הולכים אחר חזקה ולחומרא תלינן
ובאמת שנח' ג''כ בכתובות ט שהיכא שוודאי נבעלה התוס' אומר ששיך לדון חזקת היתר אבל הרשב''א במשמרת אומר שלא שיך לדון היתר כיון ששור שחוט לפניך והאחרונים מבארים שזה לשיטתם שהרשב''א ס''ל שהיכא שיש ריעותא לחומרא תלינן אבל התוס' לשיטתם שגם היכא שנולד ריעותא מחזיקים אותה בחזקת היתר.
וצריך להבין את היסוד של הרשב''א שהיכא שיש ריעותא לא הולכים אחר חזקה הלא גם בספק קרוב לו ספק קרוב לה ג''כ מעמידים על חזקת היתר אא''פ שיש ספק וריעותא לפנינו ומה הבדל בין ארי נכנס וקוץ לספק גירושין
ועוד הקשה הגרש''ש שבספק בהרת קודמת לשער לבן יש חזקת הגוף שזה לא נגע והלא שם ג''כ יש ריעותא שהלא יש נגע ושיער לבן ויש ריעותא
ועוד קשה מאד שהיכא שיש ספק אם שחט רוב סימנים ג''כ מעמידים על חזקה והא גם שם יש ריעותא
ועוד הקשה בקונה''ס שהיכא שיש תרתי לריעותא אוסרים על האדם והלא האדם טבל ויש ריעותא אתה מטמא מכח החזקה אע''פ שיש ריעותא
ולכאורה צריך לומר שאין כוונת הרשב''א שבמקום ספק לא הולכים אחר חזקה אלא כיון שיש כאן בוודאי דבר שהשתנה בדבר ולכן אין אתה יכול להעמיד על חזקה וכמו בכתובות ששם האשה בוודאי נבעלה ושיש כאן ידיעה וודאית שהיא לא כמו שהיתה א''כ א''א לבנות על חזקה וכן בסוגיין שניקב הבני מעיים כיון שוודאי נשתנתה מכל הבהמות א''א לבנות על חזקת כשרות ולכן צריך להגיע לתלייה וזה ביאור הענין של שור שחוט לפניך ולא שיש ספק לפניך ,וממילא מיושב מספק קרוב לו שם אין ספק בגוף האשה ואין ריעותא אלא שיש מקרה המספק.
ויסוד הדברים כבר כתוב ברשב''א שכשיש סירכות המדולדלות שיש להסתפק האם הם מחמת נקב או לחות אפשר להכשיר כיון שדוקא בקוץ בוושט נעשה בה מעשה המטריף וביאור הדבר כיון שיש לה מעשה המטריף א''כ כבר הורעה לי החזקה כיון שיש מעשה בגוף הדבר שמשנה אותה משאר בהמות אבל סירכא לא חשיב ספק כלל [ויש לדון מדוע סירכא זה לא מעשה המספק האם כיון שמצוי הלחות ואי'ז מעשה שעושה לי שינוי או בגלל שהסיכרות בעצמם זה לא סיבת הטרפות אלא זה סימן שהיכא שיש סירכא נראה שהיה כאן חור]
ובסוגיא של מים מגולים היכא ששכיחי נחשים בטלה חזקתם ואם יש חולדה ושרץ בפיה ע''ג הטהרות בטלה החזקה של הטהרות .
אבל הרשב''א בדף י שספק טריפה לחומרא ולומד מהיכא שיש ספק אם נשמט הגף תולים לחומרא והטעם שר' הונא מבואר שנשחטה בחזקת היתר עומדת כיון שיש תלייה בזאב ,אע''פ שהרשב''א בעצמו יא מבאר בסוגיא דגבינות שיש חזקה הבאה מכח רוב בכל בהמה ולכן מועיל התלייה וא''כ מדוע היכא שיש ריעותא לא הולכים אחר חזקה ולחומרא תלינן
ובאמת שנח' ג''כ בכתובות ט שהיכא שוודאי נבעלה התוס' אומר ששיך לדון חזקת היתר אבל הרשב''א במשמרת אומר שלא שיך לדון היתר כיון ששור שחוט לפניך והאחרונים מבארים שזה לשיטתם שהרשב''א ס''ל שהיכא שיש ריעותא לחומרא תלינן אבל התוס' לשיטתם שגם היכא שנולד ריעותא מחזיקים אותה בחזקת היתר.
וצריך להבין את היסוד של הרשב''א שהיכא שיש ריעותא לא הולכים אחר חזקה הלא גם בספק קרוב לו ספק קרוב לה ג''כ מעמידים על חזקת היתר אא''פ שיש ספק וריעותא לפנינו ומה הבדל בין ארי נכנס וקוץ לספק גירושין
ועוד הקשה הגרש''ש שבספק בהרת קודמת לשער לבן יש חזקת הגוף שזה לא נגע והלא שם ג''כ יש ריעותא שהלא יש נגע ושיער לבן ויש ריעותא
ועוד קשה מאד שהיכא שיש ספק אם שחט רוב סימנים ג''כ מעמידים על חזקה והא גם שם יש ריעותא
ועוד הקשה בקונה''ס שהיכא שיש תרתי לריעותא אוסרים על האדם והלא האדם טבל ויש ריעותא אתה מטמא מכח החזקה אע''פ שיש ריעותא
ולכאורה צריך לומר שאין כוונת הרשב''א שבמקום ספק לא הולכים אחר חזקה אלא כיון שיש כאן בוודאי דבר שהשתנה בדבר ולכן אין אתה יכול להעמיד על חזקה וכמו בכתובות ששם האשה בוודאי נבעלה ושיש כאן ידיעה וודאית שהיא לא כמו שהיתה א''כ א''א לבנות על חזקה וכן בסוגיין שניקב הבני מעיים כיון שוודאי נשתנתה מכל הבהמות א''א לבנות על חזקת כשרות ולכן צריך להגיע לתלייה וזה ביאור הענין של שור שחוט לפניך ולא שיש ספק לפניך ,וממילא מיושב מספק קרוב לו שם אין ספק בגוף האשה ואין ריעותא אלא שיש מקרה המספק.
ויסוד הדברים כבר כתוב ברשב''א שכשיש סירכות המדולדלות שיש להסתפק האם הם מחמת נקב או לחות אפשר להכשיר כיון שדוקא בקוץ בוושט נעשה בה מעשה המטריף וביאור הדבר כיון שיש לה מעשה המטריף א''כ כבר הורעה לי החזקה כיון שיש מעשה בגוף הדבר שמשנה אותה משאר בהמות אבל סירכא לא חשיב ספק כלל [ויש לדון מדוע סירכא זה לא מעשה המספק האם כיון שמצוי הלחות ואי'ז מעשה שעושה לי שינוי או בגלל שהסיכרות בעצמם זה לא סיבת הטרפות אלא זה סימן שהיכא שיש סירכא נראה שהיה כאן חור]
ובסוגיא של מים מגולים היכא ששכיחי נחשים בטלה חזקתם ואם יש חולדה ושרץ בפיה ע''ג הטהרות בטלה החזקה של הטהרות .
נערך לאחרונה:
