בס"ד יצא לאור הספר "וימצא דודאים" - פסקי הפשט כנגד הקבלה

[תורת ארם צובה]

בחלק מהמקומות זה ודאי הוראה למעשה.
כמדומני שהעליתי באחד האשכולות מאמר עם רשימה של לפחות 20 מקומות שהחיד"א ז''ל חולק על מרן ז''ל למעשה, ואין זה מחמת אריז"ל, ברכות, וכיוצ"ב. ואיני מוצא האשכול כעת.
ובדעת הבא"ח שספרו הוא הלכות פסוקות מה שדרש לציבור כיצד לנהוג, ודאי א"א לומר שדבריו הם רק להלכה ולא למעשה.

אשמח לראות את הרשימה.

 

[תורת ארם צובה]

כת"ר יוכל להביא עוד קצת דוגמא מתוך הספר?

ניתן לרכוש בחנויות אור החיים, ספריה ספרדית ועוד.

 

[מוישי ס"ט]

להוי ידוע כי ידי"נ מר דיינא וראש הכולל הגאון הרב @תורת ארם צובה שליט"א הוא מתלמידיו המובהקים של מרן שליט"א
אשר סמך שני ידיו עליו, ומכבדו ומעריכו מאד מאד!
יה"ר שהקב"ה יתן לו כח ובריאות להמשיך להפיץ תורה בכל העולם בתורה שבכתב ובע"פ מתוך בריאות איתנה ונהורא מעלייא אמכי"ר.
חזק ואמץ!

 

[דרופתקי דאורייתא]

מרן החיד"א כותב גם בהרבה מקומות שקיבלנו הוראות מרן הבית יוסף, אז איך זה מסתדר עם המקומות שהביא לחלוק עליו?

אני מוכן כמעט להתערב על כל פוסק שתביא [אני לא אומר כולל יביע אומר... כי איני רוצה להיכנס לפוסקי זמנינו] שכתב ש"קיבלנו הוראות מרן", שהוא עצמו חולק על מרן ז"ל במקומות אחרים (לא לוקח אחריות, אבל זה בדוק אצלי ברובא דרובא)
אפשר לדחוק תירוץ נקודתי כאן ושם אבל יש את הרוב ויש את המבט הכללי של הגישה של כל הפוסקים הספרדים (להוציא חלק מהתוניסאים, שזה סיפור אחר לגבי ג'רבא וכו' וכבוד ה' הסתר דבר)

 

[יוסף חיים הלוי]

[אני לא אומר כולל יביע אומר... כי איני רוצה להיכנס לפוסקי זמנינו]

למשל


והרי קיבלנו הוראות מרן אפילו שאלף פוסקים חולקים עליו, ולדעת מרן אסור להניח תפילין.
בשיעור השבועי לפני כמה שנים התייחס מרן שליט"א לזה ואמר ששאלת את מרן זצ"ל על פתגמא דנא ואמר לו [איני זוכר כעת את המילים בדיוק אלא בערך] שלא בכל מקום עושים כמרן. איך יהיה קרקפתא דלא מנח תפילין יום אחד.

 

[דרופתקי דאורייתא]

בשיעור השבועי

אולי הרב @בנימין לוריא יביא את הציטוט המדוייק?

 

[בנימין לוריא]

בעלון של בשלח תשפ"א כתב:

 

[תלמיד מר"ן]

והרי קיבלנו הוראות מרן אפילו שאלף פוסקים חולקים עליו, ולדעת מרן אסור להניח תפילין.
בשיעור השבועי לפני כמה שנים התייחס מרן שליט"א לזה ואמר ששאלת את מרן זצ"ל על פתגמא דנא ואמר לו [איני זוכר כעת את המילים בדיוק אלא בערך] שלא בכל מקום עושים כמרן. איך יהיה קרקפתא דלא מנח תפילין יום אחד.

מחילה זה לא נגד מרן, מרן לא כתב שיניח עם ברכה
מה שפסק להניח בלי ברכה זה לחשוש לאחרונים שתמהו על מרן השו"ע וראה עוד בהליכו"ע ח"א עמ' ל

 

[פשוט]

מחילה זה לא נגד מרן,

לשון מרן ז''ל: "ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין לו להניחם אחר כך"

 

[תלמיד מר"ן]

לשון מרן ז''ל: "ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין לו להניחם אחר כך"

כבר כתב מרן שליט"א ליישב הקושיא הנ"ל
עיין בעין יצחק ח"ג עמ' תקסג
וראה עוד במעתיקי השמועה עמ' תר

 

[יוסף חיים הלוי]

בעלון של בשלח תשפ"א כתב:

בשיעור עצמו הוא אמר דברים יותר חריפים ונוקבים שלא קיבלנו הוראות מרן בכל מקום או משהו דומה.
אם תוכל תציין את השיעור ואת הקישור לדקה שבה דיבר זאת ושכמ"ה

כבר כתב מרן שליט"א ליישב הקושיא הנ"ל
עיין בעין יצחק ח"ג עמ' תקסג
וראה עוד במעתיקי השמועה עמ' תר

היישובים שאמר בעלון הנ"ל הם צ"ע.
ביישוב הראשון - זה ממש תרתי דסתרי בדבר אחד, שלענין ערבית חשיב שהתפלל לאחר הפלג, ולענין תפילין נקרא שלא התפלל ערבית וברכתו לבטלה ולכן יכול להניח תפילין. והמעיין יראה שאחהמ"ר א"א להבין דבר זה.
ביישוב השני - כתב ואמר שאה"נ לא קיבלנו הוראות מרן בכה"ג. וזה מה שציינתי.

 

[תלמיד מר"ן]

ביישוב הראשון - זה ממש תרתי דסתרי בדבר אחד, שלענין ערבית חשיב שהתפלל לאחר הפלג, ולענין תפילין נקרא שלא התפלל ערבית וברכתו לבטלה ולכן יכול להניח תפילין.

הוא גם כתב שבהגלות לנו דברי מהרי"ל שכותב שכן להניח אולי מרן היה חוזר בו
וראה עוד בילקוט טהרה עמ' תמג מה שכתב מרן שליט"א בעניין אשה שהתפללה ערבית וטרם שקעה החמה שיכולה להפסיק
ושם בהערה ודון מיניה

 

[יוסף חיים הלוי]

הוא גם כתב שבהגלות לנו דברי מהרי"ל שכותב שכן להניח אולי מרן היה חוזר בו

אה"נ זה תירוץ טוב ויפה.
אבל בשיעור אמר שמרן אמר לו את התירוץ השני הנ"ל שלא בכל מקום עושים כמרן וכו', ועל זה אנו דנים.

 

[פשוט]

הצג קובץ מצורף 24223
הוא גם כתב שבהגלות לנו דברי מהרי"ל שכותב שכן להניח אולי מרן היה חוזר בו
וראה עוד בילקוט טהרה עמ' תמג מה שכתב מרן שליט"א בעניין אשה שהתפללה ערבית וטרם שקעה החמה שיכולה להפסיק
ושם בהערה ודון מיניה

היכן תשובת מהרי"ל הנזכרת?

 

[בנימין לוריא]

אם תוכל תציין את השיעור ואת הקישור לדקה שבה דיבר זאת ושכמ"ה

 

[מים עמוקים]

אני מוכן כמעט להתערב על כל פוסק שתביא [אני לא אומר כולל יביע אומר... כי איני רוצה להיכנס לפוסקי זמנינו] שכתב ש"קיבלנו הוראות מרן", שהוא עצמו חולק על מרן ז"ל במקומות אחרים (לא לוקח אחריות, אבל זה בדוק אצלי ברובא דרובא)
אפשר לדחוק תירוץ נקודתי כאן ושם אבל יש את הרוב ויש את המבט הכללי של הגישה של כל הפוסקים הספרדים (להוציא חלק מהתוניסאים, שזה סיפור אחר לגבי ג'רבא וכו' וכבוד ה' הסתר דבר)

אכן כמדומה שאין פוסק אשר לא נטה באיזה מקומות מדברי מרן אף מאלה שכתבו שקיבלנו הוראותיו
ומ"מ נראה שיש להבחין בין פוסקים אשר הייתה להם עמדה שיטתית בנושא והיינו שהיו להם כללים מתי לא פוסקים כמרן ובדרך כלל במקומות שלא פסקו כמוהו זה בהתאם לכלליהם לבין פוסקים שקצת יותר קשה להבין מדוע פסקו פעם כך ופעם כך
ועלו בדעתי כמה נקודות כלליות שדנו בהם הפוסקים אם פוסקים בהם כמרן
במקום חשש ברכה לבטלה אי אמרינן סב"ל
במקום שדברי מרן הם להוציא ממון אי אמרינן קים לי נגד מרן
אם יש פוסקים שמחמירים בדיני ערוה נגד מרן אם חוששים להם
ויש שכתבו שבפסח חיישינן לחומרא אפילו אם מרן מיקל
ויש שכתבו שכן הוא גם בדיני איסור והיתר
במקום מנהג דלא כמרן באם קדם המנהג למרן ובאם הונהג אחר מרן
אם מצינו בדברי הראשונים שלא ראם מרן היפך דעתו אי אמרינן דאם היה רואה לדבריהם היה חוזר בו
באופן שדברי המקובלים דלא כמרן הלכה כמי
אם קיבלנו רק הוראותיו שבשלחן ערוך או גם בבית יוסף או גם בתשובותיו ובכסף משנה
ובאגב זכורני שראיתי פעם באחד מספרי הגר"ע ואיני זוכר כרגע היכן שכתב דאזלינן בתר מרן אם לא שיש תיובתא מפורשת לדבריו
אשמח שאם יש בדעתו של אחד מחכמי הפורום עוד כללים מעין אלו שיכתבם

 

[ממרן עד מרן]

עדותו רק מקשה על דברי הגחיד"א ז''ל שפסק בעשרות מקומות דלא כמרן ז''ל, ואפילו במחלוקות שאינן קשורות לקבלה כלל.
איני מערער על פגישתם, אבל אולי שאל אותו בדרך וכל כיוצ"ב.
מלה"ד, למעיין אומר מול יביע אומר, ודאי שנתייחס ליבי"א ולא למעיין אומר, ואע"פ שאין חולק שבעל מעיין אומר היה מצוי הרבה במחיצת מו"ר ז''ל.
ואשר על כן הודאתו של הגאון הנאמ"ן שליט"א אינה מעלה ואינה מורידה מאומה, כי אין פקפוק על עצם המפגש, ועל תוכן הדברים.

מדברי החזו"א על דברי קבלת הוראות מרן- נוכל להבין את הפתרון.

וניווכח לדעת- שכמו יסודו סברו כל פוסקי וגאוני ספרד שכתבו שקיבלנו הוראות מרן, ואעפ"כ חלקו בהרבה מקומות, ולא רק במנהגים או בסב"ל.

וז"ל החזו"א חו"מ ליקוטים סי' א'​

"ואף שאנו נוהגים ע"פ השו"ע מ"מ אנו רגילין לנטות מהשו"ע מחמת שנטו אחרונים ז"ל בראיות נכונות לדעת חכמי דור ודור, ובכל הלכה אנו מוכרחים לעיין בכהרעת אחרונים, כי החכמה היא מכריעה בכל,

אלא כשהדבר שקול אנו נוטים אחרי מי שגדול, ובזה קבלנו הכרעת ב"י והרמ"א".

וביאור הדבר- שמושג קבלת הוראות מרן הוא לדברים שקולים, והיינו שיש מח' שקולה בראשונים וכד', דאז מה שפסק השו"ע אזלינן כוותיה וזה הקבלת הוראות

אך- על דברים שהמח' אינה שקולה אלא דיש עוד פוסקים ועוד ראשונים בהאי גוונא לא קיבלו עליהם הוראות השו"ע.

ובאמת- לפי יסודו כפו"פ, דכך למדו הרבה מגאוני ספרד שקיבלו הורואת מרן ואעפ"כ בהרבה פעמים החמירו כהרמ"א נגדו וכד', מפני זה- שכשהמח' אינה שקולה אלא יש הרבה שיטות אחרות בזה לא קיבלו הוראותיו.

 

[בדרכי האבות]

מדברי החזו"א על דברי קבלת הוראות מרן- נוכל להבין את הפתרון.

וניווכח לדעת- שכמו יסודו סברו כל פוסקי וגאוני ספרד שכתבו שקיבלנו הוראות מרן, ואעפ"כ חלקו בהרבה מקומות, ולא רק במנהגים או בסב"ל.

וז"ל החזו"א חו"מ ליקוטים סי' א'​

"ואף שאנו נוהגים ע"פ השו"ע מ"מ אנו רגילין לנטות מהשו"ע מחמת שנטו אחרונים ז"ל בראיות נכונות לדעת חכמי דור ודור, ובכל הלכה אנו מוכרחים לעיין בכהרעת אחרונים, כי החכמה היא מכריעה בכל,

אלא כשהדבר שקול אנו נוטים אחרי מי שגדול, ובזה קבלנו הכרעת ב"י והרמ"א".

וביאור הדבר- שמושג קבלת הוראות מרן הוא לדברים שקולים, והיינו שיש מח' שקולה בראשונים וכד', דאז מה שפסק השו"ע אזלינן כוותיה וזה הקבלת הוראות

אך- על דברים שהמח' אינה שקולה אלא דיש עוד פוסקים ועוד ראשונים בהאי גוונא לא קיבלו עליהם הוראות השו"ע.

ובאמת- לפי יסודו כפו"פ, דכך למדו הרבה מגאוני ספרד שקיבלו הורואת מרן ואעפ"כ בהרבה פעמים החמירו כהרמ"א נגדו וכד', מפני זה- שכשהמח' אינה שקולה אלא יש הרבה שיטות אחרות בזה לא קיבלו הוראותיו.

בדר"כ הב"י נסמך על רוב הפוסקים ועל הפוסקים היותר מובהקים כגון הרמב"ם והרי"ף וכו' ובד"כ הרמ"א חש לפוסקים יחידים ואחריו ואחריהם נמשכו חכמי ספרד.
לשינוי מפסקי השו"ע יש הרבה סיבות ואי אפשר לומר כלל אחד כי הוא דבר המתמשך על פני מאות שנים, אמנם מה שכן ברור נטיה קלה בסוף תשפיע לשינוי כולל כדרכו של עולם.
ובשורש הדברים כללי הפסיקה של האשכנזים היא שונה מהספרדים כמו שיצא חוצץ המהר"ם אלאשקר על דברי מהר"י קולון שהלכה כבתראי.

 

[פשוט]

מדברי החזו"א על דברי קבלת הוראות מרן- נוכל להבין את הפתרון.

וניווכח לדעת- שכמו יסודו סברו כל פוסקי וגאוני ספרד שכתבו שקיבלנו הוראות מרן, ואעפ"כ חלקו בהרבה מקומות, ולא רק במנהגים או בסב"ל.

וז"ל החזו"א חו"מ ליקוטים סי' א'​

"ואף שאנו נוהגים ע"פ השו"ע מ"מ אנו רגילין לנטות מהשו"ע מחמת שנטו אחרונים ז"ל בראיות נכונות לדעת חכמי דור ודור, ובכל הלכה אנו מוכרחים לעיין בכהרעת אחרונים, כי החכמה היא מכריעה בכל,

אלא כשהדבר שקול אנו נוטים אחרי מי שגדול, ובזה קבלנו הכרעת ב"י והרמ"א".

וביאור הדבר- שמושג קבלת הוראות מרן הוא לדברים שקולים, והיינו שיש מח' שקולה בראשונים וכד', דאז מה שפסק השו"ע אזלינן כוותיה וזה הקבלת הוראות

אך- על דברים שהמח' אינה שקולה אלא דיש עוד פוסקים ועוד ראשונים בהאי גוונא לא קיבלו עליהם הוראות השו"ע.

ובאמת- לפי יסודו כפו"פ, דכך למדו הרבה מגאוני ספרד שקיבלו הורואת מרן ואעפ"כ בהרבה פעמים החמירו כהרמ"א נגדו וכד', מפני זה- שכשהמח' אינה שקולה אלא יש הרבה שיטות אחרות בזה לא קיבלו הוראותיו.

יתכן, צריך לבדוק כל מחלוקת ומחלוקת.

 

[בדרכי האבות]

מחילה זה לא נגד מרן, מרן לא כתב שיניח עם ברכה
מה שפסק להניח בלי ברכה זה לחשוש לאחרונים שתמהו על מרן השו"ע וראה עוד בהליכו"ע ח"א עמ' ל

יש עוד הרבה דברים שהם נגד מרן...
דוגמא אחת הביא מכיון שהאשכול עוסק בקבלה נגד פשט הרי השו"ע בעשרות מקומות פסק שחכמי הקבלה מכריעים נגד חכמי הפשט (כמובן לא נגד ש"ס)