דעת מרן זיע"א בעניית איש"ר בפסוקי דזמרה

[הנאמן של מרן]

כפי שאנו רואים, ביחוה דעת ח"ז סימן י' הובאה תשובה ממרן זיע"א משנת תשנ"ו, שיש לענות עד יתברך, והעונה עד דאמירן בעלמא יש לו על מה שיסמוך.
וזה הצילום הראשון שכאן. הצילום השני הוא מהיביע אומר ח"א או"ח סי' ה' שכתב אפשר שיענה עד דאמירן בעלמא. והצילום השלישי הוא מיביע אומר ח"ו סי' ח' שהסיק שאפשר שיענה עד דאמירן בעלמא.
ויש לדון מה עיקר, האם לענות עד יתברך ורק יש לו על מה שיסמוך אם יענה עד דאמירן בעלמא ולכתחילה ימנע, או שיענה עד דאמירן בעלמא לכתחילה ואין להימנע מזה?
[וביחו"ד שם (ח"ז סי' י) בגליונות ומילואים הערה 11 הבינו העורכים שמרן חזר בו ממ"ש ביחו"ד, ולשונם תמצא בצילום הרביעי כאן].

 

[הצעיר ני"ו]

הרב @הנאמן של מרן
קודם כל ודאי לא הלכה כדברי מש"כ ביחו"ד ח"ז שאין ללמוד מכל הספר הזה למעשה ללא קריאת כל התשובה ויכולת פסיקה.
כן דעת הראשון לציון שליט"א כפיע שהביאו מכתב ממנו.

 

[הנאמן של מרן]

הרב הנאמן של מרן
קודם כל ודאי לא הלכה כדברי מש"כ ביחו"ד ח"ז שאין ללמוד מכל הספר הזה למעשה ללא קריאת כל התשובה ויכולת פסיקה.
כן דעת הראשון לציון שליט"א כפיע שהביאו מכתב ממנו.

כבוד הרב "הצעיר באלפי תלמידי גדול הדורות מרן רבינו הענק הגר"ע יוסף זי"ע ני"ו", קבלתי תגובתך המעולפת ספירים וכמעט שהתעלפתי דלפי דבריך אין תורה ואין יראה ח"ו, הרי התשובות שם בהירים מאירים ומזהירים בסוד ישרים, ובסה"כ דקדקתי מכמה מילים, וכמעט שעשאוני כמבין פתאיים???

 

[הצעיר ני"ו]

מחילה לא התכונתי שמיחוה דעת אי אפשר ללמוד חס ושלום ודאי שאפשר ללמוד אמנם מחלק ז' העיר הראשון לציון שליט"א 0במכתב שהובא בפורום אולי @בנימין לוריא ימצא) שכתב שהוציאו את זה מעצמם לקחו תשובות שכתב מרן לאנשים באופן פרטי עשו מזה ספר יחוה דעת מילא היו עושים ספר תשובות אחר ניחא

 

[הנאמן של מרן]

כתבו העורכים וז"ל: כך זה בסדר?

 

[בנימין לוריא]

הבינו העורכים שמרן חזר בו ממ"ש ביחו"ד

איך יתכן?
התשובה ביבי"א ח"א נכתבה בשנת ת"ש, ובהתשובה בח"ו נכתבה בשנת תשט"ז, ואילו התשובה שהובאה ביחו"ד נכתבה בשנת תשנ"ו, אז מתי ואיפה חזר בו?
ואמנם, בהליכות עולם (שיצא בשנת תשס"ב) ח"א עמ' ע"ו כתב:

ומשנה אחרונה עיקר, (וכ"פ גם בילקו"י סי' נ"א ס"ב), שיש לענות לכתחילה עד דאמירן בעלמא.

ספוילר

ואפשר שגם זה אחת הסיבות של ההתנגדות להוציא את יחו"ד ח"ז בצורה כזו בלי לעבור על התשובות, כדי לא לבלבל את הציבור בדברים שהרב חזר בו וכד'.

 

[יוסף דהן]

כפי שאנו רואים, ביחוה דעת ח"ז סימן י' הובאה תשובה ממרן זיע"א משנת תשנ"ו, שיש לענות עד יתברך, והעונה עד דאמירן בעלמא יש לו על מה שיסמוך.
וזה הצילום הראשון שכאן. הצילום השני הוא מהיביע אומר ח"א או"ח סי' ה' שכתב אפשר שיענה עד דאמירן בעלמא. והצילום השלישי הוא מיביע אומר ח"ו סי' ח' שהסיק שאפשר שיענה עד דאמירן בעלמא.
ויש לדון מה עיקר, האם לענות עד יתברך ורק יש לו על מה שיסמוך אם יענה עד דאמירן בעלמא ולכתחילה ימנע, או שיענה עד דאמירן בעלמא לכתחילה ואין להימנע מזה?
[וביחו"ד שם (ח"ז סי' י) בגליונות ומילואים הערה 11 הבינו העורכים שמרן חזר בו ממ"ש ביחו"ד, ולשונם תמצא בצילום הרביעי כאן].

במשנב מאורות כתבו בסי' נא הערה 24 שעונה איש''ר לכ''ע יש לו לענות עד דאמירן בעלמא יבי''א ח''א סי' ה וח''ו סי'ח וילקוי ח''א עמ' עא והליכו' ח''א עמ' צט בהערה.
ואילו בסי' נו הערה 34 ''אבל בפסוקי דזמרא רשאי לומר עד דאמירן בעלמא וכו'

 

[בנימין לוריא]

במשנב מאורות כתבו בסי' נא הערה 24 שעונה איש''ר לכ''ע יש לו לענות עד דאמירן בעלמא יבי''א ח''א סי' ה וח''ו סי'ח וילקוי ח''א עמ' עא והליכו' ח''א עמ' צט בהערה.
ואילו בסי' נו הערה 34 ''אבל בפסוקי דזמרא רשאי לומר עד דאמירן בעלמא וכו'

אולי בהתחלה התכוונו "עד דאמירן בעלמא" לאפוקי עד "עושה שלום" (והיינו רק 5 אמנים), ואח"כ התכוונו "עד דאמירן בעלמא" לאפוקי עד "יתברך", (והיינו עד היכן לענות "יהא שמיה רבא".

 

[יוסף דהן]

אולי בהתחלה התכוונו "עד דאמירן בעלמא" לאפוקי עד "עושה שלום" (והיינו רק 5 אמנים), ואח"כ התכוונו "עד דאמירן בעלמא" לאפוקי עד "יתברך", (והיינו עד היכן לענות "יהא שמיה רבא".

בגלל שכתבו בסי' היותר מאוחר הפניה ''כדלעיל בסי' .. '' קשה לומר כן כי משמע שהכוונה לאותו הדבר

 

[בנימין לוריא]

כאן דיבר בעניין זה.