עיין שם היטב בחזו"ע ובהערות, ויוצא ברור שהתיר לברך לאו דווקא על קפה במפעל, אלא אפילו היום בשקית בבית של הקפה אם אתה נוטלו כדי להריח בו ונהנה מהריח, תברך הנותן ריח טוב בפירות.
ועכ"פ לנדון דידן השאלה היא לא באופן שמריחים את השמן בבקבוק שזה וודאי יש לו עיקר, אלא באופן שהריח שמריחים הוא רק מהאדים, ודנו האם האדים מוגדרים כעיקר, ולפענ"ד אכן המסקנא שכל עוד האדים נמצאים כאן וניכרים (באופן שלדוגמא אם תשים יד היא תתרטב) מברכים.
עיין שם היטב בחזו"ע ובהערות, ויוצא ברור שהתיר לברך לאו דווקא על קפה במפעל, אלא אפילו היום בשקית בבית של הקפה אם אתה נוטלו כדי להריח בו ונהנה מהריח, תברך הנותן ריח טוב בפירות.
כמדומני שהוא התכוון לומר שאפי' על קפה במפעל (ולא בדווקא), היינו לא רק על קפה רגיל שיש לו עיקר שיכול לברך, אלא גם על קפה במפעל שהוא מריח רק את האדים ולא את הקפה עצמו, גם עליו יכול לברך.