• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

האם מותר להסתפר בערב ר"ח אייר שחל בשבת?

חדש! מהדורה (שלישית) ומורחבת! מר' יוסף אביטבול
עם הוספות ככה"נ
 

קבצים מצורפים

  • האם מותר לבני ספרד ולהנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד להסתפר בחודש אייר שחל בערב שבת ובשבת.pdf
    70.9 KB · צפיות: 17
הועתק מכאן:

יום רביעי של חול המועד פסח:
"מה נשמע ירוחם?"
"בסדר גמור מנחם! אחח אני מפוצץ!"
"ממה מפוצץ?"
"מאוכל!"
"מה? מה אכלתם היום?" שואל מנחם כשרוקו עולה.
"היום? בורקסים טובים כאלה אל תדאג, כשרים לפסח! אורז מאודה עם ירקות ועוד ועוד..."
"ומה? מה אכלתם אתמול?" שואל מנחם בפה פעור.
"אתמול? אה, חריימה עוצמתי עם גרעיני חומוס כזה מפוזרים, וואו! רגע למה אתה שואל? מה אתם אכלתם?"
"מאז ליל הסדר, עוף ותפוחי אדמה. אתה ידעת שהשיר יום ראשון תפוחי אדמה, יום שני תפוחי אדמה וכו' הומצא על ידי ילד אשכנזי בפסח?"
"חחח... רגע, תקוע לי פה קצת אורז בשן..."
יום שישי ראש חודש אייר:
"שולם ירוחם! מה נשמע? אויש, איך שהזקן הציק לי!"
"היי, מה זה מנחם? גילחת היום? ספירת העומר!"
"היום מותר לנו!"
"רגע, ולנו אסור?"
"אהה! ממש כך! חחח... מי שאכל טוב בפסח, עכשיו מזדקן עד ל"ד בעומר!"
 
אולי נסכם כך:
לאחר ראות התגובות של החכמים השונים האוסרים את התספורת בר"ח שחל ביום שישי התמונה העולה היא כזו:
מצאנו אחרונים רבים, ספרדים ואשכנזים, שכתבו ש'לכל הדעות' מותר להסתפר ביום זה.
לא מצאנו אף פוסק 'להדיא' שחלק עליהם.
יש נידון בדעת הכה"ח, זה אומר בכה וזה אומר בכה.
השו"ע לא מיירי בזה כלל, ומדברי גדולי האחרונים הנ"ל נראה פשוט שלא ראו בדבריו סתירה לפסק שלהם.
מקצת מחכמי זמננו דנים לומר מסברא שלהם שדעת השו"ע לאסור, ושהמנהג לאסור, ושהפוסקים שלא העתיקו את ההיתר דעתם לאסור [למרות שהם נקטו מעיקר הדין להתיר בכל ר"ח].
לא מצאנו בשאר דיני התורה דיוקים כאלו לחלוק על פוסקים מפורשים, ובפרט לא בעניני 'מנהג' של אבלות 'ישנה'.
וכבר כתב החק יעקב: ובספק אין להחמיר באבילות ישנה דקילא, והוא רק מצד המנהג:
ועל כן פסקו של הרב אופיר מלכה עפ"י הנ"ל נראה שריר ובריר וקיים.
מדויק.
אף אני על משמרתי אעמודה דהשו"ע לא מיירי בזה כלל.
 
עיין משנה ברורה שם מה שביאר כוונת השו"ע.
עיינתי ומשם ראיה שכן ביאר בטעמו של מרן דהמיקל בר''ח תופס החבל משני קצות ומה''ט מרן אוסר ולפי טעם זה אין לחלק בין ר''ח שחל באמצע שבוע לחל ביום שיש אכתי יחסרו לו לג ימים כך שאדרבה מדברי המשנ''ב ובאורו עולה בדברי מרן לאסור
גם לפי כת''ר מדוע מרן לא כתב שהדבר מותר וסתם בזה לאסור בכל ר''ח הרי נחית לדינא דר''ח ואי ס''ל להתיר היה לו לציין זאת [ומה גם שלפי טעמם של דברים אין מקום לחלק כנ''ל]
 
אי משום הא לא איריא, דא"כ תיקשי גם על המשנ"ב איך התיר והרי יחסרו לו מהל"ג יום?! אלא ודאי דמשום ראש חודש ושבת היתירו.
ומה שמרן לא כתב שמותר, הא ודאי לא קשיא, דלא נחית לדין זה, וכמה פרטים ופרטי פרטים לא התבררו במרן אלא בספרי הפוסקים והשותי"ם שבאו אחריו.
 
נערך לאחרונה:
האם הרב יצחק שליט"א חולק על האחרונים הנ"ל 'בסברא' בדעת מרן השו"ע?
הרי הם דיברו על דעת השו"ע, וכתבו 'שלכל הדעות' יכול להסתפר, אז מה כוחנו לחלוק בסברא בעלמא בדבר שהוא מנהג בעלמא, והרבה התירו גם בכל ר"ח, להחמיר בזה ללא ראיה?
ומה שהביא הראש"ל שליט"א ראיה מדברי הב"י שצריך ל"ג יום וכו' - לא שמיה מתיא, דהב"י דיבר על 'כל שנה', ואם נתיר 'בכל ר"ח' - 'אף פעם' לא יהיה ל"ג יום, אולם כשחל יום שישי בר"ח לא דיבר.
וראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, והרי גם שם אין ל"ג מלאים? אע"כ דלא מיירי בשנים חריגות.
ועכ"פ איך אפשר לחלוק בסברא על הכנה"ג והפר"ח 'בדעת מרן'?
חזק.
 
עיינתי ומשם ראיה שכן ביאר בטעמו של מרן דהמיקל בר''ח תופס החבל משני קצות ומה''ט מרן אוסר ולפי טעם זה אין לחלק בין ר''ח שחל באמצע שבוע לחל ביום שיש אכתי יחסרו לו לג ימים כך שאדרבה מדברי המשנ''ב ובאורו עולה בדברי מרן לאסור
גם לפי כת''ר מדוע מרן לא כתב שהדבר מותר וסתם בזה לאסור בכל ר''ח הרי נחית לדינא דר''ח ואי ס''ל להתיר היה לו לציין זאת [ומה גם שלפי טעמם של דברים אין מקום לחלק כנ''ל]
מה שמרן לא כתב לחלק בין כשחל ראש חודש ביום שישי לכשחל ביום רגיל - הרי מרן גם לא כתב שבעל ברית מסתפר בעומר, וגם לא כתב שחתן בר מצוה מסתפר בעומר, והרי בכל שנה יש בעלי ברית בעומר, ואדרבה ר"ח כשחל ביום שישי הוא דבר שקורה אחת לכמה שנים, אז האם מרן 'אוסר' לבעל ברית להסתפר? אז איך מתירים האחרונים? אלא מרן לא דיבר בכל המקרים.
 
לא עיינתי בסוגיא כראוי אך יש להוסיף שאין להביא ראיה ממרן השו''ע, משום דבא להורות שמנהג טעות בידם, וצריך לומר זאת בצורה ברורה.
(על דרך מה שמבארים מדוע התורה כתבה טמאה ולא איננה טהורה במאכלות אסורות)
 
מאחי שיחיה.
לכל השואלים החפצים בדעת תורה בטהרה מאת מרנא ורבנא הכהן הגדול מאחיו עמוד ההוראה הגאון ר' דב הכהן קוק שליט"א בדבר גילוח ותספורת ביום ששי הקרוב, הן לבני ספרד והן לבני אשכנז, לפניכם בירור הנושא ממקורותיו היטב הדק.

ומסקנת ההלכה, שמדינא אין שום חשש כלל הן בתספורת והן בגילוח, גם לבני התורה הספרדים. כן הורה מרן אור העולם הגר"ד קוק שליט"א
. ואמר מרנא שליט"א בענות קדשו, כי קודם שיחפש חומרות רחוקות כאלו, הוא בודק בעצמו על ענינים יותר חמורים...
 
מאחי שיחיה.
לכל השואלים החפצים בדעת תורה בטהרה מאת מרנא ורבנא הכהן הגדול מאחיו עמוד ההוראה הגאון ר' דב הכהן קוק שליט"א בדבר גילוח ותספורת ביום ששי הקרוב, הן לבני ספרד והן לבני אשכנז, לפניכם בירור הנושא ממקורותיו היטב הדק.

ומסקנת ההלכה, שמדינא אין שום חשש כלל הן בתספורת והן בגילוח, גם לבני התורה הספרדים. כן הורה מרן אור העולם הגר"ד קוק שליט"א
. ואמר מרנא שליט"א בענות קדשו, כי קודם שיחפש חומרות רחוקות כאלו, הוא בודק בעצמו על ענינים יותר חמורים...
איזה באלגן...
 
חזור
חלק עליון