• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

AFG

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

דעת חכם אפרים הכהן מובאת כמה פעמים בספרי מרן זיע"א, ביבי"א ח"ב וח"ד, ובחזו"ע פסח, וביחו"ד ח"א, בזה"ל: שטעם האומרים שיש לאמרה בליל פסח, הוא טעם חלוש, ודבריהם נרפים הם נרפים, ולכן נשתנה מנהג זה חליפות בק"ק בית אל, מפני שאין הכרח לאמרה (על דרך הסוד), ע"כ.
וכן אמר לי תלמיד של חכם שלום הכהן שליט"א בשמו שהוא מורה ובא שאין לומר מעין שבע, ושאביו לא היה מבין את האומרים, ודיבר איתם ע"ז כמה פעמים.
כנראה במכוון בחרת לשנות את כוונתי.
לא אמרתי מה דעתו של הרב אלא מה היא עדותו לגבי מנהג רוב ככל בתי הכנסיות בי''ם העתיקה וכ''ש מקובליה .
(לכל אלו שרוצים להעמיד את מנהג המקובלים בשיטות ומחלוקות וכו')
נ.ב. - מו''ר שאל לפני שנים רבות אותו ואת חכם שבתאי להבהל''ח , והתשובה היא לא כמו שנוהגים להפריח ...
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ר

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

24%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

בדברי הגר"ח פלאג'י ובישכיל לעבדי ובנתיבי עם מבואר שהמנהג ברוב ככל המקומות בי"ם היה שלא לאמרו, וממילא אם הנהיגו לאמרו הדרינן למ"ש הפוסקים במנהג נגד הדין, ודי בזה.
והרי גם חכם אפרים הכהן ידע מה מהמנהג ואעפ"כ כתב "נרפים הם נרפים".
 

פשוט

Active member
פעילות

12%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

קצת תמוה איך כל חכם ידע להעיד על מנהג ירושלים רבתי, המקסימום שיוכל להעיד זה על בית כנסת שבו התפלל, ובפרט שאין הדבר כ"כ מצוי שיחול ליל הסדר בשבת. וצ"ב.
 

AFG

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

קצת תמוה איך כל חכם ידע להעיד על מנהג ירושלים רבתי, המקסימום שיוכל להעיד זה על בית כנסת שבו התפלל, ובפרט שאין הדבר כ"כ מצוי שיחול ליל הסדר בשבת. וצ"ב.
בי''ם העתיקה לא היו קרווני ''מניין אברכים'' עד בלי די כמו היום , וד''ל ...
 

אלעזר 5252

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

דעת חכם אפרים הכהן מובאת כמה פעמים בספרי מרן זיע"א, ביבי"א ח"ב וח"ד, ובחזו"ע פסח, וביחו"ד ח"א, בזה"ל: שטעם האומרים שיש לאמרה בליל פסח, הוא טעם חלוש, ודבריהם נרפים הם נרפים, ולכן נשתנה מנהג זה חליפות בק"ק בית אל, מפני שאין הכרח לאמרה (על דרך הסוד), ע"כ.
וכן אמר לי תלמיד של חכם שלום הכהן שליט"א בשמו שהוא מורה ובא שאין לומר מעין שבע, ושאביו לא היה מבין את האומרים, ודיבר איתם ע"ז כמה פעמים.
יום אחד פגש חכם שלום כהן שליטא את כבוד המקובל הגדול הרב ישראל אביחי הי"ו , ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה, ושאלו חכם שלום כהן, מה מנהגם בזה? ענה לו כבוד הרב ישראל אביחי: אנו עושים את מה שמור אביך היה נוהג, מור אביו חכם אפרים הכהן ע"ה היה משלם כסף לאנשים שיבואו ויתפללו במנין בו אמר את ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, אחר שכתבנו שיש המון פוסקים ומקובלים שכתבו לברך. ואם בינה שמעה זאת.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ר

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

24%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

מור אביו חכם אפרים הכהן ע"ה היה משלם כסף לאנשים שיבואו ויתפללו במנין בו אמר את ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, אחר שכתבנו שיש המון פוסקים ומקובלים שכתבו לברך. ואם בינה שמעה זאת.
שקר וכזב. מרן זיע"א כתב שאמר לו חכם אפרים איפכא. וגם אני שמעתי הקלטה מחכם שלום שאומר שדעת אביו לא לומר.
 

יהודה בן דוד - משנת יוסף

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

קצת תמוה איך כל חכם ידע להעיד על מנהג ירושלים רבתי, המקסימום שיוכל להעיד זה על בית כנסת שבו התפלל, ובפרט שאין הדבר כ"כ מצוי שיחול ליל הסדר בשבת. וצ"ב.
ירושלים לפני 70 שנה לא היתה רבתי כהיום, היה את העיר העתיקה ועוד כמה שכונות.
ומלבד זאת, ודאי שרוב בנ"א יודעים מה קורה לא רק בביהכ"נ בו מתפללים, וכמו שכבודו ורבים יודעים שבביהכנ"ס של מרן זיע"א ושל בנו הראש"ל שליט"א ושל בנו הגר"ד ובנו הגר"א לא אומרים מעין שבע, ולעומת זאת שבאהבת שלום וכד' אומרים, למרות שלא הייתי שם מעולם בתפילת ליל פסח שחל בשבת.
ואני יודע בעיר מגורי הורי על כמה בתי כנסת מה מנהגם, למרות שהתפללתי רק בביהכנ"ס אחד בכל לילי הסדר.
וידוע לי גם על עוד בתי כנסת בכמה ערים מה מנהגם בזה.
ולדוגמא בעלמא, ענין קריאת המגילה בפורים ברמות, שתושביה כמדומה שמרובים על תושבי ירושלים לפני 70 שנה, וידוע לכולם שבשנים האחרונות כולם קוראים בטו פרט לביהכנ"ס בית הרואה ברמות ד'. אף שלא התפללו בכל בתי הכנסת שם, או בכלל לא דרכו ברמות בפורים.
 

פשוט

Active member
פעילות

12%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

ירושלים לפני 70 שנה לא היתה רבתי כהיום, היה את העיר העתיקה ועוד כמה שכונות.

ולדוגמא בעלמא, ענין קריאת המגילה בפורים ברמות, שתושביה כמדומה שמרובים על תושבי ירושלים לפני 70 שנה, וידוע לכולם שבשנים האחרונות כולם קוראים בטו פרט לביהכנ"ס בית הרואה ברמות ד'. אף שלא התפללו בכל בתי הכנסת שם, או בכלל לא דרכו ברמות בפורים.
השאלה היא האם גם בזמנם היה פולמוס כה גדול בענין כמו היום שאז יתכן וביררו וידעו מה קורה בשאר בתי כנסת, וכדוגמת פורים ברמות כהיום, או שהפולמוס החל מאז הוראת מו"ר הגר"ע זצ"ל, וקודם לכן הענין היה שקט, וממילא אי אפשר לדעת ולהעיד על מנהג ירושלים רבתי דאז.
מה גם שבזמננו רבתה התקשורת וכו' ודברים מתפרסמים מקצה הארץ לקצהו ברגעים ספורים.

ואגב, גם אז שהיה היישוב בירושלים יחסית קטן, בתי הכנסת רבו גם רבו, צא וראה בשכונות כבית ישראל הבוכרים נחלאות וכו' כמה הם מלאים בבתי כנסת ותיקים, כה יתן השם וכה יוסיף.

וכבר היו דברים מעולם שחכמי אותה תקופה נ"ע, או שחיו בקירוב זמן מעידים עדויות שונות על המנהג, וכמדומני שראיתי שינוי בעדויות על המנהגים בין כף החיים זצ"ל לרבי עמרם חסידא אבורביע זצ"ל בנתיבי עם, ואולי גם בכתר שם טוב לרב גאגין זצ"ל, ומחמת כן היה נראה לי הקטן והפשוט ליישב שכל אחד העיד על שער מקומו, ואכתי צ"ע.
 

אלעזר 5252

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

עיין כאן בקצירת האומר במה שכתבתי על ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, שיש לברך. ויש לענות אמן אחר שליח ציבור המברך, ודלא כמי שעשו בזה מחלוקת ואמרו שאין לברך, ואמרו שאם יש חזן שמברך תצא מהבית כנסת, ואל תתפלל בבית כנסת כזה, כי אם אתה אומר כן, חלילה וחס, מבעיר אתה את אש המחלוקת, וגורם פירוד בין איש לרעהו
 

קבצים מצורפים

  • לענות אמן אחר שליח ציבור ברכת מעין שבע ליל פסח שחל בשבת.pdf
    96.6 KB · צפיות: 19

יהודה בן דוד - משנת יוסף

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

עיין כאן בקצירת האומר במה שכתבתי על ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, שיש לברך. ויש לענות אמן אחר שליח ציבור המברך, ודלא כמי שעשו בזה מחלוקת ואמרו שאין לברך, ואמרו שאם יש חזן שמברך תצא מהבית כנסת, ואל תתפלל בבית כנסת כזה, כי אם אתה אומר כן, חלילה וחס, מבעיר אתה את אש המחלוקת, וגורם פירוד בין איש לרעהו
משכנע מאוד, ובפרט שהארך באורך וברוחב לסתור את כל ראיות מרן זיע"א ובנו אחריו מרן הראש"ל שליט"א, ולא דילגת על אף ראיה מראיותיהם, וביארת הכל כמין חומר...
(אלא שכנראה נקטת במאמר זה בדרך הסוד ולא ביארת ראיותיך...)
 

לביא

Active member
פעילות

31%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

משכנע מאוד, ובפרט שהארך באורך וברוחב לסתור את כל ראיות מרן זיע"א ובנו אחריו מרן הראש"ל שליט"א, ולא דילגת על אף ראיה מראיותיהם, וביארת הכל כמין חומר...
(אלא שכנראה נקטת במאמר זה בדרך הסוד ולא ביארת ראיותיך...)
אני אפילו לא טורח להגיב על מה שכתב.
מה שהוא עשה זה במילים אחרות לקחת כל הפוסקים המקובלים ולומר שדעתם עיקר ולא כדעת האוסרים. ובמעין ציניות נראה שאפילו לא טרח לבדוק מי סובר כהאוסרים חוץ ממרן והראשל״צ.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ר

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

24%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

עיין כאן בקצירת האומר במה שכתבתי על ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, שיש לברך. ויש לענות אמן אחר שליח ציבור המברך, ודלא כמי שעשו בזה מחלוקת ואמרו שאין לברך, ואמרו שאם יש חזן שמברך תצא מהבית כנסת, ואל תתפלל בבית כנסת כזה, כי אם אתה אומר כן, חלילה וחס, מבעיר אתה את אש המחלוקת, וגורם פירוד בין איש לרעהו
יש ב' אפשרויות לומר, או שאתה יודע להעתיק נפלא מהילקו"י רק את מה שאתה רוצה [כמו שעשית בדין ברכת האילנות]. או שאתה פשוט לא מונח בסוגיא, תבחר לבד, ותגיד לנו. בכו"ז לציבור אני ל"צ לומר למה אתה טועה, כי מסתמא הם מונחים בסוגיות יותר ממך.
[מחילה על הניסוח, אבל לא היה לי בררה אחרת, לפי שאני רואה פעם אחר פעם שאתה בגדר ככלב שב על קיאו וכו']
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

עיין כאן בקצירת האומר במה שכתבתי על ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, שיש לברך. ויש לענות אמן אחר שליח ציבור המברך, ודלא כמי שעשו בזה מחלוקת ואמרו שאין לברך, ואמרו שאם יש חזן שמברך תצא מהבית כנסת, ואל תתפלל בבית כנסת כזה, כי אם אתה אומר כן, חלילה וחס, מבעיר אתה את אש המחלוקת, וגורם פירוד בין איש לרעהו
היכן אפשר להשיג את חיבורו המקיף בענין, והאם זה יצא בכריכה רכה או בכריכה קשה?
 

אלעזר 5252

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

היכן אפשר להשיג את חיבורו המקיף בענין, והאם זה יצא בכריכה רכה או בכריכה קשה?
יש לנו חמש עשרה אלף תשובות שענינו, פעם ארוכה ופעם בקצרה. אנו עובדים על שו"ת לציבור הרחב, מתוך תשובות אלו. יש לי מאמר מקיף על עניית אמן במחלוקת הפוסקים, כרגע מנקה לפסח, אולי בהמשך אשלח את חלקו. השו"ת יצא בעזרת השם יתברך בכריכה קשה
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

יש לנו חמש עשרה אלף תשובות שענינו, פעם ארוכה ופעם בקצרה. אנו עובדים על שו"ת לציבור הרחב, מתוך תשובות אלו. יש לי מאמר מקיף על עניית אמן במחלוקת הפוסקים, כרגע מנקה לפסח, אולי בהמשך אשלח את חלקו. השו"ת יצא בעזרת השם יתברך בכריכה קשה
מצפים לראותו.
רק שלא יהיה בבחינת מקצר במקום שאמרו להאריך ומאריך במקום שאמרו לקצר, כי הלשון "ודלא כמי שעשו בזה מחלוקת" שכתבת לא כ"כ מתאימה כי מי שעשו בזה מחלוקת גם לפי דבריך זה רבינו ניסים וסידור רש"י, לא מרן זיע"א ובנו שליט"א.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ר

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

24%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

רק שלא יהיה בבחינת מקצר במקום שאמרו להאריך ומאריך במקום שאמרו לקצר, כי הלשון "ודלא כמי שעשו בזה מחלוקת" שכתבת לא כ"כ מתאימה כי מי שעשו בזה מחלוקת גם לפי דבריך זה רבינו ניסים וסידור רש"י, לא מרן זיע"א ובנו שליט"א.
אני ג"כ מאד מקווה שלא יהיה אחד מב' האפשרויות להלן
יש ב' אפשרויות לומר, או שאתה יודע להעתיק נפלא מהילקו"י רק את מה שאתה רוצה [כמו שעשית בדין ברכת האילנות]. או שאתה פשוט לא מונח בסוגיא
 

אלעזר 5252

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

יש לנו חמש עשרה אלף תשובות שענינו, פעם ארוכה ופעם בקצרה. אנו עובדים על שו"ת לציבור הרחב, מתוך תשובות אלו. יש לי מאמר מקיף על עניית אמן במחלוקת הפוסקים, כרגע מנקה לפסח, אולי בהמשך אשלח את חלקו. השו"ת יצא בעזרת השם יתברך בכריכה קשה
מצורף בזה תשובה שכתבתי על עניית אמן במחלוקת הפוסקים במגילת אסתר. כתבתי מאמר של עשרים וכמה עמודים בעניין של עניית אמן במחלוקת הפוסקים בכל מיני דוגמאות. יש כאן דוגמא אחת של עניית אמן במחלוקת הפוסקים במגילת אסתר. זה טיוטה, חסר שם מעט
 

קבצים מצורפים

  • עניית אמן במחלוקת הפוסקים במגילת אסתר - טיוטה.pdf
    275.5 KB · צפיות: 8

מרפסן איגרי

Active member
פעילות

8%

אֲרִיכוּת יָמִים

45%

עיין כאן בקצירת האומר במה שכתבתי על ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת,
ממש חבל לקחת מקורות מיביע אומר וילקוט יוסף, כביכול הם לא ראו את זה. ולא להזכיר שום טענה חולקת ושום פוסק שחולק, ולקרוא לזה תשובה בהלכה.
תחשוב על זה
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

מצורף בזה תשובה שכתבתי על עניית אמן במחלוקת הפוסקים במגילת אסתר. כתבתי מאמר של עשרים וכמה עמודים בעניין של עניית אמן במחלוקת הפוסקים בכל מיני דוגמאות. יש כאן דוגמא אחת של עניית אמן במחלוקת הפוסקים במגילת אסתר. זה טיוטה, חסר שם מעט
הטענה היחידה שראיתי שכתבת בענין עניית אמן על ברכה שבמח' היא מה שכתבת בהע' 20 "ומה שכתב עוד הילקוט יוסף סברא שאין לענות אמן, כי ארץ ישראל היא אתריה דהרמב"ם ומרן השולחן ערוך, וגם אשכנזי צריך לנהוג כדעתם ולא לברך שהחיינו, הנה סברא זו אחר המחילה הרבה מכבוד תורתו – לא שייכת לכאן, ובפרט שכתבו רוב הראשונים וכן היה המנהג הקדמון בספרד לברך שהחיינו, כמו שכתבתי לעיל, ואכמ"ל".
צ"ב, מה שייך כאן רוב הראשונים כיון שהרמב"ם הוא מרא דאתרא, ומה שייך המנהג הקדמון ב"ספרד" לארץ ישראל?!

כתבת שיש לך מאמר שלם בענין, ובכל זאת העדפת לפרסם מאמר שבו אתה דן בזה רק בקצרה... אולי תעלה את מאמרך הארוך בענין, ונראה מה טענותיך.

לסיום לא אוכל להמנע מלהעיר אוזנך, שגם כשיש איזו טענה נכונה, לא כדאי להוסיף לה כמה טענות שאינם מתחילות, כי זה לא מחזק את הדברים אלא עושה חוכא ואיטלולא מהכותב.
אגב, מדהים לעקוב אחרי חלוקת התארים של כת"ר, מרן זיע"א לא "זוכה" לתואר "מרן", "הרב הגאון" ינון רביב, לעומת "הרב יצחק זילברשטיין" שאינו "גאון", (אולי בגלל שפסק שאסור לענות אמן...).

המלצה לקריאת הספר משהו בסגנות "טענות אלעזר" או משהו בכיוון כי אם אני מבין נכון אתה עוסק רק ב"לפרוך" את דברי מרן זיע"א...
 
חלק עליון