פשוט. כוונתי ברורה לרוצה להבין ולא להקשות לחינם. שלא ידעו את חידושו כי עדין לא אמרו (היו לפניו וכדו'). לפני נתינת התורה גם היה מנהג לא לקיימה...המנהג של כולם היה עוד לפני רב ניסים גאון. צריך קצת ידע בחקר המנהגים ובהבנתם.
רב ניסים גאון הוא זה שלא ידע שהמנהג בכל קהלות ישראל כולל בבל וארץ ישראל ואיטליה שהם קהלות קדומות מאוד לומר ולכן הוא זה שחידש מדנפשיה נגד כל קהל ישראל.
שנה שעברתי עברתי על זה, ומה שזכור לי שהוא התייחס בעיקר לכל מיני סידורים מתקופות הראשוניםשמנהג 'כל' קהילות ישראל הקדומות היה לאומרו עד שבא רב ניסים גאון וכתב מדנפשיה שלא לאומרו וקיבלוהו כמה מחכמי ישראל עד שפסקו כן למעשה,
אכן, והוסיף ע"ד כת"ר שהרבה מהדברים שם אינם נכונים כלל, וכפי שציינתי לעיל.שנה שעברתי עברתי על זה, ומה שזכור לי שהוא התייחס בעיקר לכל מיני סידורים מתקופות הראשונים
ואז יטענו שמנהג שנוסד אחר זמן מרן הב"י יש לבטלו...ורוצים לדעת מה המנהג, יש לחפש את המנהג אחר זמן הש"ע והאר"י
אחה''מ, אם המנהג ב" כל קהילות ישראל" היה כן לברך. איך נעלם במשך הדורות מנהג כ"כ ידוע ומפורסם בכל ישראל די בכל אתר ואתר עד שפתאום ובאורח ניסי בדור הזה ירד מן השמים כבוד הרב הגדול הנ''ל ומחפש סימוכין למנהג כ''כ פשוט בקהל ישראל??? אתמהה!!! (אמנם יש שכתבו כן, אבל לא באופן גורף עד כדי שיש לתמוה על הסוברין שאין לברך)האם היה מי מחכמי ישראל שידע שהמנהג ב'כל' קהיחות ישראל היה לברך ברכה זו?
זה שכל אחד ידע שבאיזו קהלה נהגו כן זה ידוע, אולם כמו שאתה עכשיו לא מתפעל מזה גם הם לא התפעלו. כיון שכל אחד חשב שזה מנהג מקומו והוא מנהג בטעות, אבל לומר ש'כל'' עם ישראל טעה זהו דבר שאף אחד לא מעלה בדעתו. ואם היה אחד מהפוסקים יודע שכך היה מנהג כל ישראל ההתיחסות היתה אחרת
לענ"ד, יש לכתוב ביראה ורעד לפני רבותינו ראשונים ואחרונים אשר ליבם היה רחב כאולם. מי בשופטני עסקינן או חלילה באינשי דקטלי קני באגמא?אולם כמו שאתה עכשיו לא מתפעל מזה גם הם לא התפעלו.
וכבר ציינתי לו את לעיין בהקדמת הגרש"ש לשער"י. שיסוד דבריו שכדי לחלוק צריך להכיר במעלת המלמד. מה שחסר לאותם אינשי שחושבים שאם ראו ראשון או שתיים, אז כל הפוסקים ומרן זיע"א יחזרו בהם וכו'. ובאמת שמעיינים בסוגיא רואים שאין משם ראיה, או שאי"ז מכריע לפי כללי הפסיקה. וכבר כתב הכנה"ג שלכל קושיא יש תשובה. ובעז"ה אעלה בהמשך קובץ מסודר שפורך את כל טענות אותם חכמים. ובחוש רואים איזה חכם יש לו נגיעות ואיזה לא...לענ"ד, יש לכתוב ביראה ורעד לפני רבותינו ראשונים ואחרונים אשר ליבם היה רחב כאולם. מי בשופטני עסקינן או חלילה באינשי דקטלי קני באגמא?
מה זה האם אפשר לעלות את זה כאןלעיין בהקדמת הגרש"ש לשער"י
מה זה האם אפשר לעלות את זה כאן
לא נ"ל שהגרש"ש היה נמנה מהם, וגם לא רבנו יונה...כמדומה שזו גישה נכונה בחסידות ואדמור"ים..
בפירוש שנינו, רבינו יונה החסיד מגירונדיוגם לא רבנו יונה...
אם נתכוין להגיב באמתבפירוש שנינו, רבינו יונה החסיד מגירונדי
לשיטתו, רבינו יוסף חיים והגר"י ידיד הלוי גם לא עסקו בהלכה, אלא היו אדמורים....בחסידות ואדמור"ים..
חס ושלום, צחקתי בלבד.אם נתכוין להגיב באמת
אזי רחמנא ליצלן מהאי דעתא
מקוה מאוד שהיתה זו אמירה שאמורה להיות שנונה, אף שלא צלחה כלל.
ואדרבה הרי הנך מגלה בדעתך כמה דרכך היא פסולה בעליל, כי אם בדבר הלכה כאשר הנך רואה קושיא פלונית בדברי מחבר גאון בתורה הנך מבטלהו על אתר, ולא מתאמץ ליישבו, כי הרי זה מש"כ הגרש"ש והינך אומר שזו רק בחסידות וכדו', א"כ מובן מאוד כל תגובותיך באתרא הדין שאינם לחפש האמת באמת. במחילה. וד"ב.
יפה שחזר בו.חס ושלום, צחקתי בלבד.
כוונתי שודאי וחובה עלינו לכבד החכמים, ולשנן לעצמנו שראשונים מלאכים ואנחנו חמורים, אבל עם זאת, הקב"ה ציוונו לעסוק בתורתו כל אחד לפי כוחו ולפי כישוריו ולפי מחשבתו מה שחננו הא-ל ית"ש, ומוכרח שהדעות לא יהיו מכוונות, וצריך לדעת להכיל את מגוון הדעות של החכמים, ואין פה אחד צודק ואחד טועה, אלא אלו ואלו דא"ח, וחלילה לי לבטל דברי הפוסקים ודעתם, ומי אני ומה אני לידם.
ואדרבא, כאן באתרא הדין ראיתי סוג של פסילת חכמים והקטנתם מחמת שפסקיהם לא מתאימים לשיטה מסוימת, ולא ראיתי מעולם לרבותינו שחלקו זע"ז שפסלו הגברא.
ולכן כשמגיעים לסגנון של תשובות מעין אלו שהזכירו פה, זה יותר נראה ככפיה מחשבתית וסתימת פיות.
ואני בעיני וסהדי במרומים משתדל להגיע לאמת, אבל יודע אני שיתכן ואינה האמת האבסולוטית, אך לענ"ד זה מה שהשי"ת מצפה ממני. ואם שגיתי, גם בדבר זה, איתי תלון משוגתי.
