במחיצתם של רבותינו גדולי ומנהיגי הדור שליט"א

[מורשת מרן]

לא אמרתי "רק" עשרת ימי תשובה.
אלא שבעיקר מה שאומרים זה עשרה ימים, כי ככה תיקנו, ואיך אנחנו נתקן לומר יותר מעשרה ימים.

 

[כמה טוב השם!!!]

לא אמרתי "רק" עשרת ימי תשובה.
אלא שבעיקר מה שאומרים זה עשרה ימים, כי ככה תיקנו, ואיך אנחנו נתקן לומר יותר מעשרה ימים.

לסיכום יוצא שמרן אמר אבינו מלכנו עשרה ימים אחר שמח"ת, ואח"כ לא אמר.

 

[מורשת מרן]

כן

 

[כמה טוב השם!!!]

אבל עדיין לא מובן, מרן היה צריך לומר שאבינו מלכנו אומרים רק עשרה ימים!, הוא לא אמר זאת. ומה שונה ההנהגה שלו מההנהגה של הציבור, הרי אם לדעת מרן א"א לומר אחר עשרה ימים, מדוע שלציבור כן יהיה מותר?
אשמח לתשובה מפורטת בענין כי זה נושא שחשוב לי.

 

[מורשת מרן]

לא אמר שאסור. גם לא מורה לציבור לא לומר.
לענ"ד זה נובע מענווה, איך אני יתקן לומר יותר ימים מהמקור.

 

[כמה טוב השם!!!]

לא אמר שאסור. גם לא מורה לציבור לא לומר.
לענ"ד זה נובע מענווה, איך אני יתקן לומר יותר ימים מהמקור.

היכן כתוב שהמקור זה עשרה ימים? - מעשי"ת?

 

[מורשת מרן]

היכן כתוב שהמקור זה עשרה ימים? - מעשי"ת?

כן, בסידור.

 

[רבינו]

מעניין מאד
המקור לאבינו מלכנו הוא בעת צרה וממילא תיקנו בעשי"ת שהוא זמן שכל ישראל בסכנה גדולה כלשון הגר"י סלנטר.
ובאמת האשכנזים אומרים בכל תענית ציבור

 

[פשוט]

כן, בסידור.

עיין תענית כ"ה ע"ב, שם מבואר שרבי עקיבא ייסד אמירת אבינו מלכנו, ואין מדובר שם על עשי"ת כלל.

 

[מורשת מרן]

עיין תענית כ"ה ע"ב, שם מבואר שרבי עקיבא ייסד אמירת אבינו מלכנו, ואין מדובר שם על עשי"ת כלל.

לא כתוב יסד, אמר בתפלה שהייתה שם.
זה המקור היחידי לאבינו מלכינו בשס?

 

[רבינו]

לשון הגמ' שם "ירד ר"ע אחריו ואמר אבינו מלכנו וכו"
ומזה למדו הראשונים לאמירת אבינו מלכנו כמו האורחות חיים שכתב "וקבעום לעשרת ימי תשובה"
אבל היסוד והמקור הראשוני הוא בגמ' שם
כמובן שתפילת אבינו מלכנו שיש בידינו היא הוספות והרחבות על עצם תפילתו של ר"ע
בכל אופן דברי הראשון לציון שליט"א הם פלא! כפי שכבר הקשיתי

 

[הצעיר ני"ו]

ועוד קשה
הרי חכמים גזרו 'אבינו מלכנו' בעשרת ימי תשובה כי רק אלו הימים של התשובה העיקרית
ואם חכמי ישראל ובראשם : פוסק הדור הראש"ל שליט"א ועוד פסקו לומר אז זמן הצרה לא ניגמר בעשר ימים אלו בלבד אלא ממשיך עוד ימים 30+ יום ונקווה שיפסיק
ועוד
הרי אם פוסק הדור שלי"ט פוסק לומר ב10 ימים אז שיפסוק לומר עוד 10 ימים ועוד

 

[מורשת מרן]

בכל אופן דברי הראשון לציון שליט"א הם פלא! כפי שכבר הקשיתי

לענ"ד זה נובע מענווה, איך אני יתקן לומר יותר ימים מהמקור.

 

[רבינו]

אבל כבר השבתי ע"ז
שעשי"ת זה לא המקור
המקור לאבינו מלכנו זה עת צרה
ועת צרה ישנה לצערנו גם עכשיו...
א"כ מה הפשט במה שאמר "איך אני יכול לתקן יותר ימים מהמקור"
המקור זה לא עשי"ת... ממילא ל"ש כאן טענה של ענווה
רק שקבעום לימים אלו כי אלו ימי סכנה כמו שכתב הגר"י סלנטר [בנונים תלויים ועומדים עד יוה"כ]
ולאורך כל השנים היו גדולי עולם שתיקנו לומר אבינו מלכנו בעת צרה תקופה ממושכת כמו הג"ר מרדכי שרעבי זצ"ל שכך התקין בישיבתו, וכך התקין בעל השפע חיים ועוד גדולים בתקופות של מלחמה ועת צרה

 

[ישועה ורחמים]

באיזה ספר מרן מעיין?

ילקוט יוסף קיצור הלכות אבלות, במכתבים בסוף

 

[ישועה ורחמים]

אבל עדיין לא מובן, מרן היה צריך לומר שאבינו מלכנו אומרים רק עשרה ימים!, הוא לא אמר זאת. ומה שונה ההנהגה שלו מההנהגה של הציבור, הרי אם לדעת מרן א"א לומר אחר עשרה ימים, מדוע שלציבור כן יהיה מותר?
אשמח לתשובה מפורטת בענין כי זה נושא שחשוב לי.

אני שמעתי ממו"ר מרן שליט"א שזה בשביל שלא יהיה טירחא דציבורא, ודי במה שאומרים תהלים ולעולם ה' וכו'.

 

[הצעיר ני"ו]

אני שמעתי ממו"ר מרן שליט"א שזה בשביל שלא יהיה טירחא דציבורא, ודי במה שאומרים תהלים ולעולם ה' וכו'.

תהילים ולעולם יותר ארוך

 

[ישועה ורחמים]

לא

תהילים ולעולם יותר ארוך

לא מחפשים מה יותר ארוך.

 

[הצעיר ני"ו]

אבל הטירחא זה בזמן

 

[הצעיר ני"ו]

אולי עדיף שיפתחו שירשור חדש בשביל זה