יאיר יחזקאל
Active member
בס"ד
בילקוט יוסף ברכות על סימן קסז' סעיף ו', גבי אם דיברו שאר מסובים אחרי שאכל הבוצע מן הפת, כתב הראשל"צ שליט"א למעשה כהרמ"א שם, שאע"פ שהם טרם טעמו מן הפת אינם חוזרים לברך שכבר יצאו בברכת הבוצע, דסב"ל (והוא מהאו"ז והרוקח).
ולמטה בהערות הביא שהבן איש חי ג"כ פסק כך והשיג עליו מרן זצ"ל מכה"ח שכתב לברך כדעת מרן השו"ע, דכיוון שהם אינם בירכו אלא כיוונו לצאת בברכת הבוצע לא הוי כ"כ ספק ברכות.
וכתב ע"ז הראשל"צ: 'ולי נראה דגם השומע ומכוין לצאת הוי כאילו בירך בעצמו דשומע כעונה, ואם מברך שנית הוי ברכה לבטלה וכו''. ומבואר שחולק על אביו זצ"ל.
ונאמר לי בכולל שכבוד הרב הגאון אמר לאחר פטירת מרן זצ"ל שכל מקום שנמצא שהוא חולק על אביו יש "למחוק דבריו ולנהוג כאביו", האם נכון הדבר?
בילקוט יוסף ברכות על סימן קסז' סעיף ו', גבי אם דיברו שאר מסובים אחרי שאכל הבוצע מן הפת, כתב הראשל"צ שליט"א למעשה כהרמ"א שם, שאע"פ שהם טרם טעמו מן הפת אינם חוזרים לברך שכבר יצאו בברכת הבוצע, דסב"ל (והוא מהאו"ז והרוקח).
ולמטה בהערות הביא שהבן איש חי ג"כ פסק כך והשיג עליו מרן זצ"ל מכה"ח שכתב לברך כדעת מרן השו"ע, דכיוון שהם אינם בירכו אלא כיוונו לצאת בברכת הבוצע לא הוי כ"כ ספק ברכות.
וכתב ע"ז הראשל"צ: 'ולי נראה דגם השומע ומכוין לצאת הוי כאילו בירך בעצמו דשומע כעונה, ואם מברך שנית הוי ברכה לבטלה וכו''. ומבואר שחולק על אביו זצ"ל.
ונאמר לי בכולל שכבוד הרב הגאון אמר לאחר פטירת מרן זצ"ל שכל מקום שנמצא שהוא חולק על אביו יש "למחוק דבריו ולנהוג כאביו", האם נכון הדבר?
