• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

בס"ד יצא לאור הספר "וימצא דודאים" - פסקי הפשט כנגד הקבלה

מרן החיד"א כותב גם בהרבה מקומות שקיבלנו הוראות מרן הבית יוסף, אז איך זה מסתדר עם המקומות שהביא לחלוק עליו?
קושיה מצוינת. אין לי תשובה. ואני ימתין לגחיד"א ז''ל שאחר תחיית המתים יבוא ויתרצנה.
החיד"א סובר שקיבלנו הוראות מרן בתורת ספק לכן אפשר להחמיר נגד מרן.
 
[איני זוכר כעת את המילים בדיוק אלא בערך]
שלח לי חבר:
זו לשון [מלה במלה] הרשל''צ הרב יצחק יוסף שליט''א בשיעור בלוין קיץ תשע''ה: הרב בזמנו לפני 30 שנה הסביר לי, קשה מאד לשמוע למרן בדבר הזה, שאדם יחשב קרקפתא דלא מנח תפילין, לא שומעים למרן בדבר כזה, לכן אנחנו עושים שלא כדעת מרן. כמו שלגבי סומא שלפי דעת מרן לא עולה לס''ת, ויש קהילות שנוהגים שסומא עולה לס''ת, לא חייבים לשמוע למרן בדברים כאלו שאדם יפקיע מעצמו תורה כל ימי חייו, לא שומעים למרן. אז גם כאן איך אני יכול יום שלם יעבור עלי בלי להניח תפילין, לכן לא שומעים למרן. זה אמר לי מרן לפני 30 שנה. עכ''ל. וכונתו למש''כ מרן בסימן ל' [סעיף ה] שאם התפלל ערבית מבעוד יום ואח''כ נזכר שלא הניח תפילין אינו מניח תפילין עכ"ד.

והדברים מבהילים.
 
שלח לי חבר:
זו לשון [מלה במלה] הרשל''צ הרב יצחק יוסף שליט''א בשיעור בלוין קיץ תשע''ה: הרב בזמנו לפני 30 שנה הסביר לי, קשה מאד לשמוע למרן בדבר הזה, שאדם יחשב קרקפתא דלא מנח תפילין, לא שומעים למרן בדבר כזה, לכן אנחנו עושים שלא כדעת מרן. כמו שלגבי סומא שלפי דעת מרן לא עולה לס''ת, ויש קהילות שנוהגים שסומא עולה לס''ת, לא חייבים לשמוע למרן בדברים כאלו שאדם יפקיע מעצמו תורה כל ימי חייו, לא שומעים למרן. אז גם כאן איך אני יכול יום שלם יעבור עלי בלי להניח תפילין, לכן לא שומעים למרן. זה אמר לי מרן לפני 30 שנה. עכ''ל. וכונתו למש''כ מרן בסימן ל' [סעיף ה] שאם התפלל ערבית מבעוד יום ואח''כ נזכר שלא הניח תפילין אינו מניח תפילין עכ"ד.

והדברים מבהילים.
מוצ"ש בחוקותי תשע"ה. [45:40]. (אולם ראה מה שדיבר במוצ"ש בהר תשע"ה). [53:30 עד 57:36].
 
שלח לי חבר:
זו לשון [מלה במלה] הרשל''צ הרב יצחק יוסף שליט''א בשיעור בלוין קיץ תשע''ה: הרב בזמנו לפני 30 שנה הסביר לי, קשה מאד לשמוע למרן בדבר הזה, שאדם יחשב קרקפתא דלא מנח תפילין, לא שומעים למרן בדבר כזה, לכן אנחנו עושים שלא כדעת מרן. כמו שלגבי סומא שלפי דעת מרן לא עולה לס''ת, ויש קהילות שנוהגים שסומא עולה לס''ת, לא חייבים לשמוע למרן בדברים כאלו שאדם יפקיע מעצמו תורה כל ימי חייו, לא שומעים למרן. אז גם כאן איך אני יכול יום שלם יעבור עלי בלי להניח תפילין, לכן לא שומעים למרן. זה אמר לי מרן לפני 30 שנה. עכ''ל. וכונתו למש''כ מרן בסימן ל' [סעיף ה] שאם התפלל ערבית מבעוד יום ואח''כ נזכר שלא הניח תפילין אינו מניח תפילין עכ"ד.

והדברים מבהילים.

מובן לבד שזה דבר חריג שלכן נוטים בזה מפסקי מרן, כדי שלא יחשב קרקפתא דלא מנח תפילין. לא סתם אלא בגלל שיש סיבה גדולה בזה. וכיו"ב לענין סב"ל נגד מרן, לחומר איסור ברכה לבטלה שהוא מדאו' [אגב שמרן החיד"א הוא זה שחידש זאת שעושים סב"ל נגד מרן].

יש תשובות לכל דבר, קבלנו הוראות מרן זה כלל ברזל!!! רק יש דברים בודדים שנוטים מדעתו של מרן ע"פ כללי הפסיקה, ולכל דבר כזה יש הסבר מפורט! תעבור בבקשה על עין יצחק ח"ג כללי קבלת הוראות מרן, ועל ספר מעתיקי השמועה. ואז תאמר לנו אם יש לך עדיין קושיות.

והדברים פשוטים וברורים, הכל כתוב בספריו של מרן, אין טעם להקשות ולדון ולהתווכח על דברים כגון זה שכתובים במפורש ועונים על השאלות. יש כללי הפסיקה!
 
נערך לאחרונה:
אתה מבין הרי לבד שזה דבר חריג שלכן נוטים בזה מפסקי מרן, כדי שלא יחשב קרקפתא דלא מנח תפילין. לא סתם אלא בגלל שיש סיבה גדולה בזה. וכיו"ב לענין סב"ל נגד מרן, לחומר איסור ברכה לבטלה שהוא מדאו' [אגב שמרן החיד"א הוא זה שחידש זאת שעושים סב"ל נגד מרן].

יש תשובות לכל דבר, קבלנו הוראות מרן זה כלל ברזל!!! רק יש דברים בודדים שנוטים מדעתו של מרן ע"פ כללי הפסיקה, ולכל דבר כזה יש הסבר מפורט!
כל פוסק מחליט לעצמו מהם הדברים 'הבודדים' שחולקים על מרן, וממילא אין להקשות לא על החיד"א ולא על הבא"ח.
אפשר לומר שהרב עובדיה חלק על מרן 'רק' ב2 אחוז, החיד"א ב7 אחוז והבא"ח ב15 אחוז.
כולם קיבלו הוראות מרן 'בכללי'. רובו ככולו. ותשקוט הארץ
 
לכאו' כוונת מרן היא שלא יפקיע מעצמו את מצות דאו' של תפילין ויחשב כקרקפתא כו'.
מדבר על סומא, ולא על תפילין.
מתוך העלון של ויחי תשע"ה:
הצג קובץ מצורף 24241
עכשיו בסדר?
כן מצוין, יישר כח.
לא צריך להיתפס בדקדוקי עניות...
חבל שאתה עושה פרשנות שאינה נכונה. שאלתי לתומי, מחמת שלא הבנתי, ולא ידעתי שישנה מצוות עליה לתורה. וגם כעת אין ברור לי מקורה.
 
כל פוסק מחליט לעצמו מהם הדברים 'הבודדים' שחולקים על מרן, וממילא אין להקשות לא על החיד"א ולא על הבא"ח.
אפשר לומר שהרב עובדיה חלק על מרן 'רק' ב2 אחוז, החיד"א ב7 אחוז והבא"ח ב15 אחוז.
כולם קיבלו הוראות מרן 'בכללי'. רובו ככולו. ותשקוט הארץ
יתכן. אני יודע שיש כללי הפסיקה מגדולי רבותינו בענין זה. מרן שליט"א חיבר על זה ספר שלם עב כרס, עין יצחק ח"ג.
[אגב, מקודם כנראה התבלבלתי בינך לבין משתמש אחר שעשה סתירות בדברי הפוסקים, ולכן כתבתי שאולי עכשיו תעשה סתירה בילקו"י... אבל מחקתי את זה כי כנראה זה היה משתמש אחר שכתב כן ולא אתה].
 
השאלה למה ראה להחליט בעצמו בכל מקום שחולק, למה חולק.
מה הכללים בזה?
עיקרי הדברים כמדומני כתב החזו"א באגרותיו, שכל פוסק יש לו את 'המושכל ראשון שלו', ולפ"ז הוא בונה את הפסק, ולכן החזו"א כתב שהוא לא רוצה להתוכח עם אחרים בלימוד כיון שזה לא יעזור [כפי שאכן רואים שאף אחד לא משתכנע אף פעם מויכוחים].

אם פוסק לומד סוגיא ונראה לו שלא כמרן בענין זה - הוא ימצא וימציא כללים [עד כמה שזה נשמע לא כ"כ נעים..] למה כאן לא קיבלנו הוראות מרן, למרות שאף אחד לפניו לא כתב כן, ודוק היטב כי נכון הוא.
 
יש לזה מקור בדברי החיד"א?
יעויין בחיד"א שו"ת חיים שאל סי' ט"ו דכתב בזה"ל.

"ולא מבעיא לדידן בני ארעא קדישא דנקטינן כמרן וקיבלנו הוראותיו אלא דבאיסור והיתר חוששין על הרוב לכתחילה לדברי מור"ם". [היינו הרמ"א]

למדת מלשונו- דתוך כדי דיבור שכותב שקיבלנו הוראות מרן, מיד מוסיף באותו נשימה דבאיסור והיתר חוששים לרמ"א.

דעל כרחך- שמושג קבלת הוראות מרן זה לא תורת ודאי, ולכן הוא חושש על הרוב באיסור והיתר לדברי הרמ"א.

ובעצם- אם נקביל את דברי החיד"א למה שכתבנו לעיל [עיין בשרשור למעלה] בשם החזו"א זה יראה אותו יסוד, אלא שכל אחד ניסח את זה כלשונו וכל אחד הגדיר זאת בצורה אחרת, אך עם אותה כוונה.

שקבלת הוראות מרן זה לא קבלה החלטית
 
החיד"א סובר שקיבלנו הוראות מרן בתורת ספק לכן אפשר להחמיר נגד מרן.
האמת היא שגם מרן זיע"א כתב כן להדיא ביביע אומר ח"ט סי' ק"ה סוף אות ג'- דקבלת הוראות מרן היא מתורת ספק ולכן עושים ספק ספיקא נגד מרן.

אולם מרן הראשל"צ שליט"א- בספרו הבהיר עין יצחק ח"ג [מהדו' תשע"ד] עמ' ק"ו- כתב דכוונת מרן האבא היא רק כלפי ספק ספיקא בלבד.

ולפי יסוד זה- י"ל שאם אנו רואים חכמים שכתבו שקבלנו הוראות מרן, ואעפ"כ יש מקומות שפסקו דלא כמרן ולא רק בספק ספיקא.
י"ל- שהם למדו דקבלת הוראות מרן היא מתורת ספק לא רק על ספק ספיקא ולכן יש דברים שפסקי דלא כמרן.

דזה יהיה המח'- דדעת מרן זיע"א וכן מרן שליט"א דרק כלפי ספק ספיקא הקבלה היא מתורת ספק,
אך שאר החכמים- שרואים שהרבה מקומות אזלו דלא כמרן ולא רק בספק ספיקא י"ל דנקטו שהקבלה היא מתורת ספק באופן כללי ולא רק בספק ספיקא ולכן חלקו בהרבה מקומות על השו"ע אע"פ שכתבו שקבלנו הוראותיו
 
נערך לאחרונה:
אולם מרן הראשל"צ שליט"א- בספרו הבהיר עין יצחק ח"ג [מהדו' תשע"ד] עמ' ק"ו- כתב דכוונת מרן האבא היא רק כלפי ספק ספיקא בלבד.
לא כ"כ זכיתי להבין פשרה זו, אם קבלנו אז קבלנו מוחלט, אם עושים ס"ס הרי שלא קבלנו.
 

נושאים דומים בפורום

חזור
חלק עליון