שפתים יישק משיב דברים נכוחים. ולוואי ויהיו על אוזן קשבת.
דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?
- Thread starter ראובן יוסף מיארה
- תאריך התחלה
- צופים 19
לא ברור לי מה הביא את דעת האורל״צ בח״ג, ידוע שאחרי ח״ב כל מה שנכתב זה מתלמידיו. ולא נדע באיזה דרך לימד האורל״צ זאת לתלמידיו שהם בחרו לומר שכך הפסק.
עיינתי בדברי החכם יקותיאל ואבוא העי'ר בדבריו בקצרה, ודי בזה לחכימא.
א. מה שהניח שם שהרמב"ם פליג על רש"י וס"ל שמעין שבע נתקנה מפני סכנה טבעית ולא סגולית (מזיקין), זאת מנ"ל הרי כדברי רש"י מבואר בגאונים ובכל הראשונים (למעלה מ30), ואפושי פלוגתא לא מפשינן, ואין לומר דהרמב"ם לא מאמין במציאות השדים, וכבר דחה כן ביבי"א. עוד בה שהדרישה כתב שמפני אויבים הוא כבר מוגן בכל שבת וממילא בהכרח כרש"י.
ב. מה שלמד מסתימת הרמב"ם, כבר דחה ביבי"א שדרכו להעתיק דברי הש"ס כמבואר בפוס'.
ג. וכן יש לדחות מה שלמד מסתימת הרי"ף והרא"ש כנ"ל, וגם שא"א לומר כדבריו שהרי הטור כתב כדברי רנ"ג, וידוע שהוא אינו סוטה כמעט מד' אביו,
ד. וכן מ"ש שמהראשונים מבואר שאי"ז ברכה לבטלה אלא שנמנעו מלאמרה, ולמד כן מלשון המאירי ועוד. אולם בריטב"א ובצדה לדרך ובעוד הרבה ראשונים מבואר להדיא שהוא "איסור", וכ"מ ברדב"ז, פמ"ג, לבוש ועוד ועוד. וכו"ז העלים מעיני הקורא.
ה. גמ"ש בד' הרמ"ע מפאנו שדעתו שיש לומר, אי"ז נכון, שכתב שאם אומר "שפיר דמי" [למנהגנו שאומרים הלל], והיינו שנהג כשורה ולא אשה איסור, אולם הוא מעולם לא חייב לאמרה, ואדרבה כתב שאין לה צורך.
ו. מ"ש שלא פלוג בין השבתות, הוא סברא תמוהה שהכא מעולם לא נתקנה כמבואר בריטב"א וברדב"ז פמ"ג לבוש ועוד. ופשוט.
ז. מ"ש בשם הגר"ד קוק שהשו"ע לא הכריע בסכינא חריפא, בפתה"ד כתב להדיא שהכריע "בסכינא חריפא".
ח. מ"ש שדעת הרב עזרא עטיה לאמרה, אינו נכון, ואדרבה באור לציון מבואר איפכא, וכ"כ הג"ר עזרא מנצור, וביחו"ד ח"א ועוד.
ט. מ"ש מהגר"ד קוק שפשוט שהרש"ש קאי לפי הסוד וכיסה מעניניו, לא הבנתי מהיכא פשיט"ל, ואדרבה הרב האג"ן והרב היר"א נאמני הרש"ש הבינו לא כן.
י. ומ"ש שכ"א ינהג כמנהגו, תמוה שגם אי נימא דאיכא פלוגתא שקולה מדוע לא נחוש לסב"ל, וכ"ש שרוב מניין ורוב בניין פסקו שאין לאמרה, ולדעתם המברך פוגע באיסור ברכה לבטלה ביום הגדול הזה, ואף מזיק שכביכול אינו מאמין בהשגחת היום הגדול הזה כמ"ש הפתה"ד.
כו"ז הוא בקצי'ר האומ'ר, ויש עוד בקולמוס הלב להאריך הרבה על דבריו, וכן על דרכו של אותו חכם, ועוד חזון למועד.
א. מה שהניח שם שהרמב"ם פליג על רש"י וס"ל שמעין שבע נתקנה מפני סכנה טבעית ולא סגולית (מזיקין), זאת מנ"ל הרי כדברי רש"י מבואר בגאונים ובכל הראשונים (למעלה מ30), ואפושי פלוגתא לא מפשינן, ואין לומר דהרמב"ם לא מאמין במציאות השדים, וכבר דחה כן ביבי"א. עוד בה שהדרישה כתב שמפני אויבים הוא כבר מוגן בכל שבת וממילא בהכרח כרש"י.
ב. מה שלמד מסתימת הרמב"ם, כבר דחה ביבי"א שדרכו להעתיק דברי הש"ס כמבואר בפוס'.
ג. וכן יש לדחות מה שלמד מסתימת הרי"ף והרא"ש כנ"ל, וגם שא"א לומר כדבריו שהרי הטור כתב כדברי רנ"ג, וידוע שהוא אינו סוטה כמעט מד' אביו,
ד. וכן מ"ש שמהראשונים מבואר שאי"ז ברכה לבטלה אלא שנמנעו מלאמרה, ולמד כן מלשון המאירי ועוד. אולם בריטב"א ובצדה לדרך ובעוד הרבה ראשונים מבואר להדיא שהוא "איסור", וכ"מ ברדב"ז, פמ"ג, לבוש ועוד ועוד. וכו"ז העלים מעיני הקורא.
ה. גמ"ש בד' הרמ"ע מפאנו שדעתו שיש לומר, אי"ז נכון, שכתב שאם אומר "שפיר דמי" [למנהגנו שאומרים הלל], והיינו שנהג כשורה ולא אשה איסור, אולם הוא מעולם לא חייב לאמרה, ואדרבה כתב שאין לה צורך.
ו. מ"ש שלא פלוג בין השבתות, הוא סברא תמוהה שהכא מעולם לא נתקנה כמבואר בריטב"א וברדב"ז פמ"ג לבוש ועוד. ופשוט.
ז. מ"ש בשם הגר"ד קוק שהשו"ע לא הכריע בסכינא חריפא, בפתה"ד כתב להדיא שהכריע "בסכינא חריפא".
ח. מ"ש שדעת הרב עזרא עטיה לאמרה, אינו נכון, ואדרבה באור לציון מבואר איפכא, וכ"כ הג"ר עזרא מנצור, וביחו"ד ח"א ועוד.
ט. מ"ש מהגר"ד קוק שפשוט שהרש"ש קאי לפי הסוד וכיסה מעניניו, לא הבנתי מהיכא פשיט"ל, ואדרבה הרב האג"ן והרב היר"א נאמני הרש"ש הבינו לא כן.
י. ומ"ש שכ"א ינהג כמנהגו, תמוה שגם אי נימא דאיכא פלוגתא שקולה מדוע לא נחוש לסב"ל, וכ"ש שרוב מניין ורוב בניין פסקו שאין לאמרה, ולדעתם המברך פוגע באיסור ברכה לבטלה ביום הגדול הזה, ואף מזיק שכביכול אינו מאמין בהשגחת היום הגדול הזה כמ"ש הפתה"ד.
כו"ז הוא בקצי'ר האומ'ר, ויש עוד בקולמוס הלב להאריך הרבה על דבריו, וכן על דרכו של אותו חכם, ועוד חזון למועד.
האם כשרוב הראשונים וביניהם עמודי ההוראה חולקים על הרמב"ם ההלכה כמו הרמב"ם מפני שהוא מרא דאתרא? האם אתה עושה ביעור פירות שביעית בשריפה מפני שכך דעת הרמב"ם והוא מרא דאתרא דא"י?
סידור התפילה שלנו הוא כמנהג 'ספרד' או כמנהג 'ארץ ישראל' [המוסתערבים - סידור אר"צ משנת רפ"ז]?
האם אתה אומר בליל פסח הלל 'בברכה' כמנהג 'ספרד', או שאתה לא אומר כמנהג רוב העולם כולל ארץ ישראל שלא אמרו?
הרמב"ם שהוא 'מרא דאתרא דישראל' לא הזכיר אמירת ההלל בברכה בליל פסח, וכשתבוא למנין תראה שמעטים הם הראשונים שאומרים לברך בבית הכנסת, אלא שכיון שכך נהגו בספרד - פסק השו"ע כמותם וכך אנו נוהגים. האם ברכת ההלל שכמעט כל הראשונים פסקו לברך מלבד הרמב"ם ומעט דעימיה, פחותה מזו עכ"פ לגבי האמן?
בעניית אמן אין חשש של 'סב"ל' שבזה מחמירים כ"כ, ורק דין שלא עונים אמן על ברכה לבטלה, אולם כשדעת רוב הראשונים כולל עמודי הוראה והגאונים וכמעט כל העולם לברך, גם אנו שלא מברכים משום חשש 'סב"ל' ומנהג ארץ ישראל - לגבי עניית האמן אין סברא שלא לענות.
לא דקדקתי כ"צ, אדרבה הביא מגר"ד קוק שא"א לדעת האם הרש"ש קאי לפי הפשט או הסוד. אבל כאמור הרב האג"ן והרב היר"א נאמני ביתו של הרש"ש הבינו בדבריו דקאי לפי הפשט.
מצר"ב מאמר חשוב מאד של הרב אדיר כהן מחבר שו"ת ויען הכהן, עם דבריו הברורים של הגר"מ מאזוז.
אכן, הוא ממש מוציא שקר מפיו, האורל״צ אפילו מביא שהג״ר עזרא עטייא היה הולך לבית כנסת אשכנזי בשביל להשתמט מהשואלים.
הגיע לידיי בפסח האחרון מכתב נדיר של מרן הרב עובדיה זצ"ל ובו נראה כי חוזר בו מדעתו לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת.
להערות ותגובות יש לפנות למייל: beitmishpahatgolan@gmail.com
הערת מערכת: המכתב נמחק מחמת זיוף
להערות ותגובות יש לפנות למייל: beitmishpahatgolan@gmail.com
הערת מערכת: המכתב נמחק מחמת זיוף
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
הזיוף כ"כ ניכר.
זה כתב של מחשב ולא של הרב עובדיה.
תראה שכל האותיות אותו הדבר בדיוק.
גם סגנון הכתיבה והמילים אינם של הרב עובדיה.
לא צריך להוסיף בזה.
חבל שמשתמשים בצורה כזו של זיוף בשביל לברך.
אפשר לדון בסוגיא זו וכפי שעלה כאן בעבר צדדים רבים לברך, אבל לא לזייף.
זה כתב של מחשב ולא של הרב עובדיה.
תראה שכל האותיות אותו הדבר בדיוק.
גם סגנון הכתיבה והמילים אינם של הרב עובדיה.
לא צריך להוסיף בזה.
חבל שמשתמשים בצורה כזו של זיוף בשביל לברך.
אפשר לדון בסוגיא זו וכפי שעלה כאן בעבר צדדים רבים לברך, אבל לא לזייף.
גם הכותרת והתאריך משנים מוקדמות, והחותמת של "נשיא מועצת חכמי התורה, משנים מאוחרות הרבה יותר.
חשבתי שלאחר הבשמים ראש, ספר האשכול אוירבך, הירושלמי קדשים ועוד - אנשים הפנימו שא"א לזייף, הזיוף מתגלה במוקדם או במאוחר.
בפרט לזייף מכתב של רב שחי איתנו ואנו יודעים את דרך כתיבתו ומילותיו ועד יומו האחרון היה צועק נגד הברכה הזו בליל פסח שחל בשבת.
גם לזייף צריך קצת שכל.
בפרט לזייף מכתב של רב שחי איתנו ואנו יודעים את דרך כתיבתו ומילותיו ועד יומו האחרון היה צועק נגד הברכה הזו בליל פסח שחל בשבת.
גם לזייף צריך קצת שכל.
מצו"ב עותק ממכתב נדיר מאד של מרן ובו הוא חוזר בו מדעתו, הגיע לידיי בחוה"מ האחרון.
הגיעו לידיי כמה מכתבים, שייך שזה זיוף. ביקשו ממני לבדוק.
משום מה רק כעת אני רואה את התגובות של כת"ר.
דברי מכוונים כלפי מה שהשיב ע"ד מרן הראש"ל שליט"א שכתב סברא זו שהרמב"ם ומרן הם מארי דאתרין וכו', וע"ז השיב שכאן יש רוב ראשונים וכן היה המנהג בספרד.
כת"ר מבאר עכשיו למה כאן אינו שייך מרא דאתרא, ולמה יש ללכת אחרי מנהג ספרד. אבל לא זה מה שטען הכותב הנ"ל.
ולעצם טענת כת"ר.
מרן הראש"ל שליט"א לא כתב שבכל מקום הולכים כהרמב"ם בגלל שהוא מרא דאתרא, אלא כתב שכאן שכן דעת הרמב"ם ומרן השו"ע.
לענין סידור התפלה, איני בקי בזה. רק לא הבנתי האם אר"ץ זה א"י, זה לא סוריה?
לענין ברכת ההלל בר"ח זה אחד המקומות היחידים שמרן בשו"ע תולה את הדין במנהג כהרמב"ם.
לגבי עצם ענין עניית האמן, אמת שזה אחד החידושים של מרן זיע"א, ומאידך הביא כמה מקומות שמצינו כזאת. וכבר האריכו רבים בביאור דבריו. ואכמ"ל.
תעלה את כולם ונראה האם אתה דובר אמת.
בדיחה (או בכיה) עלובה. איך יתכן שיחזור בו מדבר שמסר את נפשו עליו עד ימיו האחרונים, והתבטא ע"ז בלשון קשה מאד.
לא ידעתי שקיים כזה דבר מקצועי.
אז זה בכלל טיפשות לנסות להציג כזה מכתב
