• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

בן איש חי "מאיר עינים" עם ביאורים וליקוטים מדברי הפוסקים

הרב @דרך אחת שהינו אחד שאמון על דרך הרב בן ציון מוצפי, אז מה ההבדל ביניהם?....
אני לא מוסר דרכו של הרב מוצפי, אך בהחלט ראיתי מקום להבהיר שכנראה שמו"ר לא הבין כוונת השואל על הספר שהרי בספר אבן חי בפירוש נתן הסכמה לדבר כזה ושיבח את הרב המחבר (הרב אשר בן חיים) וא"כ גם ספר זה כנראה שיסכים לו אם יראה אותו. מו"ר חשב שבתוך דברי הבן איש חי שינו. (ויש כאלה ספרים).
 
מהמעיינים שהספיקו לראות ספר זה
האם יש אותו בחנויות בבני ברק?

האם מישהו ראה מקום שציינו שמרן חזר בו מהליכות עולם וכתב אחרת את ההלכה?
מפני הכבוד עברתי מעט על הספר הנפלא הנ"ל, והעתקתי לכת"ר כמה אחדים שראיתי בעוברי אחת הנה ואחת הנה:

א. הליכו"ע ח"א עמ' רלב, וחזר בו בחזו"ע פורים עמ' קיד, בענין אמירת על הנסים במקום מסופק.

ב. בענין י"ג מדות בפתיחת ההיכל שחזר בו הרב כמה פעמים.

ג. בענין תענית בכורות עי' בהליכו"ע פרשת צו אות כו, וחזר בו בחזו"ע פסח עמ' רטו

ד. בהליכו"ע שם אות ל כתב שמספיק כזית וחזר בו בחזו"ע יו"ט עמ' רעו.
 
ולגבי מה שכתבו הרבנים הנכבדים לעיל מדברי הגרב"צ מוצפי, ראיתי את ההסכמה הנלהבת של הרב סופר לספר, ואם היה בעיה חושבני שהוא הראשון שאמור לדעת על זה בגודל בקיאותו מלבד קירבתו המשפחתית לבא"ח...
 
יש ספרים מעין אלו שנקראים בן איש חי עם פירוש "אבן חי", כמדומני חמישה חלקים.
ד' חלקים.
ויצא רק על בראשית שנה א' ושנה ב' וכן שמות שנה א' וויקרא שנה א'.

להוצאת השאר כמדומה שהוא זקוק לתורם.

ספר אבן חי שונה מהנזכר כאן באשכול. הוא מורכב מציוני אשר שם הוא מציין בקצרה למקורות הבן איש חי. ואבן חי בו הוא דן בארוכה בדברי הבן איש חי ומאריך ומפלפל כיד ה' הטובה עליו.

ובע"ה שיזכה לברך על המוגמר.

[אבל אין הוא מציין לכל הדעות של הפוסקים[האחרונים הנ"ל] רק דן בעיקר בדברי הבן איש חי ומקורותיו וכן מביא רבות דעת הגר"ע זצ"ל].

יש עוד הוצאה, בן איש חי המבואר 5 חלקים.
שנכתב על הכל וסגנון דומה לאבן חי רק שם לחלק המורחב קרא באר חיים ולמראה מקומות ציוני יוסף. הוא יותר קצרן גם בהרחבות שלו אבל אצלו זה 5 חלקים על הכל בניגוד לאבן חי שככל הנראה יהיה בסופו 10 כרכים.

אבל גם בבן איש חי המבואר לא נראה לי שמציין לכל השיטות הנזכרות בהוצאה של האשכול הזה כמו כן לפי הדוגמא שמשווה מכל כתבי הבן איש חי ומתלמידיו ועוד ועוד עשה דבר גדול מאוד אשריו ואשרי חלקו.
 
נערך לאחרונה:
ד' חלקים.
ויצא רק על בראשית שנה א' ושנה ב' וכן שמות שנה א' וויקרא שנה א'.

להוצאת השאר כמדומה שהוא זקוק לתורם.

ספר אבן חי שונה מהנזכר כאן באשכול. הוא מורכב מציוני אשר שם הוא מציין בקצרה למקורות הבן איש חי. ואבן חי בו הוא דן בארוכה בדברי הבן איש חי ומאריך ומפלפל כיד ה' הטובה עליו.

ובע"ה שיזכה לברך על המוגמר.

[אבל אין הוא מציין לכל הדעות של הפוסקים[האחרונים הנ"ל] רק דן בעיקר בדברי הבן איש חי ומקורותיו וכן מביא רבות דעת הגר"ע זצ"ל].

יש עוד הוצאה, בן איש חי המבואר 5 חלקים.
שנכתב על הכל וסגנון דומה לאבן חי רק שם לחלק המורחב קרא באר חיים ולמראה מקומות ציוני יוסף. הוא יותר קצרן גם בהרחבות שלו אבל אצלו זה 5 חלקים על הכל בניגוד לאבן חי שככל הנראה יהיה בסופו 10 כרכים.

אבל גם בבן איש חי המבואר לא נראה לי שמציין לכל השיטות הנזכרות בהוצאה של האשכול הזה כמו כן לפי הדוגמא שמשווה מכל כתבי הבן איש חי ומתלמידיו ועוד ועוד עשה דבר גדדול מאוש אשריו ואשי חלקו.
כמדומני שראיתי באחת הפעמים שהייתי בבית מרן רבינו זיע"א (אחרי פטירת מרן זיע"א, לא זכיתי בחייו) לראות ספרים אלו בספרייתו. וגם מצויין הוא בקלסר של שמות הספרים (שמרן לא השתמש בו מעולם, אלא שאמר "דחילאק" לספרן שהיה לוקח לו זמן לחפש את הספרים בספרייה, כי מרן לא היה יכול כבר לקום ולטרוח להביא אותם) [בעבר היה ורוד, ומהפעם האחרונה נכון לעתה שהייתי עבר לקלסר כחול...]
 
מפני הכבוד עברתי מעט על הספר הנפלא הנ"ל, והעתקתי לכת"ר כמה אחדים שראיתי בעוברי אחת הנה ואחת הנה:

א. הליכו"ע ח"א עמ' רלב, וחזר בו בחזו"ע פורים עמ' קיד, בענין אמירת על הנסים במקום מסופק.

ב. בענין י"ג מדות בפתיחת ההיכל שחזר בו הרב כמה פעמים.

ג. בענין תענית בכורות עי' בהליכו"ע פרשת צו אות כו, וחזר בו בחזו"ע פסח עמ' רטו

ד. בהליכו"ע שם אות ל כתב שמספיק כזית וחזר בו בחזו"ע יו"ט עמ' רעו.
תודה רבה יש''כ
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון